רוני ספדג', בן 53 מקיבוץ כיסופים, החליף כשנה לפני 7 באוקטובר את חברו סער מרגוליס ז"ל בתפקיד רבש"ץ הקיבוץ. ביום הטבח ספדג' נלחם משעות הבוקר במחבלים שחדרו לקיבוץ כיסופים, חיסל רבים, והבין אחרי זמן מה שהוא עצמו וביתו סומנו כיעד של מחבלי הנוח'בה.
הוא נפצע ממטען שהמחבלים זרקו לעברו, ושהה בממ"ד עם ארבעת ילדיו ואשתו. סער נשאר להיות חבר בכיתת הכוננות גם אחרי שסיים את תפקידו כרבש"ץ, ויצא בזמן הטבח לצד אדם אגמון ז"ל לחלץ את רוני ומשפחתו מביתו - שם נפלו השניים. מאז, רוני ניסה לחקור ולגלות מה הוביל לנפילתם.
כמעט שנה ועשרה חודשים לאחר היום הנורא, בזכות עבודה של רשות העתיקות ביישובי העוטף, ספדג' הבין שחברו סער, שניסה לחלץ אותו, נורה על ידי המחבלים מחלון המקלחת בביתו. "כל הזמן תהיתי מאיפה סער נורה. ראיתי שהרשת של חלון המקלחת אצלי בבית קרועה, וחשבתי שאולי ירו עליו משם - אבל הבית שלי, שנטוש מאז, השתנה דרמטית מאז 7 באוקטובר, חפצים זזו ואין שם זכר לקליעים. לא הייתה דרך לדעת", הוא משתף.
התשובה לתעלומה הגיעה אחרי שביקר בחדר המצב של פרויקט התיעוד הלאומי של רשות העתיקות, משרד המורשת ומינהלת "תקומה" - אליו מוזרמים אלפי צילומים מהעוטף, חלקם צולמו גם זמן קצר לאחר האסון.
"גיליתי שהם מסוגלים לעבד את החומרים שהם מקבלים למודלים תלת-ממדיים. הצלחתי להיכנס מחדש למקלחת שלי כפי שהייתה ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר. שם, לתדהמתי, נגלו בפני קליעים של מחבלים", הוא אומר. "סוף-סוף, סימן השאלה לגבי מה שקרה לסער הוסר".
העניקו לנרצחים פנים, שמות וזיכרון
השבוע, רשות העתיקות חושפת לראשונה את הסיפור של 7 באוקטובר מבעד לעיני הארכיאולוגים, במרכז "תקומה מן האפר" ע"ש אלחנדרו ויינשטיין קרנוביץ', שנפתח בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים. התערוכה החדשה מציגה את מעורבותה של רשות העתיקות במלחמה - דרך תיעוד חסר תקדים של העוטף.
אם עד עכשיו חקרו הארכיאולוגים אתרים בני אלפי שנים, הרי שהפעם, באופן חריג בעולם הארכיאולוגי, הם פעלו בלב אחד הפרקים הקשים בתולדות מדינת ישראל - בזירות מפויחות של קיבוצים, בתים שרופים, מכוניות חרוכות ומתחם פסטיבל הנובה.
"התערוכה מסופרת מנקודת מבטה של רשות העתיקות", מסבירה מנהלת הפרויקט, ליאורה בארי. "אנשי מקצוע שבאו לעסוק בארכיאולוגיה מצאו את עצמם חופרים בין שרידי בתים חרבים, ובאמצעות מומחיותם העניקו לנרצחים פנים, שמות וזיכרון".
כמו רוני ספדג', משפחות שכולות רבות הצליחו לסגור מעגל בזכות עבודת הארכיאולוגים, שבשיתוף הצבא, הצליחו לאתר 16 נעדרים שמיקומם לא היה ידוע. לצד זאת, נמצאו גם חפצים יקרי ערך, שעזרו להבין מה עלה בגורלם של אנשים. כך, למשל, קיבלה מיכל גבאי שרשרת עם תליון ירח שהייתה שייכת לבתה שני - דבר שסייע לה להבין מה קרה לבתה, שהייתה סלקטורית במסיבת הנובה.
רוני יודע לספר היום, בזכות הגילויים החדשים, כי נעשו שני ניסיונות חילוץ מהבית שלו, שלא צלחו. באחד משני הניסיונות נהרגו סער מרגוליס ואדם אגמון זכרם לברכה. "הם נפלו על מדרגות הבית שלי. גיבורי ישראל. הגילוי הזה, של רשות העתיקות - זה משהו שעוזר לי להבין מה קרה באותו יום בבית שלי", אומר ספדג'. "עם הימים שעוברים, הבית משתנה. אבל עכשיו אני יודע שהזיכרון משם לא יימחק לעולם - זה בדפי ההיסטוריה. הפרויקט הזה הוא לא רק בשבילי - אלא בשביל המדינה שלנו והעם שלנו. זה אירוע מכונן, ואסור לנו לשכוח מה היה שם, כדי שהדבר הזה לא יחזור על עצמו", הוא קורא. "אנשי רשות העתיקות עשו עבודה מדהימה באיתור, תיעוד ושימור".
כמה מיליוני תמונות הגיעו לרשות העתיקות, 659 מבנים תועדו ב-18 אתרים, ומאות מודלים תלת-ממדיים נוצרו - בהם ניתן לחקור את ההרס הרב. במרכז, שפתוח לקהל הרחב בהרשמה מראש, ניתן לצפות במיצגים מוחשיים וטכנולוגיים מתקדמים - בהם קיר ובו תצלומי פריטים שנמצאו באתרי החפירה, תצוגות כלי העבודה המקוריים ששימשו בזירות, ומסכים, בהם ניתן לחקור לעומק מודלים תלת-ממדיים של אתרי ההרס.
"בחרנו לפתוח את מרכז 'תקומה מן האפר' דווקא בסמוך לט' באב – יום חורבן בית ראשון ושני – המתכתב עם החורבן שהיה ביישובי העוטף בימינו", מספר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "מחובתנו, כרשות העתיקות, לשמר, לתעד ולהזכיר גם את הפרקים הקשים ביותר בהיסטוריה שלנו - אשר מהם יש לצמוח וללמוד. העם היהודי תמיד ידע לקום מהכאב - גם לאחר החורבנות הקשים ביותר".
עמיחי אליהו, שר המורשת, שמשרדו היה שותף להקמת המיזם, הוסיף: "הקמת מרכז 'תקומה מן האפר' היא מעשה של שימור עמוק של הרוח. בעיצומה של אחת התקופות הקשות שידע עמנו, בחרה רשות העתיקות - יחד עם משרד המורשת ומינהלת תקומה - לממש את ייעודה בדרכים חדשות: לתעד את ההרס, לאסוף את השברים, ולהפוך אותם לנדבך בזיכרון הלאומי".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.08.25
