כשגבר מצליח לקיים יחסי מין מלאים בהצלחה, התפקוד הזקפתי שלו תקין. כשהוא אינו מצליח כלל להגיע לזקפה, ברור כי הוא סובל מבעיה. אך בין לבין יש מקרים נוספים על הסקאלה, ולא תמיד ברור אם יש בעיה ומה דרגת החומרה שלה.
פרופסור אילן גרינולד - אורולוג בכיר, שעמד בראש היחידה לנוירו-אורולוגיה בבית החולים רמב"ם ואחד מהשמות המובילים בקהילת האורולוגים העולמית - מצביע על מספר מדדים חשובים הנוגעים לאיכות מנגנון הזקפה. היסטוריה רפואית, שאלונים ואפילו בדיקות אולטרה-סאונד יכולים לקבוע את חומרת הבעיה, וכמובן את הטיפול המתאים עבורה.
היסטוריה (רפואית) – לפני הכול
איכות הזקפה נקבעת על פי מספר מדדים, וביניהם נוקשות הזקפה, משך הזמן שלה, היכולת להגיע לזקפה ספונטנית וללא עזרים ועוד. "כאשר הגבר מגיע לבירור רפואי אודות מצב תפקודי הזקפה שלו," מסביר פרופסור גרינולד, "הרופא צריך בראש ובראשונה לעבור על האנמנזה שלו, כלומר לברר את העבר וההיסטוריה הרפואית שלו".
"האנמנזה נועדה לקבל תמונה כללית על הגבר - האם הוא נשוי? האם יש לו פרטנרית אחת או יותר? האם יש הבדל בתפקוד הזקפתי בין הפרטנריות? מה הניסיון המיני שלו? האם הוא נהנה מקיום יחסים? שאלות אלו יכולות לספק תמונה רחבה יותר, לדוגמה: אם הגבר הוא רווק ומחפש בת זוג, אך הוא לא מצליח לתפקד בחדר המיטות, קיימת סבירות שהוא לחוץ יותר לקראת קיום יחסי מין, ולכן ייתכן מאוד שהוא גם סובל מחרדת ביצוע". מצבו שונה מזה של הנשוי שאינו מתפקד, שמכיר את בת הזוג, והיחסים הממושכים והשגרתיים הפכו למשעממים מבחינה מינית, ובמקרה כזה קיימת סבירות שיש ירידה בחשק המיני וחוסר עוררות מינית.
"גם אופי הקשר בין בני הזוג משפיע מאוד, לדוגמה – כמה האישה מעוניינת במין. וכמובן, הבדיקה צריכה להתייחס גם למחלות רקע העשויות להשפיע על התפקוד המיני (דוגמת סוכרת), וכן לנטילה קבועה של תרופות המחלישות את הזקפה".
להעמיד את הבעיה ל'מבחן'
פרופסור גרינולד מוסיף כי קיימים שאלונים מתוקפים לבדיקת מדדי איכות הזקפה, המספקים הערכה כמותית. אחד מהשאלונים הללו (IIEF) מכיל שש שאלות, המנוקדות מ-0 עד 5. אם הדירוג שהתקבל הוא 30, הרי שמצב התפקוד הזקפתי מצוין, ואם הוא 0 – זה מצביע על רמת אין אונות מוחלטת.
השאלות כוללות התייחסות לתדירות שבה הגבר מסוגל להגיע לזקפה (מ'אף פעם' עד 'כמעט תמיד'), תדירותן של זקפות קשיחות המאפשרות חדירה (לתחושת הנבדק ובפועל), היכולת לשמור על הזקפה עד סיום החדירה ועד השלמת יחסי המין, וכן תחושת הביטחון של הגבר בדבר יכולתו להגיע לזקפה ולשמור עליה.
"יש שאלון נוסף," אומר פרופסור גרינולד, "המכיל שאלה אחת בלבד, ובו הגבר צריך לדרג את מידת הנוקשות שלו איבר המין בזמן יחסי המין, כגון 'אין בכלל נוקשות בזמן זקפה', יש זקפה אך לא מספיק נוקשה לחדירה וכד'., וכן הלאה - עד 'נוקשה באופן מלא'".
"כל השאלונים הללו," מסכם פרופסור גרינולד, "נועדו לתת לרופא אינדיקציה טובה על חומרת הבעיה בעזרת הדירוג המתקבל. כך ייתכן מצב שהגבר יתלונן שהמצב התפקודי אינו כמו פעם, אך הדירוג בשאלון יהיה מעל 24 נקודות – והמשמעות היא שלמרות הצהרת הגבר, מנגנון הזקפה שלו תקין" ויש לחפש סיבות נוספות המביאות אותו לחוסר שביעות הרצון מהתפקוד המיני.
מה קורה בלילה?
"בדיקה נוספת שעורכים היא בדיקת זקפה לילית. במהלך לילה ממוצע, כל גבר אמור לחוות זקפה בשלב השינה העמוקה שלו. הגבר צריך לחוות 4-3 זקפות בלילה, והבדיקה מודדת זאת: כמה זקפות היו, מהי מידת הנוקשות שלהן, וכמה זמן הן נמשכו".
אם הגבר אכן חווה 4-3 זקפות תקינות בלילה אחד, זה סימן שהמנגנון מתפקד והבעיה איננה גופנית. "לגבר כזה," אומר פרופסור גרינולד, "גלולות ויאגרה ודומותיה לא יעזרו, כי מקור הבעיה הוא לרוב פסיכוגני ולא פיזיולוגי".
אולטרה-סאונד – לא רק בהיריון
בדיקה נוספת היא דופלר אולטרה-סאונד, הבודקת את מידת זרימת הדם לאיבר המין בזקפה וללא זקפה. בבדיקה זו מזריקים לפין חומר מזקיף , ובודקים את מידת השינוי בזרימת הדם לאיבר המין ובמידת הניקוז הוורידי (יציאת הדם מאיבר המין) בהשוואה לזרימה ולניקוז במצב הרפה.. כך ניתן לראות האם הבעיה היא פיזיולוגית וקשורה לבעית כלי דם....
"כל תהליך הבדיקות," מסכם פרופסור גרינולד, "נועד לקבוע אם הבעיה היא גופנית, נפשית או משולבת. כך הגורם הרפואי יכול לכוון את המטופל לפתרון המתאים ביותר - טיפול תרופתי אורפואי אחר, טיפול פסיכולוגי (סקסולוגי), , או טיפול משולב".
