החיים בישראל מעולם לא היו פשוטים, אבל מאז ה־7 באוקטובר, המלחמה המתמשכת, וכעת המבצע מול איראן, נדמה שכל מה שהכרנו התהפך. החשיפה הבלתי פוסקת לאירועים קשים, האיומים מבחוץ והתחושה שאין באמת הפוגה, גובים מחיר נפשי מהציבור כולו. דווקא לנוכח הטרגדיות והאובדן הרבים סביבנו, רבים מאיתנו מתקשים להכיר בקושי שלהם. קל להמעיט בעוצמת הפגיעה של אלו שפשוט מנסים להחזיק את היומיום, בתוך מציאות מטלטלת, למרות שכולנו חשופים, ומושפעים מהמצב. בעוד שרבים מרגישים מתוחים ומדוכדכים, לא הרבה פונים לעזרה. אלא שלפנייה כזאת יכולה להיות משמעות אדירה.
קבוצת "ידיעות אחרונות", בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה, גאה להשיק את יוזמת "קצת אוויר", שמטרתה להנגיש משאבים לעזרה נפשית לציבור הרחב. החל מהיום יוטמע ברחבי האתר כפתור ייעודי, שיספק לכם גישה לשורה של תכנים, כלים פרקטיים והסברים של מומחים בבריאות הנפש. בלחיצה על הכפתור תגיעו לעמוד ייעודי שדרכו תוכלו לפנות למתנדבי ער"ן לעזרה ראשונה נפשית אנונימית או למרכז החוסן הארצי.
מדינה בטראומה
מחקר עדכני שבחן 1,052 תושבים באזורים מוכי קונפליקט בישראל מצא כי שיעורי הסימפטומים של חרדה, דיכאון ו-PTSD נותרו גבוהים לאורך שלושה חודשים, במיוחד בקרב נשים, מיעוטים אתניים ונפגעי אובדן או פינוי (Amsalem et al., 2025). מחקר נוסף בקרב צעירים בני 18–24 מצא עלייה חדה בשיעור הלוקים ב-PTSD מ־25.2% טרם המלחמה ל־43.3% לאחריה, לצד ירידה חדה בחוסן האישי והחברתי (Shapira et al., 2025).
בתוך התא המשפחתי, נתוני מכון ברוקדייל מצביעים על שיבוש חמור בשגרה, כאשר 50% מהצעירים דיווחו על ירידה במצבם הנפשי ו־32% דיווחו על פגיעה ישירה של אדם קרוב (Ben Simon & Konstantinov, 2024). לכך מתווספים קשיים הוריים, תחושת עומס ואובדן שליטה – שעלולים להוביל לדפוסים של חרדה בין-דורית.
גם ברמה הקהילתית, הירידה בתחושת הלכידות, התמיכה והאמון במוסדות המדינה תרמו להחרפה ניכרת בתסמינים הנפשיים (Alfasi & Besser, 2024; Neria et al., 2025). החוקרים מדגישים כי האופן שבו אדם מעריך את הסכנה ואת המשאבים העומדים לרשותו – אישיים וחברתיים – מנבא את רמת הדחק שיחווה. טראומה, הם טוענים, אינה רק אישית, אלא מערכתית – כזו שמערערת את הפרט, המשפחה והחברה כולה.
יש עם מי לדבר
החדשות הטובות ובעיקר החשובות הן שטיפול נפשי, בשורה של צורות, יכול בהחלט לשנות את תמונה. המחקרים מראים כי טיפול ממוקד טראומה הביא להפחתה דרמטית של תסמינים אצל נפגעים, כולל בקרב חיילים, פליטים וילדים שנחשפו למלחמות. בנוגע ליעילות טיפולים, מחקר בקרב נפגעי טראומה בקוריאה מצא שטיפול בכתיבה ממוקדת טראומה הביא לשיפור קליני אצל 72% מהמטופלים, לעומת 45% בקבוצת הביקורת. ממצאים דומים הציג גם מחקר מ-2023 שבחן התערבות קצרה ויעילה בקרב חיילים עם PTSD, ובו דווח על הפחתה מובהקת במדדים של חרדה ודיכאון אצל 65% מהמשתתפים. במחקר נוסף שפורסם השנה נמצא כי שיעורי הפנייה לטיפול בקרב ילדים שנחשפו למלחמה עמדו על כ-58%, כאשר הפרעות של דחק מתמשך הופיעו בכ-42% מהמקרים.
כחלק מפרויקט "קצת אוויר" פגשנו בחודשים האחרונים שורה של ישראלים שהמלחמה השפיעה עליהם במעגלים רחבים, ובאופנים שלא תמיד מדוברים. כל אחד מהם הצליח, בדרכים שונות ומגוונות לגבש כלים ותובנות, שעזרו לו לטפס למעלה ולחזור לנשום. בעזרתם ובעזרת אנשי המקצוע, אנחנו מקווים לתת גם לכם, הקוראים והגולשים, קצת אוויר בתקופה הזאת. זכרו, אתם לא לבד.
עו”ד בני דרייפוס, מנכ”ל מפעל הפיס: “מאז ה-7 באוקטובר, ישראל מצויה בשגרת חיים של מלחמה שהביאה עמה נפגעי טראומה רבים – חיילים השבים משדה הקרב, ניצולים מהטבח, משפחות חטופים ואזרחים שחווים אזעקות ומראות קשים.
"ההתמודדות עם הטראומה היא אתגר לאומי שדורש מענה רחב ונגיש. במפעל הפיס פועלים במלוא המרץ להציע מענים משמעותיים לחיזוק החוסן הנפשי והקהילתי של החברה הישראלית. המחויבות שלנו היא להעניק תמיכה בכל רמות המעגלים מהאדם הפרטי, דרך המשפחה והקהילה, ועד לחוסן הכללי של החברה כולה. אנו מאמינים שדרך שותפות עם גופים מקצועיים וקהילתיים, נוכל ליצור תשתית איתנה של שיקום והשתקמות שילווה אותנו לאורך זמן".
פורסם לראשונה: 13:04, 23.06.25
