מהו מנהג הכפרות?
מנהג הכפרות הוא מנהג עתיק שנשמר במשך מאות שנים בקהילות ישראל. מטרתו לבטא את בקשת האדם להסיר מעליו גזרות קשות, להתנקות מחטאיו ולהיכנס ליום הכיפורים בלב טהור.
בימי קדם נהגו לקחת תרנגול עבור גבר או תרנגולת עבור אישה, לסובב שלוש פעמים מעל הראש תוך אמירת הנוסח המסורתי: "זֶה חֲלִיפָתִי זֶה תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם". לאחר מכן נשחט התרנגול ובשרו נתרם צדקה לנזקקים.
המנהג נזכר בספרות ההלכה ובמקורות החסידות, והוא משמש כהכנה רוחנית ליום הדין. בקהילות רבות הודגש כי הכפרות אינן "מבטלות עוונות" כשלעצמן, אלא מהוות סמל ותזכורת לתשובה אמיתית ולמעשה צדקה.
הזמן המקובל לעריכת הכפרות
הזמן המקובל לעריכת הכפרות הוא לפנות בוקר של ערב יום הכיפורים – "אשמורת הבוקר". זהו מועד הנחשב לשעת רחמים מיוחדת. יחד עם זאת, ניתן לערוך כפרות גם במהלך עשרת ימי תשובה, אם לא מתאפשר בערב יום כיפור.
נוהגים לקיים את המנהג עבור כל בני הבית – גברים, נשים ואף ילדים ותינוקות. כאשר אחד מבני המשפחה אינו נוכח, ניתן לעשות עבורו כפרות מרחוק.
הסכום המקובל לפדיון כפרות
בעבר היה מקובל לקיים את מנהג הכפרות באמצעות תרנגול, אך בעידן המודרני רבים מעדיפים לבצע את המנהג בכסף – מה שמכונה פדיון כפרות. הסכום המקובל הוא שווי של תרנגול אחד, כ־36 ₪ לאדם. יש הנוהגים להוסיף מעבר לסכום זה לפי יכולתם, כדי להרבות בחסד ובצדקה. לאחר אמירת נוסח הכפרות, יש לתרום את הכסף לנזקקים כחלק בלתי נפרד מהמצווה.
מועד הכפרות בשנת 2025
בשנת 2025 חל ערב יום הכיפורים ביום רביעי, 1 באוקטובר 2025 (ט' בתשרי תשפ״ו). לפי המנהג הרווח, הזמן המובחר לקיום טקס הכפרות הוא בערב כיפור, יחד עם זאת, מי שאינו יכול באותו יום יכול לערוך את הכפרות גם בימים הסמוכים, במהלך עשרת ימי תשובה.
סדר ביצוע הכפרות - שלב אחר שלב
כדי לקיים את המנהג כהלכתו, יש להקפיד על מספר שלבים ברורים:
1. בחירת אופן עשיית הכפרות – תרנגול לגבר, תרנגולת לאישה, או סכום כסף חלופי.
2. אמירת הפסוקים – מתחילים בפסוקים המדברים על רחמי שמיים ותשובה.
3. הסיבוב שלוש פעמים מעל הראש – תוך כדי הסיבוב אומרים את נוסח הכפרות המסורתי.
4. מסירת התרנגול או התרומה לצדקה – התרנגול נשחט כהלכה ובשרו מחולק לנזקקים. במקרה של כסף, הסכום נתרם בפועל לעניים או למוסדות תורה וחסד.
כפרות בעידן הדיגיטלי
עם התפתחות הטכנולוגיה, נוספו דרכים חדשות לקיים את המסורת. כיום ניתן לבצע פדיון כפרות גם באמצעים מקוונים: האדם אומר בביתו את נוסח הכפרות, מסובב את סכום הכסף מעל ראשו כסמל ולאחר מכן מעביר את התרומה דרך אתר מאובטח. כך יכולים גם מי שאינם יכולים להגיע לבית כנסת לקיים את המנהג במלואו. האפשרות המקוונת מאפשרת לוודא שהתרומה תגיע במהירות ובבטחה למטרת צדקה לפני יום הכיפורים ומחזקת את ערך החסד המעשׂי שבלב המנהג.
משמעות רוחנית וחברתית
מעבר להיבט ההלכתי, פדיון הכפרות נושא משמעות רוחנית עמוקה. הוא מכוון את האדם לחשבון נפש אישי, מזכיר לו את אחריותו המוסרית והחברתית ומעודד אותו לנהוג בחסד כלפי האחר. נתינת התרומה לאחר הטקס אינה רק פעולה טכנית, אלא מעשה של דאגה אמיתית לזולת והפנמת ערכי הרחמים והאהבה. כך הופכת הכפרות ממנהג סמלי בלבד למעשה חברתי־קהילתי בעל השפעה ישירה על נזקקים לקראת החגים.
פולמוס הלכתי לאורך הדורות
במהלך הדורות היו גם מחלוקות סביב המנהג. חלק מן הפוסקים הביעו הסתייגות מחשש שזה נראה כמו מנהג גויים "דרכי האמורי", בעוד אחרים – ובראשם הרמ״א – חיזקו את מעמדו וראו בו מנהג קדום שיש לשמרו. בפועל, רוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות וכן רבות מן הקהילות הספרדיות, ממשיכות לקיים את המנהג. מודגש כי הכפרות הן הכנה חשובה ליום הכיפורים, כי נתינת הצדקה לאחריהן מעניקה למנהג משמעות כפולה של רוחניות וחסד.
דגש על כוונה ותשובה אמיתית
כפי שמדגישים גדולי החסידות וההלכה, הכפרות עצמן אינן מחליפות את הצורך בתשובה כנה, תפילה וצדקה. הן מהוות סמל שמעורר את הלב, מזכיר לאדם את שבריריות החיים ואת הצורך לתקן דרכיו, אך הכפרה האמיתית באה דרך תיקון המעשים והקשרים עם הזולת. לכן חשוב לקיים את המנהג לא כטקס ריק, אלא מתוך כוונה פנימית לשינוי אמיתי ולחיזוק החסד והצדקה.
לסיכום
פדיון כפרות הוא הרבה יותר ממנהג טכני – זהו טקס טעון במשמעות רוחנית וחברתית, המחבר את היהודים למסורת ולערכים של חסד ודאגה לחלשים. מי שמעוניין לקיים את המנהג בצורה מאובטחת ונגישה – יכול לעשות זאת באמצעות אתר כיפור, המאפשר לקיים את מנהג הכפרות בהידור ובקלות. בדרך זו ניתן להיכנס ליום הכיפורים בלב נקי, בתחושת אחריות הדדית ובתקווה לשנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל.
פורסם לראשונה: 23:28, 16.09.25
