לצד התלמידים הנרגשים, לבתי הספר חזרו גם מורים רבים, חדשים-ישנים - היישר מהפנסיה.
בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בהתגייסות של המורים הגמלאים: לפני ארבע שנים מספרם עמד על 135, והשנה הוא זינק ל-1,183. זאת, בעקבות הקריאה של משרד החינוך לחזור ללמד ולמלא את השורות ברקע המחסור במורים.
שלמה קרואני (71) ממיתר, מורה עם ותק של 46 שנים, חזר בשנה שעברה ללמד מקרא ולשון בישיבה התיכונית "ברנקו וייס" במיתר ובישיבת "בני עקיבא" - אחרי שש שנות פנסיה. באחת הכיתות הוא אפילו החליף את המחנך שגויס למילואים.
"העבודה ממלאה אותי ונותנת הרגשה טובה", הוא אומר. "אני ממליץ בחום לפנסיונרים שעדיין אוהבים את התלמידים ללמד מעט, כדי לשמור על חיוניות במתן מעצמך לאחר".
גם סיגל לבל (62), מורה לאנגלית ומחנכת עם ותק של 35 שנה, פרשה לגמלאות לפני חמש שנים - אבל כשנקראה לדגל, שמחה להצטרף לישיבת "ברנקו וייס" במיתר. "עכשיו, בגלל שזרק אנגלית, אני מרגישה שאני נותנת את כל כולי, ב-100 אחוז, לצרכים של התלמידים", היא משתפת.
"לדעתי, פער הגילים ביני לבין התלמידים הוא פקטור חשוב - העובדה שאני פחות או יותר בגיל של סבא וסבתא שלהם מקרבת אוטומטית בינינו ופותחת את הלב, והמצב שבו אני מקרינה לכיתות ידע, הבנה וביטחון הוא מרכזי ומשפיע על מרקם הכיתה והרצון שלהם להצלחה".
את החזרה שלה לבית הספר "אמית כפר בתיה", שרה מאירמן החליטה לבצע בשנה שעברה - אחרי שבע שנות פנסיה ו-34 שנות הוראה. "בשל שנת המלחמה המורים נקראו למילואים, ומצאתי את עצמי ממלאת מקום של מורה לכיתה י"א". ומאז היא נשארה.
גם שרה מספרת על הסיפוק שמביאה איתה העבודה בעולם ההוראה: "היה מרענן לחזור, אני מובילה את הצוותים שאיתם אני עובדת. לניסיון ולמקצועיות שלי יש מקום. כיף לחזור ולהכין חומרים. להיות מורה וללמד זה חלק מהחיים. אחרי השיעור, כשאני מצליחה ללמד את הילדים איך לומדים, הסיפוק גדול".
שר החינוך, יואב קיש, מברך את המורים שחזרו לבתי הספר: "ניסיון החיים והמסירות של עובדי ההוראה שפרשו לגמלאות, הם נכס אדיר למערכת החינוך. במיוחד בשנים מאתגרות, כמו תקופת המלחמה, ראינו עלייה ניכרת במספר הגמלאים שבוחרים לחזור ולהוביל כיתות, והם עושים זאת באהבה ובמחויבות עמוקה. כל עוד יש רצון ויכולת - המערכת מרוויחה מהידע וההובלה שהם מביאים איתם".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.25
