"אבא שלי כנראה שתה מעט, ופתאום דיברו כולם ואמרו: בואו נלך לשמוע את בן גוריון", משחזר בגאווה שמעון כהן בן ה-78, את הלילה ששינה את חיי משפחתו.
שמעון היה אז ילד בן 11, ומשפחתו גרה בשכונת וואדי סאליב בחיפה, שבתחילה הייתה אשכנזית ברובה ולאחר מכן אוכלסה על ידי עולים ממרוקו.
גלריה
"הבחורים עם האלות רצו לכיוונו של אבא כדי לתפוס אותו. בן גוריון ראה זאת, ואמר: 'תעלו אותו לבמה". בן גוריון באחד מנאומי בחירות
(צילום: דוד רובינגר)
"הוריי ברחו ממרוקו לאלג'יר, ומאלג'יר למרסיי. הם עלו בסוף 47', לפני קום המדינה", הוא מספר. "הם באו לחיפה ואז החלה מלחמת השחרור. גרנו בבית ערבי מאוד יפה, ואבא שלי עבד בנמל ולא קיבל קביעות. באותו יום חזר מהעבודה, התקלח ויצא לבית הקפה השכונתי".
לדברי כהן, "כולם היו נגד מפא"י. הם היו 'חרותניקים', תמכו בבגין. אבא שלי לא הסתיר את הדעות שלו בנמל, וזו אחת הסיבות שכנראה לא קידמו אותו. הם יצאו מהבר ואני אחריהם".
שמעון המשיך וסיפר כי "במקום בו נאם בן גוריון היו גברתנים צעירים, חברי מפלגה, ולחלקם היו אלות. הם שמרו על הסדר. התחיל הנאום עם הבטחות הבחירות. ואבא שלי מתחיל לרתוח. והאמת היא שגם החברים שלו חיממו אותו. אז הוא התחיל לצעוק: 'שקרן! רק מבטיח!' וכולם התחילו לעודד את אבא שלי ולמחוא לו כפיים".
תערוכת נאום בן גוריון בוואדי סאליב שנקטע באמצע על ידי שלום כהן
(צילום: באדיבות המכון למורשת בן גוריון)
לדבריו, "אבא רץ כאחוז אמוק לבמה, והבחורים עם האלות רצו לכיוונו כדי לתפוס אותו. בן גוריון ראה זאת, ואמר: 'תעלו אותו לבמה'. הוא הסתכל עליו ושאל, 'איך קוראים לך'? 'שלום כהן'. 'מאיפה אתה? כאילו הוא לא יודע. 'עליתי ממרוקו'.
"ובן גוריון שואל: 'תגיד לי, במרוקו היית יכול להתנהג ככה למלך?' אז אבא שלי ענה לו, 'במרוקו לא הייתי יכול לעשות את זה. ישר הייתי הולך לבית סוהר. אבל אם הייתי כותב למלך, הייתי מקבל תשובה. ומיליון מכתבים כתבתי לכם, ולא קיבלתי שום תשובה!' בן גוריון שאל: 'מה הבעיה שלך, מר כהן?' ואבא אמר לו: 'יש לי שבעה ילדים, אני עובד בנמל ועד עכשיו לא קיבלתי קביעות'.
באותו רגע בן גוריון אמר לאחד הפקידים, "תיקח פרטים". ולא עברו שלושה ימים, ושלום כהן קיבל קביעות בעבודה.
בזכות הנין
בשנות ה-60 המשפחה עזבה לשכונה אחרת, ולאחר מכן שמעון התגייס ושירת בצנחנים ונלחם במלחמת ששת הימים. בהמשך התחתן ונולדו לו ארבעה ילדים. "למדתי בטכניון הנדסת בניין, ובהמשך עבדתי בחברת 'צים'. לימים הפכתי להיות הבוס של אבא שלי", הוא אומר בגאווה.
במרכז התערוכה "הזקן והעם", המוצגת בצריף בן גוריון בשדה בוקר, ניצב במשך שנים סיפור המפגש החריג בין ראש הממשלה הראשון לבין שלום כהן. המבקרים נחשפו לדיאלוג על הבמה בוואדי סאליב, אך השאלה האם פנייתו של כהן הועילה ומה עלה בגורלו נותרה פתוחה, עד לפני חצי שנה.
שמעון כהן. "הייתה אפליה"
(צילום: גיל נחושתן)
רמון זיו-אב, סמנכ"ל פעילות במכון למורשת בן-גוריון, סיפר כי "חיפשתי את סיפורו של שלום כהן משך כשמונה שנים, כולל פרסומים בפייסבוק ובעיתונים. אך ללא הצלחה. הפריצה הגיעה לפני כחצי שנה, כאשר נער שהגיע לקומונה בשדה בוקר הזכיר תערוכה על סבא-רבא שלו".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.07.26
