לפני מספר שבועות תמר מליסוב עלתה לראשונה לסוכת ההצלה בחוף ירושלים בתל-אביב. בכך, מליסוב בת ה-24 הפכה למצילה הראשונה בעיר ‑ ובין הנשים הבודדות שעוסקות במקצוע ברחבי הארץ.
תמר החלה לעבוד רק לאחרונה, אבל היא כבר הספיקה לעבור מסלול ארוך ולא שגרתי. "התהליך התחיל לפני שנתיים. התחלתי כעוזרת מציל, המשכתי לקורס מצילי בריכה, ואז הגעתי לקורס מצילי ים - שם הייתי האישה היחידה".
הצטרפותה למערך ההצלה היא לא רק שינוי מקצועי - אלא גם שינוי תרבותי. "תמיד אהבתי את הים", היא מספרת, "אבל בתור ילדה, לא חשבתי שזה יכול להיות מקצוע. כשהולכים לים רואים שם רק מצילים גברים. בשלב מסוים הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי - זה הייעוד שלי".
"בהתחלה חושבים שזו בדיחה"
למרות היותה פורצת דרך, תמר לא מבקשת יחס מיוחד ‑ להפך. "ברור שהיו קשיים בגלל שאני אישה, אבל אני מרוצה מהעבודה. מקבלים אותי פה כמו כל אחד אחר, אני מרגישה שייכת. יש הרבה נשים שאוהבות ים, הן רק צריכות לדעת שזה אפשרי".
בהתחלה, היא מודה, היו גם תגובות ספקניות: "לא זלזול - יותר הלם. בהתחלה חושבים שזו בדיחה. עד שרואים אותי בעבודה, ואז הכול משתנה. אני עושה הכול כמו כולם".
תמר עובדת 12 שעות ביום, מ-07:00 עד 19:00. "המטרה היא למנוע את הטביעה מראש", היא מסבירה. "כשהים סוער, העבודה מתחילה עוד לפני שמישהו נכנס למים".
ומה אם מישהו שנסחף גדול ממנה פיזית? "יש לי את השיטות שלי", היא עונה בלי למצמץ. "אני יודעת מה לעשות. תירגלתי עם אנשים הרבה יותר גדולים ממני, ואני לא מרגישה פחות חזקה מאף אחד. יש גם אלופות אולימפיות, במה זה שונה?"
טל פילטר, סגן מנהל אגף החופים והמציל הראשי של תל-אביב, תומך בה לחלוטין: "אין לה הנחות. היא מקצועית, מצוינת. יש הרבה גברים שחלשים ממנה, אבל חשוב מזה - היא יודעת לעבוד עם הים. צריך ידע, מיומנות, שיקול דעת".
"כל החוף עצר והסתכל"
עבודת ההצלה לא נגמרת בגולשים וזרמים. "כשיש אישה מצילה, זה גם עוזר לים להיות מקום בטוח יותר לנשים", תמר מדגישה. "יש מקרים של הטרדות - אנחנו רואים מהסוכה, מתערבים, עוזרים. זה לא התפקיד הקלאסי של מציל, אבל זה בהחלט חלק מהתפקיד".
החזון שלה, הוא שיום יבוא ובכל תחנת הצלה תעמוד גם מצילה. "כשכרזתי מהסוכה בפעם הראשונה, כל החוף עצר והסתכל", היא צוחקת, ומסכמת: "זו עבודה מדהימה. אלפי אנשים באים לים כל יום כדי ליהנות, ואני פה כדי לוודא שיחזרו הביתה בשלום. מבחינתי, אין תחושה שמשתווה להצלת חיים".
ומה אם מישהו שנסחף גדול ממנה פיזית? "יש לי את השיטות שלי", עונה תמר בלי למצמץ. "אני יודעת מה לעשות. תירגלתי עם אנשים הרבה יותר גדולים ממני, ואני לא מרגישה פחות חזקה מאף אחד. יש גם אלופות אולימפיות, במה זה שונה?"
עיריית תל-אביב-יפו רואה בשילוב נשים במערך ההצלה חלק ממדיניות כוללת לקידום שוויון מגדרי. כבר ב-2018 פורסם קול קורא לתפקידים בלשון נקבה. "שילוב נשים בתפקידי הצלה הוא שלב קריטי לבניית מרחב בטוח, שוויוני ונגיש לכלל הרוחצות והרוחצים", אומרת ציפי ברנד, סגנית ראש העירייה ויוזמת גיוס הנשים להצלה, "תמר היא חלוצה, אבל היא לא תהיה האחרונה".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.07.25
