הבחירה לעזוב את המשפחה, את החברים, את כל החיים כפי שהכרת אותם ולעלות לארץ לבד כדי לשרת לצבא היא בחירה קשה ואמיצה תמיד. עבור ק', עדי יעל ולארה – הקושי והדאגה בקרב משפחותיהן גדלו אפילו יותר כשבתיהן נפגעו מטילים איראניים במבצע "עם כלביא".
ק' בת ה-24 נולדה וגדלה בסאן-דייגו שבקליפורניה ומשתפת שמאז ילדותה מדי שנה היא ביקרה בארץ את משפחתה המורחבת בישראל. "תמיד אהבתי את הארץ", מספרת. אחרי שהשלימה תואר באוניברסיטת רייכמן בבית הספר הבינלאומי במינהל עסקים וחדשנות טכנולוגית, עלתה רשמית ארצה בנובמבר 2022 וכיוונה לשירות משמעותי בצה"ל. "רציתי להשתבץ בתפקיד מעניין שקשור לעולם התוכן שלמדתי בתואר". אחרי הליך איתור ק' התגייסה באפריל 2024 ליחידה הטכנולוגית אגמים של פיקוד העורף שעוסקת באיסוף ובניתוח מידע מזירות שנפגעו מירי טילים או מצב חירום במטרה ליצור תמונת מצב מקיפה עבור הכוחות הפועלים בשטח.
את היום שבו פגע הטיל האיראני בביתה, ק' לא תשכח לעולם. היא נכנסה למקלט רגע לפני שיצאה לבסיס, לבושה מדי צה"ל, כומתה כתומה של פקע"ר לכתפה. "לא הבנו בהתחלה שזה הבניין שלנו שנפגע, אבל הכל התמלא עשן והחשמל נפל. ניסינו לפתוח את הדלת אבל הבנו שאי-אפשר", היא משחזרת, "ההורים שלי דאגו לי מאוד, היה להם קשה".
כבר לפני האירוע ק' הייתה מעורבת במקרים של פגיעות טילים מתוקף תפקידה. אך הפעם היא הייתה עדה לו - מהצד של הנפגעים. "עבדתי סביב מבצע 'עם כלביא' כל השבוע, אבל פתאום אני בין הדיירים ברשימות המחולצים. לא היה לי קל להתמודד, אבל זה הבהיר לי עד כמה חשוב מה שאני עושה בתפקיד שלי".
עדי בת ה-22 עלתה מארה"ב בגיל 17 והשתלבה במכינה קדם-צבאית, ואחריה היא החליטה להתגייס. "רציתי להיות לוחמת מתוך ציונות. חשבתי איך אוכל לתרום למדינה הכי הרבה, האמנתי בזה", משתפת. עדי בחרה להתגייס כלוחמת בגדוד "לביאי הבקעה", ולפני כשנה סיימה את שירותה סדיר והמשיכה לשירות מילואים.
בליל פגיעת הטיל סמוך לביתה, היא הוקפצה עם הכוח לגזרת יו"ש. "בדיוק כשסיימתי שמירה, אחת השותפות שלי, שהייתה בדירה, שלחה תמונות של הנזק שנגרם, היא הייתה בשוק. בבוקר למחרת נסעתי להוציא ציוד חשוב, ובינתיים אני גרה אצל סבתא שלי ברעננה", סיפרה. כשהיא בשירות פעיל בזמן מלחמה עם איראן, וביתה ניזוק מפגיעת טיל, משפחתה של עדי נותרה בלחץ רב. "ההורים שלי גרים בוושינגטון, אבל במקור הם ישראלים ומכירים את המציאות הזו. אבל הפעם זה היה חריג. כשהוקפצתי למילואים הייתי חולה, אז אמא שלי הייתה קצת מודאגת, אבל אז גם טיל פגע לי בבית, שם היא נלחצה ורצתה שאני אעצור ואנשום לרגע. אמרתי לה שאני לא רוצה, שהכל בסדר".
אחרי שלקחה יומיים של הפוגה מהמילואים כדי להתאפס, עדי בחרה לשוב לשירות. "בזמנים כאלו, חשוב לי לתת כמה שיותר מעצמי, ידעתי שהמילואים הם זמניים, ואוכל להתעסק בדירה אחרי זה. אני מפקדת במילואים, יש לי הרבה מה לתרום", היא מסבירה. בקרוב היא צפויה להתחיל סבב מילואים נוסף שיארך חודשיים.
יעל ולארה בנות ה-23 עלו מארגנטינה וגרות בדירת שותפות ברמת-גן עם מיה, שעלתה גם היא מארגנטינה ושירתה בצבא בתור מדריכת רחפנים. "רציתי למלא תפקיד משמעותי, שאעשה בו משהו חשוב", מספרת יעל, ששירתה בתור מדריכת חי"ר. "ב-7 באוקטובר הבנתי את המקום המשמעותי שלי, שיש לי הרבה מה לתת בתור מדריכה של לוחמים. השלמתי שירות משמעותי שלמדתי בו הרבה". לארה שירתה בצבא בתור מש"קית חינוך בבה"ד 6, "ידעתי שאני רוצה תפקיד שקשור לעולם החינוך", היא מסבירה. גם אחרי שהשתחררו משירות סדיר, חשוב להן להמשיך לתרום למדינה: "אם יקראו לי למילואים ויהיה צריך אותי – אני אלך בלי התלבטות", מבהירה יעל. "אם יקראו לי, מובן שאבוא", מוסיפה לארה.
דירתן נפגעה מההדף בעקבות נפילת טיל איראני ברמת-גן. "היינו במקלט בזמן הנפילה, והבנו שזה מאוד קרוב. לארה קפצה עליי והתחבקנו, לא הבנו מה קורה", סיפרה יעל. " כשיצאנו החוצה מהמקלט, לא ידענו אם נראה בניין, וכשנכנסנו לדירה שלנו היה לנו התקף חרדה אבל אמרנו תודה לאלוהים. לא היו לנו חלונות ותריסים, אבל זה עוד כלום, הבניין שלנו הוא בין היחידים שלא נהרס לגמרי".
השתיים השתחררו בשנה שעברה, ובוחרות להישאר לחיות בארץ. "אני לא שוקלת לחזור לארגנטינה, אני לא רואה את עצמי בשום מקום אחר. כל המשפחה של אבא שלי מפונה מעוטף עזה, הם חיו בנתיב העשרה לפני המלחמה ועכשיו מפונים לאשקלון. כששואלים את אבא שלי למה אני לא חוזרת לארגנטינה, הוא מסביר שהוא יודע שזה המקום שלי. ככל שעובר הזמן אני מרגישה שגם הוא חושב כמוני וירצה לחיות פה, זה הבית האמיתי שלנו", לארה מספרת. "מאז שאני כאן – אני יודעת שזה הבית שלי".
ארבע החיילות הבודדות התגייסו לצה"ל במסגרת "התוכנית לחיילים בודדים של ארגון נפש בנפש ו-FIDF". התוכנית מלווה כ-3,500 חיילים בודדים בשירות פעיל מדי שנה, החיילים הם עולים מכ-80 מדינות, ובכל שנה מצטרפים כ-1,800 מצטרפים חדשים, רובם ליחידות קרביות. מאז 7 באוקטובר אפילו נרשם גידול של 34 אחוז במספר הצעירים המתכננים לעלות ולהתגייס.
נויה גוברין סמנכ״לית קשרי צבא וקהילה בתוכנית לחיילים בודדיםצילום: יוסי צבקרנויה גוברין, סמנכ"לית קשרי צבא וקהילה בתוכנית, מספרת ש"כבר מעל לעשור אנו מספקים מסגרת תומכת למי שעזבו הכל כדי לשרת בצה"ל. גם בימים שקטים ההתמודדות מורכבת, ובזמן מלחמה, כשהבית בארץ נפגע, האתגר רק גדל. אנחנו כאן כדי לוודא שאף חייל וחיילת לא ירגישו לבד, לא ברגעים של שגרה ולא ברגעים של משבר".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.07.25
