מוגש מטעם עורכת דין רחל שחר מומחית לדיני משפחה
המקרה דן בזוג שנישא בשנת 1996 ונפרד לאחר 23 שנות נישואין. זמן קצר לפני הנישואין, קיבלה האישה מאביה קרקע חקלאית בעיר נס ציונה. במהלך הנישואין שונה ייעוד הקרקע למגורים, נבנו עליה דירות, והבעל היה מעורב בפרויקט – החל מניהולו ועד להשכרת הדירות.
הערכאות הקודמות קבעו כי הדירות יתחלקו בין הצדדים בחלקים שווים, אך דרשו מהבעל לשלם לאישה את שווי הקרקע המקורית. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע כי חל שיתוף על הנכס כולו – לרבות הקרקע והדירות.
ריאיון עם עו"ד רחל שחר: על פסק הדין המהפכני
נפגשנו עם עו"ד גירושין רחל שחר במשרדה היוקרתי במגדלי עזריאלי, הצופה לנופה של תל אביב. שחר, המדורגת על ידי Duns 100 כאחת מ־50 עורכות הדין המובילות בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה, שיתפה בתובנותיה באשר לפסק הדין החדש.
"מדובר בפסק דין מהפכני", אומרת שחר, "המחזק את זכויותיהם של בני זוג שתרמו לנכסים אשר אינם רשומים על שמם."
מהי הלכת השיתוף הספציפי?
הצדדים נישאו ביום 19.8.1996 וחיו יחדיו במשך 23 שנים, עד לפרידתם בשנת 2019. במהלך תקופת נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים משותפים.
מספר שבועות טרם הנישואין קיבלה האישה מאביה שתי חלקות מקרקעין חקלאיות בתחום שיפוטה של עיריית נס ציונה. החלקות נרשמו על שמה בלבד. בשנת 2002 שונה ייעוד אחת מהן למגורים, והאישה התקשרה עם קבלן בעסקת קומבינציה, במסגרתה העבירה חלק מהקרקע בתמורה לשבע יחידות דיור.
בהמשך מכרה האישה שתיים מהדירות, כאשר מלוא התמורה הועברה לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג. חמש הדירות הנותרות, המכונות "הדירות בנס ציונה", נותרו בבעלותה ונוהלו לאורך השנים כהשקעה מניבה. המשפחה התגוררה בדירה אחרת ברעננה – נכס משותף נוסף – ובבעלותם דירה נוספת בעיר.
מה דרשו הצדדים?
האישה הגישה תביעה לפירוק שיתוף בדירות המשותפות ברעננה וכן דרשה שיפוי בגין פערי השתכרות (תלה"מ 68967-11-20; תלה"מ 9319-04-21).
הבעל, מנגד, עתר בתביעה לשיתוף ספציפי בחמש הדירות מנס ציונה, בטענה כי מתקיימת כוונת שיתוף לאור ההתנהלות המשותפת, לרבות השכרת הדירות והפקדת התמורה לחשבון המשותף (תלה"מ 59414-01-20).
הלכת השיתוף הספציפי: עיקרי ההלכה
בית המשפט העליון הדגיש כי הלכת השיתוף הספציפי נשענת על קונסטרוקציה הסכמית: על-מנת להוכיח שיתוף, נדרשת כוונה קונקרטית ומפורשת או משתמעת לשיתוף קנייני בנכס מסוים. אין די בעצם קיומם של נישואין, אלא נדרש "דבר מה נוסף" המעיד על כוונה שיתופית.
השיקולים הרלוונטיים מתחלקים לשניים: (1) שיקולים הקשורים בנכס, לרבות מקורו, מועד רכישתו, התנהלות כלכלית לגביו, השקעות בו ומגורים בו; (2) שיקולים הנוגעים ליחסים בין בני הזוג, ובהם משך הנישואין, אופיים, קיומם של ילדים והאם נוהלה מערכת יחסים שיתופית (דנג"ץ פלונית, פס' 32; בע"מ 1398/11).
תרומת בן הזוג והשפעת ההתנהלות המשותפת
מעורבותו של הבעל בניהול והשכרת הדירות שימשה אינדיקציה ברורה לכוונת שיתוף מצד האישה. הפקדת כספי מכירת הדירות לחשבון המשותף חיזקה את המסקנה בדבר קיומה של הסכמה משתמעת לשיתוף. גם ניהול הנכס באופן שוטף נתפס כראיה תומכת.
הלכת השיתוף הספציפי – המסגרת הנורמטיבית
בניגוד לאיזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, הלכת השיתוף הספציפי מאפשרת חלוקה קניינית שוויונית גם בנכסים שהוחרגו מלכתחילה מהאיזון הסטטוטורי – לרבות מתנות, ירושות או דירות שנרכשו טרם הנישואין.
משהוכחה כוונת שיתוף, לא ניתן לחלק את הנכס באופן חלקי – השיתוף חל על כולו.
שיתוף ספציפי מול איזון משאבים: ההבחנה
איזון משאבים– הסדר כספי סטטוטורי שאינו יוצר זכות קניינית, ואינו חל על רכוש חיצוני.
שיתוף ספציפי– זכות קניינית הנלמדת מהתנהגות הצדדים, גם בהיעדר רישום או הסכם פורמלי.
דרישת הכתב: האם ההלכה סותרת את הדין?
לא. הפסיקה הבחינה בין הסכם ממון עתידי לבין חוזה אזרחי המתהווה תוך כדי חיי הנישואין. כאשר ההסכמה עוסקת בנכס ספציפי – אין דרישה לאישור פורמלי. בנוסף, במערכת יחסים זוגית, עקרונות של תום לב, מניעות והסתמכות עשויים לגבור על דרישת הכתב (ראו: קלמר נ' גיא; עיזבון שמיר נ' דולב; בע"מ 1270/23).
השלכות פסק הדין החדש שתוף ספציפי
"פסק הדין הזה מחזק את ההבנה שהשיתוף נבחן לפי ההתנהגות, לא רק לפי מה שכתוב על הנייר", מדגישה שחר.
היא מציינת כי במשרדה נתקלים פעמים רבות באנשים שאינם מבינים מה נכלל באיזון ומה לא. נכסים חיצוניים אינם נכללים באיזון, אך ייתכן ויחול עליהם שיתוף ספציפי אם נוהלו באופן שיתופי.
שאלות נפוצות:
האם ירושה נכללת באיזון משאבים?
"לא. אך ייתכן והשבח שלה כן – אם התקבל במאמץ משותף."
* **ומה עם פנסיה?**
"נכסי פנסיה הם חלק מאיזון משאבים, ולפעמים מדובר בנכס המשמעותי ביותר."
* **איך ניתן למנוע שיתוף בנכסים אישיים?**
"באמצעות הסכם ממון. בהיעדרו – שמירה קפדנית על הפרדה רכושית."
* **מה עושים כשהצד השני מסתיר נכסים?**
"יש לפעול מיידית: גילוי מסמכים, צווים זמניים, כונס נכסים. בתי המשפט אינם סלחניים להסתרת נכסים."
סיכום דברי עו"ד שחר:
> "פסק הדין הזה מעניק תוקף משפטי לציפייה טבעית לשוויון. מדובר בהתפתחות דרמטית שיש בה כדי להשפיע באופן ממשי על ניהול תביעות רכושיות בגירושין – בפרט כשמדובר בנכסים שלא רשומים על שם שני הצדדים."
המשרד של שחר, אשר נוסד בשנת 2004, ממשיך להוביל את תחום דיני המשפחה והירושה. עבודתה בתחום האלימות במשפחה וניכור הורי מהווה חלק בלתי נפרד מזהותה המשפטית.
