בקיץ 2007, כשהיה רק בן חמש, עמד סמ"ר (במיל') א' על במות בכיכר רבין ונשא שלטים בקריאה להשבת דודו, אלדד רגב ז"ל, שנחטף שנה קודם לכן לשטח לבנון על ידי חיזבאללה.
הוא זוכר היטב את התמונה הענקית של אלדד תלויה ברחוב מתחת לבניין מגוריו בקריית מוצקין, ואת נרות הנשמה הרבים שדלקו סביבו לאחר שנחטף הדוד ביחד עם לוחם המילואים אהוד גולדווסר ז"ל.
19 שנים חלפו מאז מתקפת חיזבאללה שהביאה לפתיחת מלחמת לבנון השנייה, והשבוע, באותו שטח לבנוני שממנו לא חזר דודו בחיים, סגר א', כעת לוחם מילואים בעצמו, מעגל היסטורי ומשפחתי כואב. הוא סיים שירות מילואים ממושך במוצבי הביטחון החדשים שהוקמו בדרום לבנון.
"נפילתו של אלדד מאוד השפיעה על מי שאני, והדמות שלו מלווה אותי לאורך כל החיים, ובטח שבצבא", מספר א'. "תחושת השליחות להמשיך את הדרך שלו, להילחם באויבים ולנצח. לא לעצור את החיים".
"הכניסה ללבנון הייתה קשה מנטלית"
א', שהתגייס במרץ 2022 לשירות קרבי בצה"ל במסגרת מסלול "בני ישיבות ההסדר", היה בחופשת שחרור ב-7 באוקטובר. הוא גויס מיד בחזרה לשירות, נלחם במשך חצי שנה בעזה ובהמשך, כחלק מגדוד המילואים 8207 של חטיבת אלון, מצא את עצמו נכנס לתמרון בלבנון.
עבורו, המעבר מהלחימה בעזה לזו בלבנון היה משמעותי. "כחייל סדיר, התאמנו כל הזמן ללחימה בלבנון. למדנו המון על עצמנו כמחלקה וכפלוגה בזמן הלחימה בעזה, והגענו ללבנון מוכנים יותר.
"ברור שהכניסה ללבנון הייתה קשה יותר מנטלית, אבל לא נתתי לפחד או לחוסר הוודאות לשתק אותי", הוא אומר, "ברגע שקיבלנו את הפקודה מהמג"ד, החלטתי לגייס את כל הכוחות, ועם אמונה גדולה לצאת קדימה ולהילחם".
השירות בלבנון היה טעון במיוחד עבור משפחתו. "הם מאוד דאגו לי, אין ספק שלבנון עבורם היא טראומה משמעותית", הוא משתף. "היה לי חשוב לומר למשפחה בכל הזדמנות שאני נמצא שם מתוך עוצמות ושליחות, והרבה אמונה לתרגם את הפחד והטראומה לעשייה ולנחישות, לא לשיתוק. המשפחה שלי מאוד עודדה אותי, ומבחינתם היה ברור שאני ממשיך, גם אם המקום צרוב כמקור לשכול שלנו".
סגירת מעגל עם חיזבאללה
פיצוץ תשתיות תת קרקע וטרור שמקדיש א' לדוד שלו, אלדד רגב ז"ל
עבור א', הלחימה בחיזבאללה הייתה הרבה יותר ממשימה צבאית. "אני רואה את זה כסגירת מעגל עם הטרוריסטים שחטפו את אלדד. לנצח את ארגון הטרור שחטף ורצח אותו זו זכות עצומה בשבילי", הוא מסביר.
רגע סמלי במיוחד התרחש אחרי השמדת תשתיות תת-קרקע ואמל"ח בדרום לבנון. "היה לי מאוד חשוב להקדיש את הפיצוץ של מתחם הטרור הענק הזה לאודי גולדווסר ולאלדד. אחרי שפוצצנו אותו, עברתי בין החברים שלי אחד אחד, לדפוק חיבוק ולהמשיך יחד בכל הכוח. ראיתי איך כולם נלחמים, ובין השאר עושים זאת בעקבות הסיפור המשפחתי שלי".
בין ההפוגות בלחימה, בכל פעם שיצא הביתה השתדל א' לבקר גם אצל סבו צבי, אביו של אלדד. "לתחושתי, לסבא שלי היה מאוד קשה לדעת שאני נלחם בחיזבאללה בלבנון. היה לי חשוב שיידע שאני ממשיך את הדרך של אלדד. בכל פעם שהוא ראה אותי כשיצאנו הביתה, הרגשתי את אנחת הרווחה שלו, ואני יודע שהוא מאושר ושמח לראות אותי על מדים ועם נשק".
בחודשים האחרונים שירת במילואים כלוחם במוצב "צבעוני" שמעבר לגבול, והגן משם על יישובי הצפון. לפני שבועיים הוא יצא משם לאזכרה לנפילת דודו, ואתמול הוא סיים את סבב המילואים הארוך והשתחרר, עד לפעם הבאה שייקרא לנשק.
"בסוף, חטפו ורצחו פה את אלדד, ובכל זאת אנחנו עדיין פה, זה לא שבר אותנו", אומר א'. הוא יודע שהמאבק לא תם, אך עבורו, ועבור משפחתו, נסגר מעגל אישי כואב.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.07.25
