לפני שנה וחצי, רס"ר (במיל') אמיר ירדנאי ז"ל, הלום קרב מ"צוק איתן", שם קץ לחייו בבית משפחתו במושב נהלל. בן 36 היה במותו. בעקבות הטרגדיה החליטו הוריו, ענת ואיל, להפוך את חוות הרכיבה שהם מחזיקים בנהלל לחווה טיפולית להלומי קרב - והכול בהתנדבות מלאה.
אמיר היה לוחם ביחידת הקומנדו אגוז. במהלך "צוק איתן" עסקו אמיר וחבריו בפינויים קשים מאוד של הרוגים ופצועים מגולני. ביום השלישי של המבצע הם פינו את מפקד היחידה שלהם במצב אנוש, והצליחו להציל את חייו. בהמשך עסקו בפינוי הנגמ"ש הבוער של גדוד 13. "אמיר היה הראשון שהגיע לנגמ"ש הבוער ונחשף למראות הקשים", סיפר אביו, סא"ל במילואים ששירת בעבר בסיירת מטכ"ל והשתתף במבצע אנטבה.
במשך שנים נשא אמיר את צלקות הקרב הקשה בסתר. עם הזמן החמיר מצבו, הוא הוכר כסובל מפוסט-טראומה, נלחם בכל כוחותיו - עד שבפברואר 2024 המחלה הכריעה אותו.
"כאן אין עליי תווית של חולה"
למשפחתו של אמיר יש חוות סוסים בנהלל. בחווה חיים תשעה סוסים, ובעלי המקום נותנים זה זמן רב את שירותיהם בחינם לשם שיקומם של בני נוער השייכים ל"פרויקט הילה" של משרד החינוך.
"לאחר נפילתו של אמיר החלטנו להרחיב את הפעילות ולתת מענה להלומי קרב, גם זה בהתנדבות מלאה", מספר האב, איל, "לפחות 50 הלומי קרב, בעיקר מהמלחמה האחרונה, מטופלים אצלנו. הם מגיעים מכל רחבי העמק וגם מרמת הגולן ומחיפה".
מאז שהחל הפרויקט השתנה גם שם המקום, שנקרא כיום "חוות דרך הלוחם ע"ש אמיר ירדנאי".
לחווה יש הוצאות אחזקה והיא משלמת שכר למדריכים. למרות הפעילות ההתנדבותית, היא לא מקבלת סיוע מהמדינה. לכן, משפחת ירדנאי יוצאת בימים אלה למסע לגיוס תרומות כדי להמשיך ולהפעיל את החווה הטיפולית.
"אנחנו מצילים כאן בעזרת הסוסים את טובי בנינו ועוזרים להם להשתקם", מסביר איל, "המקום לא מסחרי, ואני קורא לציבור הרחב לסייע לנו להמשיך ולהעניק טיפול אישי, מסור ומקצועי לכמה שיותר לוחמים. לוחם שמגיע לכאן מקבל חום, אהבה, יחס אישי, והידיעה שהכול נעשה בהתנדבות מלאה - מחברת את המטופלים לעשייה שלנו".
רס"ל מאורו לופז (28) מנהריה שירת בעזה, בגבול לבנון ובשטחים, ומתמודד עם פוסט-טראומה. "כבר חצי שנה אני מגיע לטיפול בחווה", הוא מספר, "עברתי שנתיים מאוד קשות במלחמה, ומאז שאני נמצא כאן אני מרגיש שחזרתי לחיות.
"הרכיבה היא וואו עבורי. אני מגיע פעמיים בשבוע, ובכל פעם נמצא במקום לפחות שלוש שעות. התחושה היא שאני מגיע לבית שעוטף אותי באהבה, המקרר תמיד מלא, ואין עליי כאן תווית של חולה. למעשה, אני מרגיש פה כמו בבית שלי".
- לתמיכה בחוות "דרך הלוחם" - היכנסו לאתר
פורסם לראשונה: 00:00, 25.09.25
