מסע גיבוש לקראת פתיחת שנת הלימודים בתיכון "אדם ואדמה גליל עליון" בקיבוץ יראון
(צילום: "הביתה. חוזרים לגליל")
פחות מקילומטר מגדר הגבול עם לבנון, במקום שעד לפני פחות משנה נאסר היה להסתובב בו מסיבות ביטחוניות, הקדימו לפתוח את שנת הלימודים באופן שונה לחלוטין.
על רקע מטעים וכרמים, שחלקם עדיין נושאים את הצלקות השחורות של השריפות מהמלחמה, הגיעו כבר בסוף השבוע כעשרים נערות ונערים מכל רחבי הארץ לקיבוץ יראון, כדי לכתוב את הפרק הבא בסיפור שיקום הגליל: הקמת בית ספר תיכון חקלאי חדש, "אדם ואדמה", מבית "השומר החדש".
3 צפייה בגלריה
יפתחו את היום בשדות מחוץ לכיתה. תלמידי תיכון "אדם ואדמה גליל עליון"
( צילום: אביהו שפירא)
החלוצים החדשים לא הגיעו רק כדי לשבת בכיתה, אלא גם כדי לחרוש, לנטוע ולבנות במו ידיהם את התשתיות, החקלאות והתקווה באזור המוכה.
פתיחת השנה, כראוי לבית ספר שחרת על דגלו את החיבור לאדמה, לא תהיה עם צלצול קולני כמו במוסדות לימוד אחרים בארץ, אלא במסע רגלי מאתגר שיצא לדרך בשבוע שעבר, והסתיים בקיבוץ יראון.
"יש לנו מסורת לפתוח את השנה במסע רגלי למקום שבו אנחנו מקימים את בית הספר", מסביר יזהר ברק, מנהל התיכון. "התחלנו את המסע ביום רביעי, וסיימנו אותו ביום שישי לפנות בוקר, בעלייה לקיבוץ יראון. עשינו כאן שבת גיבוש ביחד, והיום, עם אור ראשון, החבר'ה כבר יצאו לשטח לעבודה החקלאית.
מחר (שני) עם פתיחת שנת הלימודים הרשמית, הם שוב יפתחו את היום בעבודת השדה והמטעים, ורק לקראת שעת צהריים הם יתחילו ללמוד בכיתות, כמו כל תלמידי ישראל. "זו הגשמת חלום ברמה הלאומית והחברתית, והתלמידים נרגשים מאוד להיות חלק מהתקומה והצמיחה המחודשת של הגליל העליון", משתף ברק.
מתוך ייאוש לתקווה
התיכון החדש הוקם בלב הקיבוץ, במבני "עליית הנוער" הנטושים מזה שנים ארוכות. שניר אונא, שעברה עם משפחתה מכפר אדומים לקיבוץ הגושרים והצטרפה לחלוצים בתיכון החדש, מספרת כי "יש לי הרבה סיבות למה בחרתי ללמוד דווקא בתיכון 'אדם ואדמה', והראשונה היא כמובן להיות באזור שנפגע קשות במלחמה ולעזור בשיקומו, במיוחד ביישוב כמו יראון שהיה מפונה שנתיים. מרגש אותי מאוד להתחיל ולהניע דברים חדשים בקיבוץ, להחזיר אליו את החיים.
3 צפייה בגלריה
"מרגש אותי להניע דברים חדשים בקיבוץ ולהחזיר אליו את החיים". התלמידים החדשים במסע גיבוש לקראת שנת הלימודים
"הסיבה השנייה לא פחות חשובה - עזרה לחקלאים באזור. חשוב לי לתמוך בהם, ושידעו שיש להם על מי לסמוך אחרי כל מה שעברו. והסיבה השלישית נובעת מתוך רצון אמיתי לצאת מאזור הנוחות שלי, לגלות בעצמי צדדים חדשים, לפרוץ גבולות ולחוות חוויות שבבתי ספר אחרים לא אחווה בחיים.
"אני מאמינה שלבני הנוער בארץ יש השפעה עצומה על איך שהמקום הזה ייראה בעוד כמה שנים, ואנחנו יכולים להניע, לעזור ולבנות מחדש, ממש כמו החלוצים של פעם".
היוזמה להקמת בית הספר דווקא בתקופה הנוכחית, נולדה מתוך אחד הרגעים הקשים ביותר שידע אזור הצפון מאז תחילת המלחמה. "קיץ 24' היה קשה ועצוב מאוד בכל הארץ, אבל באזור הצפון במיוחד", מתאר רועי פיאטיקה, ממובילי תנועת "הביתה חוזרים לגליל" וחבר קיבוץ כפר סאלד.
לדבריו, "אחרי האסון הנורא במגרש הכדורגל במג'דל שמס והפגיעה הקטלנית בקיבוץ הגושרים, מעט האוכלוסייה שעוד נותרה כאן, אלו שלא פונו רשמית, התחילה לחפש אפשרויות יציאה. הייתה תחושה של ייאוש".
פיאטיקה מספר כי "לקראת ראש השנה גייסו אותי, תוך כדי שאני בעצמי בשירות מילואים ממושך, למשימה שנראתה כמעט בלתי אפשרית: הקמת 'אדם ואדמה גליל עליון'. והיעד: אחד בספטמבר. חברנו לתנועת ה'שומר החדש' שמביאים איתם המון ידע, ניסיון ויכולות ביצוע. הבנו שכדי להצליח להשיג את המטרה בזמן קצר כל כך, נצטרך לרתום את כל השותפים האפשריים, ובמיוחד לאתר מקום שבו נוכל לרתום הקהילה המקומית למשימה".
שניר אונא: "אני מאמינה שלבני הנוער בארץ יש השפעה עצומה על איך שהמקום הזה ייראה בעוד כמה שנים, ואנחנו יכולים להניע, לעזור ולבנות מחדש, ממש כמו החלוצים של פעם"
בין השותפים שנרתמו למהלך ישנם המנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, "ברנקו וייס" - החטיבה להתיישבות, ותיכון "אנה פרנק".
החזון המשותף לכל השותפים, לדברי פיאטיקה, הוא רחב הרבה יותר מהקמת בית ספר אחד. "בעתיד אנחנו מאמינים שיותר בנות ובני נוער מהגליל העליון עצמו, ולא רק ממרכז הארץ, יצטרפו לתוכנית הזו ויסייעו בשיקום ובניית הצפון שכל כך זקוק לנו כעת".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.08.25
