גנט קסטה לא שוכחת את המשפחתון שאליו שלחה את בנה הבכור. "זה היה בית קטן עם הרבה ילדים", היא מספרת, "הוא היה שם הרבה שעות ביום, ואפילו לא ידעתי אם הוא יקבל שם אוכל חוץ מהחלב שהייתי משאירה לו, אבל לא הייתה לי ברירה. הייתי חייבת לעבוד בניקיון, ואין לי בישראל משפחה שתתמוך בי".
בקהילה שלה, קהילת מבקשי המקלט מאריתריאה, קוראים למקום הזה "בייביסיטר". בשיח הישראלי קראו לזה "מחסני ילדים". דבר אחד בטוח: פעוטות רכים לא צריכים להגיע למקום כזה.
בנה הבכור של קסטה כבר בן 12, תלמיד בחטיבת ביניים. אך התנאים הבלתי הולמים ב"בייביסיטר" - בלי השגחה מספקת, עם מספר מינימלי של אנשי צוות וכמעט ללא התייחסות לצרכים הגופניים והקוגניטיביים של הפעוטות - ניכרים בו עד היום. "הוא לא יודע טוב עברית כי לא דיברו איתו. בגלל זה אין לו הרבה חברים. קשה לו. זה עצוב", מספרת האמא.
בנה השני של קסטה כבר זכה לטיפול אחר לגמרי: הוא התחנך במעון של "יוניטף" - עמותה המפעילה מסגרות עבור פעוטות חסרי מעמד, שנולדו בישראל להורים מבקשי מקלט, בעיקר מאריתריאה ומסודן.
"כאן נפתחו לי העיניים", אומרת גנט, "הבנתי שעל אנשי הצוות האלה אפשר לסמוך. הילד שלי, כמו שאר הילדים מהקהילה שלנו, התחיל לדבר שם. הוא קיבל מה שצריך".
כיום, קסטה עובדת בעצמה באחד מהמעונות של "יוניטף". לדבריה, היא עושה זאת מתוך רצון לעזור לקהילה שלה ולמנוע עוד מקרים של הזנחה.
מפה לאוזן היא מעבירה את הבשורה, ומנסה להציל עוד ילדים מ"מחסני הילדים" - המסגרות המאולתרות, הצפופות ונטולות הפיקוח, שבמשך שנים היו האפשרות היחידה עבור ילדים אלה: פעוטות שאינם אזרחים ישראלים, ולכן אינם זכאים ללמוד במעונות היום במחיר מפוקח - והמסגרות הפרטיות יקרות מדי עבור הוריהם, שמתקיימים בקושי רב.
הילדים השקופים
"מחסני הילדים" עלו לכותרות לפני עשור, לאחר כמה מקרי מוות רצופים של תינוקות ופעוטות של מבקשי מקלט כתוצאה מהזנחה במסגרות המאולתרות. אז גובשה, לראשונה, תוכנית ממשלתית לתקצוב מסגרות ראויות יותר.
עמותת "יוניטף", שפעלה בקרב מבקשי המקלט עוד קודם לכן, זכתה בקול הקורא להפעלת המסגרות, שמרביתן נמצאות באזור דרום תל-אביב, ואחדות מהן פועלות ברחובות ובאילת.
העיקרון פשוט: מסגרות הפועלות על פי הסטנדרט המקובל במעונות היום המפוקחים, עם צוות - רובו חסר מעמד בעצמו - שזוכה להדרכה פדגוגית ולליווי של עובדות סוציאליות. ההורים משלמים שכר לימוד נמוך מזה שנהוג במסגרות פרטיות, והמדינה משלימה את הסכום הנדרש להפעלת המסגרות.
בעקבות ההחלטה החלו לפקוד את המסגרות המפוקחות מאות ילדי חסרי מעמד, ומצבם השתפר באופן ניכר. עם זאת, חלק ניכר מהפעוטות של מבקשי המקלט ומהגרי העבודה ממשיכים עד היום לשהות בשנות חייהם הראשונות במסגרות לא מפוקחות, בעיקר בערים הסמוכות לתל-אביב, שבהן אין פעילות של "יוניטף".
יעל גאולה, מנכ"לית "יוניטף": "הילדים האלה הם שקופים מאוד-מאוד-מאוד, וגם הרשויות לא ממש יודעות עליהם, אלא אם קורה משהו קיצוני. ודווקא בגיל הינקות, שידוע כמה הוא חשוב להתפתחות, הפעוטות לא זכאים לשום דבר. להזנחה בשלב הזה יש השלכות רבות"
איש אינו יודע בכמה פעוטות בדיוק מדובר, בשל היותם חסרי מעמד. הם "עולים ברדאר" של מדינת ישראל רק בשלב שבו הוריהם רושמים אותם לגן עירייה - כיוון שחוק חינוך חובה חל על כל ילד מעל גיל שלוש שחי במדינת ישראל, ללא קשר למעמדו החוקי.
"זו אחת הבעיות עם הילדים האלה. הם שקופים מאוד-מאוד-מאוד, וגם הרשויות לא ממש יודעות עליהם, אלא אם קורה משהו קיצוני", אומרת יעל גאולה, מנכ"לית "יוניטף". היא מציינת כי "דווקא בגיל הינקות, שידוע כמה הוא חשוב להתפתחות, הפעוטות לא זכאים לשום דבר. להזנחה בשלב הזה יש השלכות רבות".
ואכן, ילדים חסרי מעמד שלא זכו לחינוך ראוי מגיעים למסגרות החינוך המיוחד בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע; בגיל הנעורים אף נפוצות תופעות של נשירה ממסגרות הלימוד וזליגה לפשע.
לאחרונה עלתה לכותרות כנופיית "ssq", הזורעת כאוס ברחובות דרום תל-אביב, שבה חברים נערים בגיל חטיבת הביניים. גאולה סבורה ש"הכול מתחיל בינקות, בשאלה אם ההורים שמים את הפעוט במקום שבו הם יכולים לצאת לעבודה כשהם רגועים, או שהם לא יודעים מה הם יקבלו כשהם יחזרו מהעבודה".
מי אחראי על התקציב?
החלטת הממשלה לתקצוב המסגרות עברה ב-2015. על פי ההחלטה, שתוקפה הוגבל לחמש שנים, מרבית הסכום, העומד על שמונה מיליון שקל בשנה, אמור להיות מועבר מתקציב משרד הרווחה, והשאר ממשרד הכלכלה והאפוטרופוס הכללי.
ב-2020 הוארכה ההחלטה לחמש שנים נוספות. אלא שכעת, המשך פעילות המסגרות ניצב בפני סימן שאלה: תקציב הפעילות לשנת 2025, שאמור היה לעבור לעמותה מהממשלה באמצעות הרשויות המקומיות בחודש יוני, טרם הועבר. זאת משום שהאפוטרופוס הכללי ומשרד הכלכלה עיכבו את העברת חלקם בתקציב.
6 צפייה בגלריה
"בתחום הזה אין ואקום, ההורים חייבים לצאת לעבודה בשביל להתקיים". פעוטות במעון "יוניטף"
(צילום: דנה קופל)
מהאפוטרופוס הכללי נמסר במענה לפנייתנו כי "העברת הכספים בפועל מקודמת מול משרד הרווחה, והצפי הוא שהעניין יוסדר בשבועות הקרובים". במשרד הכלכלה טענו כי האחריות על נושא המעונות הועברה ב-2023 לאחריות משרד העבודה, "ומאז המעבר, למשרד הכלכלה והתעשייה אין כל נגיעה לנושא, לרבות בעניין התקצוב". במשרד העבודה, לעומת זאת, אומרים כי התקציב אינו באחריותם.
מלבד העיכוב המתמשך בהעברת התקציב, מרחף מעל המשך הפעילות סימן שאלה עקרוני: החלטת הממשלה לתקצוב המסגרות צפויה לפוג בסוף 2025, בעוד פחות משלושה חודשים. החלטה חדשה טרם גובשה. אם לא תוארך ההחלטה הנוכחית, או שיגובש מתווה אחר שיאפשר את המשך תקצוב המסגרות, גאולה מזהירה כי "בינואר עלול לקרות מצב שבו הילדים יחזרו ל'בייביסיטרים'. בתחום הזה אין ואקום, כי ההורים חייבים לצאת לעבודה בשביל להתקיים. זה אומר שאנחנו באופן מודע מחזירים פעוטות למצב פגיע".
ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד פועל לסייע לרשויות המקומיות שבתחומן פועלות מסגרות עבור פעוטות לזרים חסרי מעמד, בין היתר באמצעות עבודה מול המשרדים והגופים הרלוונטיים לצורך איגום משאבים. חשוב להדגיש כי ככלל, האחריות על מסגרות לפעוטות אינה נתונה למשרד הרווחה, אולם לנוכח חשיבות הנושא המשרד בוחר לפעול גם מעבר לאחריותו הישירה".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.09.25
