צביקה גזית ובתו ד"ר עירית גזית פרנפס, תקועים בסופת שלגים בדרך לאוורסט
צביקה גזית, יליד מושב בית הלל שבגליל העליון וממקימי מושב רם און, הוא חקלאי ותיק, אב לחמישה וסב ל-13 - אבל גם בעשור התשיעי לחייו הוא עושה דברים שצעירים ממנו בהרבה יכולים רק לחלום עליהם.
כשהוא נושק לגיל 87 יצא סבא צביקה, מושבניק מהגלבוע, לכבוש את האוורסט, וניצל מסופת שלגים אימתנית לאחר שחולץ עם בתו ומטפסים נוספים במסוקי חילוץ מיוחדים. "רק בנס יצאנו מהסופה הזו", אומרת הבת, ד"ר עירית גזית. "היא הייתה בלתי צפויה, עוצמתית, מהסוג שלעיתים גובה קורבנות".
13 שנים קודם לכן נאלץ גזית לסגור את חממות הוורדים שגידל ליצוא, "ונשאלה השאלה מה עושים עכשיו", הוא מספר. "במקום לשבת בבית ולנוח, התחלתי לצעוד. לקח לי חמש שנים לעשות את שביל ישראל, ואז התחלתי לעשות טרקים בחו"ל. בגיל 86 החלטתי שאני רוצה אתגרים יותר גדולים ויצאתי לעשות את ה'קמינו דה סנטיאגו' בספרד, מסלול של 120 ק"מ".
האתגר הבא היה ה"מון בלאן", הגבוה שבהרי האלפים. את ההכנות התחיל גזית בקטן, בהר הגלבוע הסמוך לביתו. "יצאתי בארבע וחצי בבוקר בגלל החום הכבד, ולמדתי תוך כדי הטיפוס מתי צריך לעמוד או לשבת, למדתי להכיר את היכולות שלי ואיך לא לסיים את הטיפוס בכוחותיי האחרונים".
זמן קצר לאחר מכן הוא כבש יחד עם בתו גם את הפסגה הזו, ועוד לפני שירד מה"מון בלאן" כבר סימן את היעד הבא - האוורסט.
לכודים בתוך גסטהאוס
אחרי עוד שנה של הכנות, השניים טסו לקטמנדו באוקטובר ומשם יצאו למסע. "זה היה אמור להימשך 20 יום, 110 קילומטר הלוך וחזור", משחזר גזית. "ההתחלה הייתה יפהפייה, הנופים משגעים ולא ראינו שלג בפסגה הראשונה.
"היו הרבה מטפסים, אבל כולם היו צעירים. זה היה טרק קשה. על הקושי הפיזי אפשר היה להתגבר, אבל החלק המנטלי היה יותר מורכב. הגעתי למצבים שאמרתי לעצמי, 'מה אני עושה כאן, אני בן 87, מה אני צריך את זה בכלל'".
הטיפוס התקדם כמתוכנן, אבל מזג האוויר לא שיתף פעולה עם התוכניות. ממש לפני נקודת הסיום בגובה 4,500 מטר, הקבוצה התעוררה ל-20 ס"מ של שלג והודעה דרמטית שהכול נסגר והם צריכים להמתין.
"מצאנו את עצמנו לכודים בתוך גסטהאוס עם המון אנשים שהתפנו בגלל הסופה", נזכר גזית. "רק אחרי חמישה ימים נוצר חלון הזדמנויות קטן והגיע מסוק חילוץ שהעביר אותנו לגסטהאוס אחר". שם המתינו עשרות המטיילים חמישה ימים נוספים, עד שלהק מסוקים הצליח לפנות אותם לקטמנדו.
אם חשבתם שהחוויה גרמה לגזית לוותר על החלום ולנוח במושב, תחשבו שוב. "בשנה הבאה אני רוצה לחזור לשם ולסיים את המסלול", הוא אומר בחיוך. "מה היעד הבא? בגיל 90 אני מתכנן לעשות את הקילימנג'רו".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.25
