בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
משבר האנרגיה המתקרב עלול לשנות דרמטית את חיי היומיום במדינה: החל מעלייה משמעותית בחשבון החשמל החודשי, דרך הפסקות חשמל תכופות בימי הקיץ החמים, ועד לפגיעה בשירותים חיוניים כמו בתי חולים ומוסדות ציבור. לפי הערכות משרד האוצר, נדרשת השקעה של כ-100 מיליארד שקלים עד שנת 2035 כדי להימנע מכך, אך גם אם יימצאו המשאבים, קיים חשש לגבי היכולת לבצע את השינויים הנדרשים בזמן.
"המציאות האנרגטית של ישראל מציבה אתגר מורכב, במיוחד בשנה וחצי האחרונות", מסביר יוסי אריה מנכ"ל מכון האנרגיה, "למרות המלחמה והאתגרים הביטחוניים, הצליח משק האנרגיה לשמור על חוסן, יציבות ופעילות רציפה". אולם, מבט מעמיק אל מאחורי הקלעים חושף תמונה מדאיגה. לפי אריה, תשתיות האנרגיה במדינה זקוקות לשדרוג משמעותי והאתגרים הניצבים בפני המשק טמונים בהבטחת אספקה אמינה, גיוון מקורות האנרגיה ופיתוח תשתיות חדשות. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים סביבתיים, מגבלות השטח והקרקע כמשאב מוגבל.
"הבעיה חמורה בעיקר כשמביטים על הפער ההולך וגדל בפריון העבודה בין ישראל למדינות מערביות. המחסור בתשתיות ציבוריות בתחומי הייצור, האחסון והתפעול מוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית", מפרט מנכ"ל מכון האנרגיה. "כדי לסגור את הפער הזה, נדרשת השקעה שנתית של כ-4%-5% מהתמ"ג, שמשמעותה תוספת של כ-75 מיליארד שקלים". סכום בלתי מבוטל בתקופה שבה המדינה מתמודדת עם הוצאות רבות בצל המלחמה.
1 צפייה בגלריה
"יש להקצות תקציבים משמעותיים לפיתוח אנרגיות מתחדשות ושדרוג תשתיות הדלקים הקיימות", יוסי אריה
(דרור סיתהכל)
לפי אריה, החלטות אסטרטגיות שהתקבלו לאחרונה, מוסיפות מורכבות נוספת למשוואה: "קידום מהלכים על ידי המדינה, שאינם מבוססים מקצועית, כמו סגירת בתי הזיקוק בחיפה ופגיעה בפיתוח נמלי תשתית כדוגמת קצא"א באילת (קו צינור הנפט מאילת לאשקלון), עשויים לפגוע פגיעה אנושה בביטחון האנרגטי של המדינה ולהגביר את התלות במקורות אנרגיה חיצוניים".
הרגולציה במדינה, שאף ביחס לאירופה נחשבת קפדנית במיוחד, מהווה אתגר נוסף בקידום והקמת מתקנים כמו: תחנות כוח פרטיות, מתקני אנרגיה מתחדשת, תשתיות הולכת דלקים וקווי מתח גבוה.
"התהליכים הבירוקרטיים המורכבים מעכבים פרויקטים חיוניים" מסביר המנכ"ל. "הרגולציה בישראל לא רק מחמירה, היא גם משתנה בתדירות גבוהה. זה יוצר חוסר ודאות עסקית וכלכלית שמרתיע משקיעים פרטיים מכניסה לתחום האנרגיה".
ישנם פתרונות למצב המורכב, אך לפי אריה, הם דורשים פעולה מיידית במספר מישורים. "ראשית יש להקצות תקציבים משמעותיים לפיתוח אנרגיות מתחדשות ושדרוג תשתיות הדלקים הקיימות. שנית, יש ליצור רפורמה מקיפה בתהליכי התכנון והרישוי. כזו שתאפשר ניצול יעיל יותר של יכולות המגזר הפרטי ותקצר משמעותית את לוחות הזמנים להקמת פרויקטים", הוא מפרט ומדגיש "צריך לאמץ גישה מקצועית בקבלת החלטות אסטרטגיות. בין היתר בנושאי הסביבה, תוך הקשבה לגורמי המקצוע במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ומשרד מבקר המדינה".
בדו"ח האחרון על משק האנרגיה, הדגיש מבקר המדינה- הבטחת רציפות תפעולית במשק האנרגיה היא אינה סוגיה כלכלית בלבד - היא הכרח אסטרטגי לאומי. ללא טיפול מיידי באתגרים הנוכחיים ויישום מדיניות ארוכת טווח, עלולה ישראל למצוא את עצמה בעמדת נחיתות מסוכנת. עבור האזרח הפשוט, ההשלכות יהיו מידיות ומשמעותיות: עלייה דרמטית במחירי החשמל, פגיעה באיכות החיים ואיום ממשי על היכולת לספק שירותים בסיסיים לאוכלוסייה. "האתגר הוא של כולנו", אומר אריה, "הפתרון מחייב שיתוף פעולה בין כל הגורמים במשק - ממשלה, רגולטורים, חברות אנרגיה והמגזר הפרטי - לטובת עתיד אנרגטי בטוח ויציב שיבטיח את צרכי המשק לשנים הבאות".
כתבה זו מתפרסמת לקראת הועידה הלאומית לאנרגיה והסביבה שתתקיים ב 11.3 בתל אביב. לפרטים נוספים לחצו כאן
בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
פורסם לראשונה: 16:56, 27.02.25
