ישראל ניצבת בימים אלה תחת בידוד בינלאומי הולך וגובר, בעיקר מצד מערב אירופה. אפילו ידידות היסטוריות של ישראל – כגון בריטניה וגרמניה – אף הציבו או הצהירו כי יציבו מגבלות על ייצוא אמצעי לחימה וטכנולוגיות קשורות לישראל בשל המלחמה המחריפה ברצועת עזה. ניתן לדמיין יום שבו גם ארה"ב עלולה להגביל העברות נשק לישראל. כתוצאה מכך, ראש הממשלה נתניהו מדבר על ההכרח לאמץ אלמנטים של משק סגור (אוטרקי) ועצמאות כלכלית, במיוחד בהיבטי התעשיות הצבאיות.
משק סגור במובנו הטהור כמובן אינו אפשרי בכלכלה הגלובלית ובמציאות הישראלית הדלה במשאבי טבע ובכוח תעשייתי משמעותי. ישראל היא לא רוסיה, ואפילו רוסיה נדרשת לקשרים עם מדינות זרות בכדי לקיים את כלכלתה.
עם זאת, אתגר הבידוד הוא אמיתי וישראל צריכה להסתגל לפעולה יצירתית בסביבה בינלאומית משתנה. במקום הסתגרות, על ישראל לגוון בריתות. דווקא הרצון לזכות בעצמאות תעשייתית בהקשרי חימוש מחייב יותר בריתות, ולא פחות. עצמאות אינה אוטרקיה אלא הפחתת תלות.
על מנת להגביר את העצמאות הישראלית ישראל חייבת לחזק את קשריה עם מדינות אפריקה. רוב מדינות אפריקה שמדרום לסהרה שומרות על נייטרליות בסכסוכים בינלאומיים, כולל במזרח התיכון. במדינות הנוצריות – המונות מאות מיליוני אנשים – דימויה של ישראל נותר חיובי בעיקרו, ויש רצון רב בקשרים עם ירושלים. פרט לדרום אפריקה, אף מדינה אפריקאית משמעותית לא מובילה מדיניות של חרמות נגד ישראל.
אפריקה איננה איזוטריה או הערת שוליים ביחסים הבינלאומיים. את זה הבינו מעצמות העולם בשנים האחרונות, והללו מנהלות מדיניות נמרצת לחזר אחריהן. ללא יכולת לרכוש משאבי טבע יקרי ערך אפריקאים ההכרחים לייצור רכיבי טכנולוגיה מתקדמים, הכלכלה העולמית תיפגע משמעותית. סין, רוסיה, ארה"ב, הודו, יפן, ואף מדינות מזרח תיכוניות משמעותיות – איחוד האמירויות, טורקיה, קטאר וסעודיה – משקיעות מיליארדים ביבשת ובגישה לסחר עימה.
דווקא עכשיו, זה הזמן של הכלכלה הישראלית ומדינת ישראל להסתכל לכיוון אפריקה ולחזק את הקשרים עם המדינות שלא מחרימות אותנו. מדינות אפריקה ירוויחו מזה גם כן
דווקא עכשיו, זה הזמן של הכלכלה הישראלית ומדינת ישראל להסתכל לכיוון אפריקה ולחזק את הקשרים עם המדינות שלא מחרימות אותנו. מדינות אפריקה ירוויחו מזה גם כן: הן זקוקות לידע הישראלי בתחומי החקלאות, רפואה, פינטק, ביטחון ועוד. רובן פתוחות מאד ליחסים עם ישראל, גם במהלך המלחמה.
על פי נתוני מכון היצוא, הסחר שבין ישראל לאפריקה מזערי ועומד על כ-1.5% בלבד נכון לשנה האחרונה. ישראל אומנם הקימה לאחרונה שתי שגרירויות חדשות ביבשת (ברואנדה ב-2019 ובזמביה ב-2025), אך ישראל עדיין מיוצגת באופן מזערי באפריקה. שר החוץ סער סימן את אפריקה כאחד מהיעדים החשובים לקידום (ואף ביקר ביבשת פעמיים), אך ישנה עוד עבודה רבה בנושא.
ישראל חייבת לגוון את קשרי הסחר שלה, גם מתוך הבנה כי רכיבים קריטיים בשרשרת הייצור – חומרי הגלם – מקורם באפריקה. במקום משק אוטרקי, יש לשאוף ליחסים כלכליים בעלי יתירות גבוהה שיאפשרו הפחתת תלות במדינות ספציפיות ויחזקו את הגישה הישראלית חכלל רכיבי שרשרת הייצור. אפריקה היא יבשת העתיד, ומבחינת ישראל היא אולי גם המפתח לעתיד.
ד"ר אשר לובצקי מאוניברסיטת יוסטון הוא חוקר בכיר במכון ליחסי ישראל-אפריקה
