עדנה כץ עוד זוכרת את החיבוק האחרון שהעניקה לבנה יאיר לפני כמעט שנתיים, כשיצאה במוצאי שבת מביתו שבחולון בפעם האחרונה. כעבור מספר ימים, ב-16 בינואר 2024, נפל רס"ם (במיל') כץ, בן 34 במותו, בלחימה בצפון רצועת עזה.
"מאז שיאיר נפל היה לנו קשה להיכנס לבית שלו. הכול עמד שם מלכת, כמו שהוא עזב אותו. לא עלה בדעתנו להשכיר את הבית שלו, זה היה עבורנו כמו מחיקה של כל זיכרון ממנו", סיפר יוגב כץ, אביו של יאיר ז"ל. "עכשיו, שנה ושמונה חודשים אחרי מותו, הבית מקבל שוב חיים כשנכנסו להתגורר בו שני צעירים, חיילים בודדים שעושים מילואים".
2 צפייה בגלריה
אריאל, יוגב כץ ודניאל בבית של יאיר ז"ל. ""מאז שיאיר נפל, היה לנו קשה להיכנס לבית שלו"
(צילום: יאיר שגיא)
"קשה לתאר את התחושות כשאני רואה על הדלת את השלט 'הבית של יאיר'", אמר יוגב, כשהוא יושב על הכיסא הצמוד לשולחן הזכוכית במרכז הסלון. "לעבור ברחוב ולראות את האור דולק ב'בית של יאיר' זו תחושה נפלאה. יש נחמה בזה שהאנרגיות הטובות של יאיר ממשיכות. הבית חוזר להיות חי ותוסס, כמו שהיה עם יאיר שאירח כל הזמן הרבה חברים עם מוזיקה ואוכל".
לצידו, על הספה בסלון יושבים אריאל ודניאל, חיילים בודדים משוחררים. שניהם סטודנטים שמשלבים עבודה במקביל לשירות מילואים פעיל.
עמותת "אח גדול" יצרה את החיבור ביניהם לבין משפחת כץ, שהעמידה לרשותם את דירתם בחולון, ללא תמורה. אריאל, בן 26, לומד ויוצר מוזיקה. הוא יליד הארץ והוגדר כחייל בודד במהלך שירותו כלוחם בגולני. כיום הוא מתנדב בעמותה בעצמו, ואף משמש אח גדול לחייל בודד בסדיר. עד שנוצר החיבור, אריאל התקשה להחזיק את עצמו כלכלית.
"כל הכסף הלך על שכירות, והיה קשה כלכלית", שיתף. "המגורים בבית של יאיר מאפשרים לי לראשונה בחיי לחסוך. זה גם מרגש שדרכנו שומעים את סיפור חייו של יאיר שנפל במלחמה, וככה הבית שלו ממשיך לחיות".
יוגב כץ, אביו של יאיר ז"ל: "לעבור ברחוב ולראות את האור דולק ב'בית של יאיר' זו תחושה נפלאה. יש נחמה בזה שהאנרגיות הטובות של יאיר ממשיכות. הבית חוזר להיות חי ותוסס, כמו שהיה עם יאיר שאירח כל הזמן הרבה חברים עם מוזיקה ואוכל"
דניאל, בן 24, הוא סטודנט למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, שעד לאחרונה התגורר במעונות הסטודנטים בבר-אילן. הוא עלה ארצה מאוקראינה והיה חייל בודד במהלך שירותו הסדיר, וגם הוא כיום מתנדב בעמותה כ"אח גדול" לחייל בודד בסדיר.
שניהם שמחו לעבור לגור במה שמכונה "הבית של יאיר", ולכל אחד מהם יש חדר פרטי גדול וסלון ומטבח משותפים. "היה קשה לפנות את החפצים, שכללו המון ציוד צבאי, מהדירה של יאיר, אבל המטרה הנעלה היוותה נחמה", תיאר יוגב.
פרויקטים עם בני נוער כהנצחה
יאיר הוא הצעיר מבין שלושה אחים, והוריו חיפשו דרכים יצירתיות להנציח אותו. "אנחנו פחות מתחברים להנצחה של אנדרטאות, אז יזמנו מספר פרויקטים עם בני נוער, למשל פרויקט מנהיגות בפנימיית כדורי", אמר אביו, שגדל באותו בית שהיום גרים בו דניאל ואריאל.
בשנת 1961 שמואל ושרה כץ נכנסו לגור בדירה זו, עד שנפטרו לפני כ-20 שנה. כמה שנים לאחר מכן, עם חזרתו של יאיר מהטיול הגדול אחרי הצבא, הוא החל ללמוד מדעי המחשב ועבר לגור בבית סבו וסבתו. "מהבית הזה יצא חזרה לעזה אחרי אותה שבת של התרעננות", סיפר האב עם דמעות בעיניו.
את הבית שיפצה חברת "ניומרק נת"מ", כדי להכשירו למגורים עבור דניאל ואריאל, שלפני שבועיים עברו להתגורר בו.
"העמותה למען החיילים הבודדים מרכזת את מלוא המאמצים לתמוך ולעטוף חיילים בודדים בשירות וגם משוחררי צה"ל, כולל במילואים, שאין להם עורף משפחתי, במטרה להעניק להם את התנאים הראויים לטובת המשך התפתחותם והשתלבותם בחברה הישראלית", שיתפה רלי צין, סמנכ"לית עמותת "אח גדול", שאחראית על החיבור בין משפחת כץ לבין דניאל ואריאל. "העמותה למען החיילים הבודדים פועלת לסייע ולתמוך בחיילים בודדים בסדיר ובמילואים, ותומכת בלוחמים שאין להם משפחה בארץ".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.09.25
