אחרי שהשתחרר משירות סדיר כלוחם, החליט ערן, יליד קיבוץ יגור, לעבור להתגורר בחו"ל.
לאורך השנים שבהן חי מעבר לים הוא לא התייצב לשירות מילואים, אבל טבח 7 באוקטובר הוביל אותו להשאיר מאחור את החיים הנוחים, לעלות על מטוס לישראל ולהתגייס לגדוד "בארי" בצאלים. "זה היה כמו מגנט שמשך אותי להגיע ארצה ולקחת חלק", הוא מספר. "לא יכולתי לדמיין את עצמי בשום מקום אחר בעולם".
6 צפייה בגלריה
"אנחנו מחויבים תמיד להנציח את הגיבורים שנפלו, ולעשות הכול כדי שנהיה ראויים להם". מימין: סרן (במיל') צליל פדאל, אמיר חוסייסי ויעל לומר כהן
(צילום: הרצל יוסף)
הבנות שלו, באופן טבעי, ניסו לגרום לו לשנות את דעתו. "הן שאלו אם המדינה יותר חשובה מהן, וזה פתח שיחה חשובה שנגעה ברצון שלהן להרגיש ישראליות. אמרתי להן, 'וולקאם, אתן מרגישות עכשיו את מה שמרגישים כל ילדי ישראל כשהם נפרדים מאבא או אמא שהולכים למילואים'. אבל אחרי הפחד מגיעה תחושת גאווה", הוא אומר.
ערן לחם ברצועה עד שנפצע לפני שנה בפעילות ברפיח. הוא פונה לבית החולים ברזילי במצב בינוני, עבר שני ניתוחים והמשיך לשיקום בשיבא שנמשך עד היום.
"הסתכלתי סביבי וראיתי אנשים שיש להם הרבה מה להפסיד - משפחה, קריירה, חיים שלמים. כולם כמוני, התייצבו להילחם כי הם רוצים לחיות. זה הפרדוקס הישראלי. הזוועות ב-7 באוקטובר אמורות היו לגרום לנו להתרחק מפה, אבל בפועל עשו בדיוק ההפך. אחרי יותר מ-20 שנה בחו"ל, אני לא מצליח לדמיין את עצמי עוזב את הארץ".
6 צפייה בגלריה
"אחרי יותר מ-20 שנה בחו"ל, אני לא מצליח לדמיין את עצמי עוזב את הארץ". ערן במהלך השיקום
מהמילואים לחדר הלידה
שנה חלפה מאז הושק רשמית גדוד "בארי" בפיקודו של סא"ל (במיל') יועז הנדל, יו"ר מפלגת "המילואימניקים". הגדוד, שהוקם בעקבות לקחי 7 באוקטובר במטרה להגדיל את כוחות המילואים, השלים כבר שני סבבי מילואים, ובקרוב יתייצבו לסבב השלישי, שיארך כשלושה חודשים ויכלול את חגי תשרי.
סרן (במיל') צליל פדאל, קצינת השלישות של הגדוד, החזיקה בפטור משירות מילואים כאם לשלושה, אבל בחרה לוותר עליו ולהוביל את הקמת הגדוד. באמצע אחד הסבבים יצאה ישירות לחדר הלידה ללדת את בנה הרביעי, עילאי. מאז גם הספיקה להשלים קורס קצינות. "אני גאה בפעילות הערכית והמבצעית של הגדוד. בהתייצבות של האנשים פעם אחר פעם, מתוך אמונה בצדקת הדרך ובעשייה".
ישי צור (51) מעלי נשוי לתמר, אבא לשבעה - רעות (30), איתן (28), חן (26), נועם (24), טל (21), אור (18) ושיר (15) וסבא לאשחר בת החמש ולמעיין בת השלוש. בשירותו הסדיר לחם ביחידה מיוחדת, וכיום הוא משמש כסמ"פ בגדוד "בארי".
"יש לי הזדמנות לקחת חלק במשהו שהוא הרבה יותר גדול ממני. אני שמח לעשות את זה בשגרה, ובטח עכשיו בזמן מלחמה", אומר ישי, מחנך במכינת עלי שאיבדה במלחמה 30 מבוגריה, בהם שני תלמידים שלו, רס"ן יהודה נתי כהן וסרן יאיר יעקב שושן זכרם לברכה. "שמרנו על קשר במהלך השירות שלהם. תלמידים יקרים שהמשיכו לקצונה, ולקחו אחריות מעבר למחויבות שלהם.
6 צפייה בגלריה
"יש לי הזדמנות לקחת חלק במשהו שהוא הרבה יותר גדול ממני". ישי צור עם משפחתו
(צילום: שמעון בוקשטיין)
"בכל שנה 150 לוחמים מורעלים מהמכינה מתגייסים ליחידות הכי קרביות. לנוער היום ברור שהוא הולך לשרת את הכלל. ברגע שהפכנו לגדוד - אנחנו כוח רלוונטי וחשוב, שצה"ל יודע להפעיל".
"מורידים נטל ממילואימניק אחר"
אמיר חוסייסי (41) מדליית אל-כרמל, נשוי לרנא ואב לאימרי (6), ליאם (4) ומלינה (שנתיים), שירת בסדיר כלוחם בחיל ההנדסה ואז המשיך למילואים בלוט"ר אילת. כשפרצה המלחמה, אמיר כבר לא היה חלק ממצבת המילואים, אך נרתם לסייע בתפקידו כמנכ"ל תשתיות ורכש בחברת "נתיב אקספרס תחבורה ציבורית".
אמיר חוסייסי: "אני חלק מהעם הזה, וזו השעה שלנו. ההבנה הזו שהתקבלה ב-7 באוקטובר וחילחלה פנימה תלווה אותי תמיד"
"אמנם לא קיבלתי צו 8, אבל התחלתי לעזור במה שאפשר. סייעתי להסיע חיילים ממקום למקום כחלק ממערך ההיסעים שהעמיד משרד התחבורה לצה"ל", הוא משחזר. מאוחר יותר הצטרף לפרויקט "בני המקום", שגייס לוחמים מהרשות המקומית שבה הוא מתגורר לביצוע משימות אבטחה בכפוף לפיקוד העורף והמשטרה, ובהמשך סייע לרשויות נוספות באזור הצפון להקים מערך כוננות דומה.
אבל זה לא הספיק לאמיר, שהרגיש שהוא יכול לתרום הרבה יותר. עם פרסום דבר הקמתו של גדוד "בארי", החליטו אמיר ולוחמים נוספים בצוות לשעבר מלוט"ר אילת, להצטרף לגדוד החדש. "אני חלק מהעם הזה, וזו השעה שלנו. ההבנה הזו שהתקבלה ב-7 באוקטובר וחילחלה פנימה תלווה אותי תמיד.
"איבדנו המון גיבורים במלחמה הזאת, בהם אל"ם אחסאן דקסה ז"ל, שהיה לוחם קשוח ומפקד נערץ מהזן הנדיר. אנחנו מחויבים תמיד להנציח את הגיבורים האלה ולעשות הכול שנהיה ראויים להם. למרות שזה קשוח ובסביבה כבר מרימים גבות על עוד סבב, אנחנו באים כי אנחנו מורידים נטל ממילואימניק אחר שאולי יוכל לראות את המשפחה שלו לעוד זמן, או לוחם סדיר שישתחרר להתרעננות מאיזה קו.
"הגיבורה האמיתית בסיפור הזה היא אשתי רנא, שמגדלת לבדה שלושה ילדים כשאני עולה על מדים".
יעל לומר כהן (37) ממודיעין, נשואה לדני ואמא לאור (6) ומאיה (4), שירתה בסדיר כמ"כית טירונים, והמשיכה לשירות מילואים במערך הכבאות שהוקם אחרי אסון הכרמל. אף שגם היא אחזה בפטור משירות מילואים בתור אמא, אירועי 7 באוקטובר הובילו אותה לחפש את דרכה חזרה לצה"ל.
יעל לומר כהן: "כמה שננסה לא לחשוף את הילדים, בסוף הם יודעים שיש מלחמה. אני מסבירה להם שאני עוזרת ותורמת, שזו הדרך שלי. כולנו כאן עוזבים מאחור משפחות, ומתייצבים לתרום ולתת מעצמנו"
"בהתחלה לא היה לי מושג איך אעשה את זה, אבל ככל שהזמן עבר זה בער בי יותר", מספרת יעל, שמשרתת בשלישות גדוד "בארי".
לקראת החגים היא נאלצה שוב להיפרד משני ילדיה, בתקווה שתצליח לצאת הביתה להפוגות קצרות. "כמה שננסה לא לחשוף אותם, בסוף הם יודעים שיש מלחמה. אני מסבירה שאני עוזרת ותורמת, שזו הדרך שלי. זו תחושה מדהימה של שליחות, ושירות בגדוד שמורכב מהון אנושי מאוד איכותי. כולנו עוזבים מאחור משפחות ומתייצבים לתרום ולתת מעצמנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.09.25
