אבנר הייזלר: "המדינה משמרת מנגנון קצבאות שאינו תואם את יוקר המחיה של ימינו."
אישור תקציב המדינה לשנת 2025 כלל, בין היתר, גם עדכון של קצבאות הביטוח הלאומי. לכל הדעות זהו צעד מתבקש על רקע עליות המחירים בכל התחומים – דיור, מזון, תחבורה, הלבשה והנעלה ועוד. אך לנוכח המציאות הכלכלית המכבידה על שכבות רבות באוכלוסייה, עולה השאלה האם אכן יש במהלך זה משום תיקון אמיתי של מצוקה חברתית מתמשכת, או שמא זהו בבחינת מועט שאינו מחזיק את המרובה.
אבנר הייזלר - יזם, רו"ח ומומחה למימוש זכויות, מנסה לענות על השאלה באיזו מידה עדכון הקצבאות עונה על הצרכיםאבנר הייזלרלדברי הייזלר אבנר, שהינו מומחה ותיק בתחום של מימוש זכויות, עדכון הקצבאות של ביטוח לאומי אינו מביא בשורה של ממש לאזרחי ישראל. "הקצבאות כפי שהן כיום, גם אחרי העדכון וההעלאה כביכול, עדיין רחוקות מלספק את הנדרש לצורך קיום בסיסי בכבוד. חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים על מותרות, אלא על יכולת לשרוד את החודש, פשוטו כמשמעו, עם היכולת לממן צרכים בסיסיים כמו אוכל, תרופות ושכירות."
"קצבאות אינן נדבה. זוהי חובה בסיסית של המדינה לאזרחיה"
אבנר הייזלר חוזר שוב ושוב על כך שהקצבאות אינן בגדר צדקה או טובה, אלא זכות חוקית שהמדינה מחויבת לה. "מדובר בזכות סוציאלית שמגיעה לכל אזרח בהתאם למצבו, אך בפועל, מזה שנים רבות שהקצבאות משתרכות מאחור ביחס לעליית המדד ולמציאות הכלכלית בשטח. בין אם מדובר על קצבת נכות, הבטחת הכנסה, קצבת זקנה או קצבת שארים - מדובר בסכומים שאינם מאפשרים חיים בכבוד, בטח לא במדינה שבה סל הצריכה הבסיסי חצה מזמן את רף ה-7,000 ש"ח לחודש למשפחה. נכון שהעדכון התקציבי האחרון מביא עמו העלאה מסוימת, אך כאשר בוחנים את המספרים מגלים שהפער בין הקצבה המוגדלת לבין רמת החיים המינימלית הדרושה נותר עמוק. לדוגמה, קצבת הבטחת הכנסה ליחיד עומדת כיום על כ-2,300 ש"ח. זה סכום מביך ואבסורדי. איך אפשר לדבר על 'שיפור' כאשר אדם נאלץ לבחור בין קניית אוכל לבין תשלום חשבונות או קניית תרופות?!" הוא מקשה.
מי נשאר מאחור?
בהתייחס לקבוצות האוכלוסייה שנפגעות במיוחד מהפער בקצבאות, מצביע אבנר הייזלר על שלוש אוכלוסיות עיקריות: נכים, קשישים ומשפחות חד-הוריות. "אלו אנשים שמצד אחד יש להם הוצאות גבוהות בגלל הצורך בעזרה וטיפול, ומצד שני שלא יכולים 'לפצות' על הקצבאות בעבודה נוספת או יוזמות פרטיות. הם תלויים בקצבה. וכשהקצבה נמוכה, הם פשוט נופלים בין הכיסאות." כדוגמה מביא אבנר הייזלר את קצבת הנכות: למרות הכותרות על עדכון הקצבה, רבים מהנכים עדיין מקבלים סכומים שנעים סביב 3,800–4,000 ש"ח ולעיתים אפילו פחות, כאשר ההוצאות שלהם עומדות על מאות שקלים בחודש על טיפולים רפואיים, ציוד עזר ותחבורה מותאמת.
מדדים שלא משקפים מציאות
בעיה מהותית אחרת שמעלה אבנר הייזלר היא מנגנון ההצמדה של העדכון. "הקצבאות צמודות למדדים שלא מייצגים את סל ההוצאות האמיתי של האנשים החיים מהן. המדד הכללי אולי עלה ב-3.5%, אבל הירקות, התחבורה והשכירות – כל אלו עלו ב-8%–12%. איך זה הגיוני שזה לא נלקח בחשבון?"
הייזלר אבנר מציע לשקול מדד ייחודי לקצבאות, שיביא בחשבון את מרכיבי הצריכה של האוכלוסיות הזכאיות. "אם לא נחשב את העלאות הקצבאות לפי הצרכים האמיתיים של האזרחים, אנחנו רק ממשיכים לשמר את העוני במקום להילחם בו."
לא רק תקציב – גם גישה
מעל הכל, אומר אבנר הייזלר, צריך להסתכל על הנושא בצורה רחבה יותר. "אי אפשר להסתפק רק במספרים, אלא לבחון את התוצאה בשטח: האם אנשים מצליחים לחיות בכבוד או לא? עדכון הקצבאות אולי עושה כותרות יפות בתקשורת, אבל אם אנחנו שומעים על יותר ויותר משפחות שנאלצות לפנות לעמותות לחלוקת מזון, לא פתרנו כלום".
הפתרון האמיתי, אומר אבנר הייזלר, איננו רק בהעלאת הסכומים אלא בחזרה לתפיסה המקורית של מדינת רווחה. "חוסנה של מדינה נבחן לפי יכולתה לשמור על החלשים שבה. כרגע, לצערי, אנחנו רחוקים מלעמוד באתגר הזה".
