"לפני שבועיים הרופאים אישרו לי לדרוך על רגל ימין. החלום שלי הוא שבקרוב ירשו לי לדרוך גם על רגל שמאל, ואז אתחיל לעבוד בכל הכוח על לחזור ללכת, ואז לרוץ, עד להגשמת החלום לעלות על מדי מג"ב, לשים את האקדח, לחזור למחסום רנטיס ולסגור מעגל במקום שבו נפצעתי" - כך אומרת באופטימיות מתנדבת מג"ב מורן יצחייק, שלפני שלושה חודשים נדרסה על ידי גנב רכב שנמלט ממעצר, והיא עדיין על כיסא גלגלים ומאושפזת במחלקת השיקום בבית החולים שיבא.
יצחייק (40), תושבת כפר-יונה, אם לילדים בני 16 ו-13, החלה להתנדב במג"ב לפני שלוש שנים. "בתקופה שלי כחיילת לא יכולנו להיות לוחמות כמו היום", היא מסבירה, "תמיד קינן בי החיידק להיות לוחמת. לפני שלוש שנים החלטתי להגשים חלום והתנדבתי למשטרה, והודעתי שאני רוצה רק מג"ב".
יצחייק לא הסתפקה בתרומה של שבע שעות בחודש, כפי שמחייבת ההתנדבות. היא יצאה להכשרות ולקורסים, השקיעה שעות רבות מדי שבוע בפעילות מבצעית, והשיא היה כשיצאה לקורס בילוש ושובצה בסיומו ביחידה המרכזית של מג"ב מחוז המרכז.
"גרר אותי בין הגלגלים"
ב-30 במאי 2025, בשעות הלילה, הייתה יצחייק במשמרת עם צוות בילוש שעסק בפעילות מבצעית נגד גנבי רכב שחוזרים מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית דרך מחסום רנטיס, הנמצא באזור בית אריה.
"התמקמנו לא רחוק מהמחסום, שאותו מחזיקים חיילי צה"ל, וסרקנו רכבים שהגיעו אליו", היא מספרת, "ב-5:00 בבוקר בערך קיבלנו דיווח בקשר מניידת סמויה שלנו, שהיא נוסעת בעקבות רכב גנוב שמגיע למחסום. עלינו לניידת, נסענו לעבר המחסום ונתקענו בפקק של רכבים שעמדו לפניו.
"החלטנו לפרוק מהניידת 100 מטרים לפני הרכב הגנוב, וצימצמנו ברגל את המרחק אליו. הנהג קלט אותנו, שבר ימינה כדי לברוח ופשוט עלה עליי עם הרכב. הוא גרר אותי בין הגלגלים עד שנתקל בבטונדה, ובלי היסוס החל לחזור רוורס. מזל גדול שחברה לצוות משכה אותי מתחת לגלגלים והצילה את חיי".
לוחם מצוות הבילוש ירה לעבר גנב הרכב, שעלה על מחסום דוקרנים ועם ארבעה גלגלים מפונצ'רים נמלט דרך המחסום. הבלשים נכנסו אחריו, החלו בסריקות, וכעבור שעה מצאו את הרכב הגנוב בתוך השטחים - ואת הגנב פצוע מהכדורים שנורו לעברו, שוכב לא הרחק מהרכב הנטוש.
5 צפייה בגלריה
"גרר אותי בין הגלגלים עד שנתקל בבטונדה, ובלי היסוס החל לחזור רוורס". גנב הרכב שדרס את יצחייק
(צילום: באדיבות המשטרה)
יצחייק נפצעה קשות וסבלה משברים מורכבים באגן ובעצם הבריח, וכן מפגיעות באיברים פנימיים. "אני שרועה פצועה על הכביש, כאבי תופת, מבינה שהוא ריסק לי את האגן, מדברת עם בורא עולם ואומרת לו תודה על זה שהספקתי להביא שני ילדים", היא משחזרת.
"אין בי חרטה"
יצחייק עברה מספר ניתוחים, ובחודש יוני עברה למחלקת "חזרה לחיים" בשיקום של שיבא. למרות היותה מתנדבת, מאחר שנפצעה בפעילות מבצעית, היא זכאית למעטפת טיפול ושיקום כמו שוטרת רגילה שנפצעה במהלך פעילות דומה, ואף הוכרה כנכה של משרד הביטחון.
"כשחזרתי להכרה אחרי הניתוח הקשה לקיבוע האגן, דבר ראשון אמרתי למפקד שלי ביחידת המתנדבים במג"ב: 'תיזהר לגרוע אותי מהיחידה. אני עוד אחזור'. אין בי שום הרהור או חרטה על זה שהתנדבתי", היא מספרת בחיוך.
היא עוברת מאז טיפולים אינטנסיביים, ולפני שבועיים, כאמור, הצוות הרפואי התיר לה לדרוך על רגל ימין. הדרך להחלמה עוד ארוכה, אבל היא מודיעה: "בעזרת השם אחזור להיות מורן שלפני הפציעה. אחזור ללכת, לרוץ - ולפעילות מבצעית במג"ב".
בתחילת השבוע היא הובאה אל טקס מצטיינים ומצטיינות של מתנדבי משטרת ישראל. ניצב רן לוי, ראש אגף קהילות, מתנדבים וחברה ערבית, העניק לה תעודת הצטיינות ואמר: "המתנדבים והמתנדבות שלנו הם הלב הפועם של האגף ושל משטרת ישראל, בשגרה ובחירום. מורן יצחייק היא סמל לרוח הזו, לעמידה באתגרים, מחויבות עמוקה ותחושת שליחות גם ברגעים הקשים ביותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.25
