רבים מהם מגישים תביעה למשרד הביטחון, מצרפים תצהיר מפורט, בדיקות שמיעה ותסקיר שירות, ומקבלים בחזרה מכתב דחייה קצר, משפטי וכמעט אוטומטי. הצלחה שהשיג לאחרונה משרד עורכי דין מועלם מטבייב ממחישה עד כמה דחייה כזו לא חייבת להיות סוף הדרך.
משרד עורכי דין מועלם מטבייב
(באדיבות המצולמים)
מדחייה על הסף להכרה מלאה, בתוך יום אחד
שוטר ששירת 27 שנים במשטרת ישראל פנה למשרד לאחר שתביעתו נדחתה. הוא סובל מירידה בשמיעה בתדרי דיבור ובתדרים גבוהים ומטנטון, ולתביעה שהגיש למשרד הביטחון צירף תצהיר מפורט, בדיקות שמיעה מקצועיות ותסקיר שירות מקיף שתיאר את האימונים, האירועים והתפקידים שמילא לאורך השנים.
למרות זאת, קצין התגמולים קבע שבעקבות תיקון 29 לחוק הנכים הפגיעה אינה עומדת בהגדרות "חבלת שירות" או "מחלת שירות", ודחה את התביעה על הסף, מבלי להתייחס לתסקיר השירות ומבלי לבחון את מה שנכתב בתצהיר. עו"ד לילך מטבייב ועו"ד בר-אל מועלם זיהו מיד שהדחייה לא נשענה על בחינה אמיתית של התיק.
המשרד הוציא מכתב משפטי מדויק שהפנה את תשומת הלב לתסקיר שצורף מלכתחילה, תסקיר שפירט לא רק אימוני ירי שגרתיים אלא גם שתי הפרות סדר חמורות שבהן בוצע ירי חי, אירועים שמהותם ייחודית לשירות ביטחוני. המכתב הבהיר שדחייה על הסף, כשהחומר מונח על השולחן ולא נבחן, אינה החלטה מקצועית. התוצאה הגיעה כבר למחרת. הירידה בשמיעה והטנטון הוכרו, ההחלטה הקודמת בוטלה, והזכאות תחול למפרע ממועד הגשת התביעה המקורית. בזכות הטיפול של המשרד נחסך מהשוטר הליך ערעור שעלול היה להימשך שנים.
השלב הבא הוא הוועדה הרפואית, ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו צפוי השוטר לקבל מענק חד-פעמי של עד 237,000 ש"ח, לצד מעטפת הזכויות שחוק הנכים מעניק.
המקרה הזה לא יוצא דופן
מה שקרה לשוטר הזה קורה לשוטרים, אנשי מג"ב, סוהרים ואנשי שב"ס כל יום. לא מעט מהדחיות נשענות על תיקון 29 ומתקבלות בלי בחינה אמיתית של התיק לגופו. כשהמסמכים מונחים על השולחן ולא נבחנים, יש מקום לדרוש בחינה מחדש.
וזה לא נוגע רק לפגיעות שמיעה. אנשי כוחות הביטחון מתמודדים גם עם פציעות גב וברכיים ממאמץ פיזי מתמשך, פגיעות אורתופדיות מאירועים מבצעיים, תאונות דרכים במהלך תפקיד ופגיעות נפשיות שמתפתחות לאחר חשיפה חוזרת לאירועים קשים. דווקא הפגיעות שמתפתחות בהדרגה, לאורך שנים, הן אלה שקשה יותר להוכיח ולכן גם נדחות בתדירות גבוהה יותר.
למה חשוב לבנות את התביעה נכון מההתחלה
הרבה מהקשיים מול משרד הביטחון מתחילים כבר בשלב הגשת התביעה. תצהיר כללי מדי, תסקיר שירות שלא מפרט את האירועים המשמעותיים, או מסמכים רפואיים שלא מקשרים בין הפגיעה לתנאי השירות, כל אלה פותחים פתח לדחייה. תביעה שנבנית נכון מציגה תמונה ברורה ורציפה: מה הייתה מהות השירות, לאילו אירועים ותנאים נחשף איש הכוחות, ואיך הם הובילו לפגיעה שממנה הוא סובל היום.
זו בדיוק הסיבה שהליווי של מועלם מטבייב עורך דין משרד הביטחון מתחיל כבר משלב איסוף המסמכים וניסוח התצהיר, כך שהתיק שמגיע לשולחן של קצין התגמולים שלם, מדויק וקשה להתעלם ממנו.
מה המשרד עושה בתיקים שכבר נדחו
עו"ד לילך מטבייב ועו"ד בר-אל מועלם מתמחים בייצוג נכי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון מול משרד הביטחון. כשמגיע אליהם תיק שנדחה, הם בודקים קודם כל על מה הדחייה התבססה בפועל, והאם קצין התגמולים בחן את המסמכים שעמדו בפניו. כפי שהמקרה של השוטר מראה, במקרים רבים אפשר לפעול עוד לפני שלב הערעור, באמצעות מכתב משפטי מדויק שמחייב בחינה מחדש.
המשמעות היא לא רק תוצאה טובה יותר אלא גם חיסכון בזמן. ערעור על החלטת קצין תגמולים עובר דרך ועדת ערעורים ועלול להימשך שנים. וכשבכל זאת נדרש ערעור, המשרד מייצג את הלקוח לאורך כל ההליך, עם אותה הקפדה על הפרטים.
ההכרה היא רק ההתחלה
אחרי ההכרה מגיע שלב הוועדה הרפואית לקביעת אחוזי הנכות, ומהאחוזים נגזרות הזכויות, בין אם מענק חד-פעמי ובין אם תגמול חודשי. הכנה נכונה לוועדה, הצגת כל הממצאים הרפואיים הרלוונטיים וייצוג מקצועי בדיון יכולים לעשות הבדל משמעותי באחוזים שייקבעו, ובהתאם גם בזכויות שיתקבלו לאורך שנים.
לא לוותר על מה שמגיע
חלק מאנשי הכוחות שמקבלים דחייה מוותרים, וחלקם פשוט לא יודעים שאפשר לפנות שוב. אבל מי שנתן שנים מחייו לשירות ביטחוני זכאי לבחינה אמיתית של התביעה שלו, ולא להחלטה שמתקבלת לפי נוסחה. עו"ד בר-אל מועלם ועו"ד לילך מטבייב הקימו את המשרד על בסיס ניסיון של שנים מול אגף השיקום, קציני התגמולים והוועדות הרפואיות.
הם יודעים מה המערכת מחפשת, ויודעים לזהות מתי היא פשוט לא עשתה את עבודתה. משרד עורכי דין מועלם מטבייב ממשיך ללוות את התיק של השוטר עד למיצוי מלא של כל זכויותיו. "אנחנו לא מסיימים כשמקבלים הכרה," אומרת עו"ד לילך מטבייב. "אנחנו מסיימים כשהלקוח קיבל את כל מה שמגיע לו."
מוגש מטעם משרד עורכי דין מועלם מטבייב
