"בחלום שלי רציתי להיות אסטרונאוטית", מספרת סגן ה' בהתרגשות לקראת סיום קורס הטיס 190: "כשקיבלתי את המיונים רציתי לנסות, אבל לא חשבתי לרגע שאסיים את הקורס. נשים מתקשות לדמיין את עצמן במקום הזה, אז הן פחות מכוונות עצמן לשם. זה מגיע בשלב מאוחר מדי וקרוב לשירות הצבאי, כשבנים לעומת זאת גדלים לזה. גם אם זה לא החלום שלהם – הם יודעים שזו אופציה אפשרית".
סגן ה', בת 22 מנס-ציונה, צפויה להיות בקרוב נווטת קרב בצה"ל. לצידה, סיימו את הקורס שתי נשים נוספות, סגן ע', בת 22 מהוד-השרון וגם היא נווטת קרב וסגן מ', בת 22 מהמועצה האזורית אשכול, שתהיה טייסת תובלה. בקרוב הן תזכנה לרגע עבורו עבדו קשה במשך שלוש שנים, לעמוד על רחבת המסדרים בבסיס חצרים לקבלת כנפי הטיס בסיום קורס 190.
המשותף לשלושתן, מלבד צליחת הקורס, הוא שהן לא לגמרי כוונו אליו מלכתחילה: "התגלגלתי לזה. התחלתי ב'מה אכפת לי לנסות', המשכתי 'בשביל החוויה', ונשארתי כי התאהבתי בטיסה ובעיקר הבנתי את משמעות התפקיד", סיפרה סגן ע'. "אנחנו פחות רגילות לראות מודלים נשיים של טייסות ונווטות, פחות מכווינים אותנו לדמיין את עצמנו כלוחמות באופן כללי. בסוף יש נשות צוות אוויר מעולות ומקצועיות שתוקפות באיראן – ואני יודעת שמאוד מנסים להנגיש את המודלים האלו".
סגן מ׳ משתפת שחיפשה אתגר בשירות ומה שנתן לה את הביטחון להגיע לגיבוש, היו החברים שהתגייסו איתה: "חשבתי שאין לי מה להפסיד. גם במהלך שלבי המיון הראשוניים, שנראים מאוד מאיימים והם שלבי ההדחה העיקריים – אפשר רק להרוויח".
את קורס 190 התחילו 23 נשים ו-240 גברים, כשעל רחבת המסדרים יעמדו 3 נשים ו-34 גברים שצלחו את הקורס. כיום, 5% מסך צוותי האוויר בחיל הן נשים, כאשר ב-10 הקורסים האחרונים (לאורך 5 שנים, 2 קורסים בשנה), ממוצע הבוגרות שמסיימות את הקורס עומד על 7%.
“האחוזים נשמרים”, קובעת סגן מ׳, כשבקורס הנוכחי ההצלחה עומדת על 13% הצלחה עבור הנשים ו-14% הצלחה עבור הגברים. “הסטטיסטיקה לסיים את הקורס היא אמנם נמוכה, אבל לא שונה בין הגברים לנשים”, הוסיפה.
"זה לא מערער את הביטחון – אלא מעלה שאלות למה זה קורה שיש יותר גברים. לפעמים מרגיש שאין סיבה" תהתה סגן ה': "מה שמעלה את הביטחון זו קבוצת בנות שמתחילה, שהיא אמנם קטנה אבל חזקה. כולן תומכות אחת בשנייה".
"בהתחלה, עירער אותי להיות אישה בקורס, במובן של האם מגיע לי להיות פה בכלל", שיתפה סגן ע': "בשלבים הטיסתיים, כשהכל אובייקטיבי וגלוי, זה נהיה מאוד ברור שמי שנשארים מתאימים, שמגיע לנו להיות פה. אז גם התבהר לי כמה התפקיד הוא לא נשי ולא גברי, שהמגדר באמת לא רלוונטי".
לדברי סגן ע', אין העדפה מתקנת לנשים בקורס טיס: "בתפקיד שלנו יש יותר מדי אחריות, אי-אפשר להשתמש בו בניסיון לעשות 'תיקון חברתי'. זה מסוכן ברמה הביטחונית".
סגן מ׳ שיתפה על יוזמה שהובילו למפגשים עם תלמידי ותלמידות תיכון, במטרה לספר בגובה העיניים וממקור ראשון על התהליך של קורס הטיס: "כתלמידת י״ב כשאת מסתכלת על מישהי שעשתה את זה, והיא נראית כמוך בעוד כמה שנים - זה מוריד חששות. זה צעד אחד קטן במאמצים שבית הספר לטיסה עושה כדי לעודד נשים להגיע".
עם סיום הקורס, הנשים עם הפנים קדימה - לקראת השתלבותן בטייסות המבצעיות בתקופה ביטחונית מורכבת במיוחד: "המערכה באיראן ולאורך המלחמה, חיזקו אצלי את השאיפה להגיע לטייסת. הייתי גאה כשהמפקדים שלי השתתפו בגיחות", סיפרה סגן ה׳. סגן מ׳, שעוד ממשיכה לחצי שנה של קורס אימון מתקדם לפני שתשתלב בטייסת, סיפרה: "המזרח התיכון השתנה מאז המלחמה, שגרמה לכולנו להבין טוב יותר מה אנחנו עושות פה".
סגן ע׳ סיכמה: ״היה מרגש לראות את המפקדים, המדריכים והחברים שכבר סיימו טסים לאיראן ותוקפים – ולהבין שזה עוד רגע אנחנו. התחושה היא שהכדור עוד רגע בידיים שלנו, ויש לנו הרבה עבודה ואחריות".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.07.25
