מזי אילון (49) עומדת במרפסת ביתה בקיבוץ כפר עזה, ומביטה דרך ויטרינת הזכוכית אל תוך הבית. הוא שלם ושמור, מרוהט ונקי, כפי שנותר ב-7 באוקטובר. רק כמה חורים בקירות שמחוצה לו, מעידים על הקרבות העזים שהתנהלו ברחבת הדשא הגדולה שממול. "אלוהים, כמה שאני מתגעגעת לבית שלנו", היא אומרת בחיוך גדול, מלא בגעגוע ובתקווה.
מכאן, מהבית הזה, יצא באותה שבת בבוקר בעלה, טל אילון ז"ל, מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה, רץ אל הנשקייה הצמודה לבית לאסוף את נשקו, והסתער לכיוון המחבלים שכבר פלשו לקיבוץ. הוא נפל בקרב הבלימה יחד עם חבריו מכיתת הכוננות.
טל הותיר אחריו עולם ומלואו, ובראש ובראשונה את מזי ושלושת הילדים - גלי (17), רועי (16) ורותם (13).
עכשיו, מזי אלמנתו מתהלכת במרפסת שמחוץ לבית בביטחון ותעצומות נפש אדירות וחושבת קדימה, על העתיד. כמה שפחות אחורה, אל העבר הלא-רחוק, אל הטראומה הקשה שעברה, אל האובדן הקשה שלמדה לחיות לצידו ולא נותנת לו, לרוב, לפגוע ברוחה.
הודעה אחרונה בסלולרי
איש מיוחד ופעלתן היה טל. הרבה מאוד תוכניות לעתיד היו לו, למשפחה, ומותו גדע את הכול. אבל דבר אחד די קטן, סמלי מאוד אבל משמעותי, שטל החל ולא סיים, עושה כעת המשפחה, ברוחו של טל, יחד עם מתנדבים רבים: בניית פרגולות ורצפת עץ (דק) בחצר הבית שטל החל לבנות, הושלמה במלואה.
שנה לפני 7 באוקטובר 23' מזי וטל הגשימו חלום, והשלימו את בניית ביתם בקיבוץ כפר עזה. לטל היו ידיים טובות. טכניות. הוא אהב לבנות וליצור. לעשות הכול לבד. במהלך השנה הראשונה בבית תיכנן לבנות בחצר שתי פרגולות גדולות ורצפת עץ במרפסת. הוא לא נעזר באנשי מקצוע.
"הוא תמיד אמר לי: אני רוצה לבנות לבד. אני רוצה לארח כאן חברים וקרובי משפחה על משהו שאני בניתי, ועד אז, אף אחד לא מוזמן. הם יבואו לפה רק כשהכול יהיה מוכן", מספרת מזי בהתרגשות.
הגיעו חגי תשרי של 2023. טל החליט שזה זמן טוב להפשיל שרוולים, להעלות הילוך, ולהתחיל להגשים את התוכנית ההנדסית שהתגלגלה בראשו במשך שנה. יומיים לפני 7 באוקטובר הוא הניח את העמוד הראשון לפרגולה החדשה, מה שסימן עבורו בהתרגשות גדולה את תחילת העבודות. "הוא אפילו הספיק לשייף את הקורה הראשונה", מספרת מזי. הקורה נותרה כשהייתה.
בבוקר השבת ההיא יצא טל יחד עם שאר חבריו מכיתת הכוננות לבלום את החדירה ההמונית לקיבוץ כפר עזה. "הוא יצא לכיוון הבית של רועי וסמדר עידן ז"ל, אחרי שהוא קיבל מרועי את הווידיאו שבו רואים את המחבלים מגיעים עם הבקאי. למעשה הוא יצא לחזית של הקיבוץ, ניהל קרבות מול המחבלים וגם נפצע. בשעה 7:14 הוא שלח הודעה מוקלטת ואמר לכיתת הכוננות 'תחסלו אותם, אחר כך נטפל בפצועים', וזה בעצם היה הרגע האחרון שלו לפני שהוא נורה שוב ונפל.
מזי אילון: "טל תמיד אמר לי: אני רוצה לבנות לבד. אני רוצה לארח כאן חברים וקרובי משפחה על משהו שאני בניתי. ועד אז, אף אחד לא מוזמן. יבואו לפה רק כשהכול יהיה מוכן"
"בזמן הזה הייתי בבית עם הילדים, סגורה בממ"ד. ממש מול הבית, בדשא ובין חורשת הזיתים, היו קרבות קשים מאוד של כיתת הכוננות מול המחבלים שהגיעו מכיוון מגורי 'דור צעיר'. באחת הפעמים שיצאתי מהממ"ד לראות מה קורה בחוץ, ראיתי דרך החלון ארבע גופות על הדשא. אחר כך התברר לי שאלו הם חברי כיתת הכוננות שנפלו, אבל טל לא היה שם. הוא נפל ליד הבית של עידו שמריז.
"אחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לחסל מחבל שנכנס ממש לחצר הבית שלנו, וכנראה תיכנן להיכנס אלינו הביתה. הגופה שלו הייתה מוטלת בכניסה לבית. כל היום הזה לא ידעתי מה קורה עם טל. הוא יצא ולא חזר".
בקרבות בקיבוץ כפר עזה נפלו עוד שישה חברי כיתת כוננות: הרבש"ץ שחר אביאני ז"ל, אבי הינדי ז"ל, אביב ברעם ז"ל, נדב עמיקם ז"ל, אורי רוסו ז"ל, ואופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב. קיבוץ כפר עזה היה אחד ממוקדי הטבח: 62 חברי קיבוץ נרצחו. 19 נחטפו, מתוכם 17 שוחררו. עוד שניים, האחים גלי וזיוי ברמן, עדיין חטופים בעזה.
טל יחזור הביתה
טל הובא למנוחות בקבר זמני ביישוב שריגים שבעמק האלה. ב-17 בספטמבר השנה קברו יועתק לקיבוץ כפר עזה. "זה המקום שלו, זה הבית שלו, וכאן הוא צריך להיקבר", אומרת מזי, שסימנה לעצמה מטרה: לסיים את בניית הפרגולות והדק עד מועד העברת הקבר - כך שקרובי המשפחה, החברים ושאר המנחמים, יוכלו לשבת לאחר טקס הקבורה בצל הפרגולות ועל הדק שנבנה על פי התוכנית המקורית של טל.
בימים שטל תיכנן את הפרגולות והדק הוא נהג להתייעץ עם שחר סמחוף מקיבוץ מפלסים השכן, איש מקצוע ומי שהיה חברו הקרוב. שחר החליט לסגור מעגל יחד מזי, רתם למשימה קבוצה של מתנדבים - חלקם בנאי פרגולות מקצועיים מהאזור, ויחד כולם ריכזו מאמץ ובתוך יום השלימו את עבודות הבנייה.
"זה היה מבצע מאוד מורכב, כי לטל היו תוכניות מורכבות לבנייה, ואנחנו היינו צריכים להתאים את עצמנו", מספר סמחוף. "הזמנו המון חומרים, לא זולים בכלל, אבל השקענו כמה שאפשר כדי להגשים את החלום שלו. הרבה מאוד אנשים נרתמו לעבודה, אפילו יותר ממה שהיינו צריכים".
אתמול בשעות הבוקר המוקדמות, למרות החום והלחות הכבדים, הגיעו לחצר ביתה של מזי מתנדבים רבים, ויחד עסקו במלאכת הבנייה. מי שהוביל את העבודה הטכנית היו סמחוף ולצידו אבישי רגב, גם הוא איש מקצוע מקיבוץ מפלסים. מזי הצטרפה לעבודות ועסקה בעיקר במדידות עצים ובחישובים.
המתנדבים הגיעו עם כל הציוד הדרוש - מברגות, מסורים חשמליים, פטישים, מסמרים, ציוד צביעה וכל מה שדרוש לבניית פרגולות ודק. הם לא שכחו גם להצטייד בירקות, פירות והרבה מים וקפה.
6 צפייה בגלריה
"נעבוד כאן עד הלילה אם צריך". המתנדבים בפעולה בחצר ביתם של מזי וטל בכפר עזה
(צילום: תומר שונם הלוי)
"זה יום מרגש, אין ספק", מדווח סמחוף מאתר הבנייה. "כולם עובדים יחד למען אותה מטרה ואותו רעיון, ומבחינתי זה סוג של ניצחון. כבר שלשום התחלנו עם עבודות ההכנה בשטח. המתנדבים פינו גזם, סידרו את הקרקע, את כל הציוד שהיה זרוק בחצר. ועכשיו, ביום אחד, אנחנו מרכזים מאמץ ומסיימים את זה.
"נעמוד במשימה. למרות שזה נראה בלתי אפשרי להרים פרויקט בנייה שכזה ביום אחד, אנחנו נצליח. נעבוד כאן עד הלילה אם צריך".
ידידות שהפכה לאהבה גדולה
טל ומזי הכירו בקיבוץ כפר עזה. טל הוא בן המקום. מזי גדלה באשקלון והגיעה לעבוד במערכת החינוך של הקיבוץ. "ברגע שנכנסתי לכפר עזה בפעם הראשונה דרך השער הצהוב, התאהבתי במקום", מספרת מזי, המכהנת כראש אגף יישובים וקהילות במועצה האזורית שער הנגב.
טל סיים שירות קרבי ביחידת "שמשון" ואחר כך עבר ליחידת "דובדבן". בתפקידו האחרון היה בצוות החפ"ק של מפקד יחידת הקישור ללבנון, תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, שנפל מפיצוץ מטען צד בלבנון ב-1999. "הוא העריץ את ארז ברמות שאי-אפשר לתאר. הם היו מאוד מחוברים. האירוע הזה קרה בדיוק כשטל היה בחופשת שחרור", מספרת מזי.
את טל החליף בחפ"ק סמ"ר עומר אלקבץ ז"ל שנפל באותה תקרית, יחד עם רס"ב עימאד אבו-ריש וכתב קול ישראל בצפון, אילן רועה ז"ל.
שחר סמחוף: "למרות שזה נראה בלתי אפשרי להרים פרויקט בנייה שכזה ביום אחד, אנחנו נצליח. כולם עובדים יחד למען אותה מטרה ולאותו רעיון, ומבחינתי זה סוג של ניצחון"
טל יצא לטיול בדרום אמריקה אחרי הצבא וכשחזר החל לעבוד בחינוך בכפר עזה, שם פגש את מזי. "היינו ידידים תקופה ארוכה עד שזה התפתח לאהבה גדולה". משתפת מזי. הם החליטו להישאר בכפר עזה, במקום שבו טל נולד וגדל. אמו, ליאורה אילון, עדיין מתגוררת בקיבוץ. אביו, דוב אילון ז"ל, נפטר ב-1999 מאירוע מוחי.
לפני מותו טל עבד בנמל אשדוד. קודם לכן סיים את לימודיו במכללה הימית במכמורת, שם למד מדעי הים. הוא גם היה צוללן וסקיפר, אבל תמיד נמשך לעבודות כפיים, בעיקר לבנייה. "טל עבד עם אומן פרגולות בשם אבשלום. אחרי שהוא נפל, אבשלום התחיל להניח יסודות לפרגולות החדשות.
"כששמעתי על היוזמה של שחר ושאר החברים, זה פשוט ריגש אותי. אין לי מילים להודות להם על זה. ברור לי שזה מה שטל היה רוצה שיקרה. זה מדהים ומחזק לראות איך הקהילה שלנו נרתמת למען האחר. זה מה שמיוחד באזור שלנו", הוסיפה מזי.
בימים אלו מזי מתגוררת עם ילדיה בקיבוץ רוחמה, לשם פונתה באופן זמני כל קהילת כפר עזה. מזי העמידה את ביתה לרשותן של שלוש נשים שהגיעו לאזור, ומתנדבות במסגרת שנת שירות למבוגרים בקהילה. היא מחכה ליום שבו תוכל לשוב הביתה, מה שיקרה כפי הנראה רק בקיץ 2026 - בעוד שנה.
"למרות כל מה שעברנו אני אחזור הביתה לכפר עזה, כי זה הבית שלי, הפינה שלי, הם מאוד חסרים לי ואני מאוד מחכה לרגע הזה. בינתיים מתגוררות אצלי בבית שלוש דיירות ששומרות על תקינותו. אני מקווה שבעוד שנה כבר אהיה כאן, יחד עם שאר החברים מהקהילה", מסכמת מזי.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.07.25
