מוגש מטעם הטכניון
פעמיים בכל סמסטר, בצהרי יום ד׳, מתמלא אולם צ'רצ'יל בטכניון במאות משתתפים - חברי סגל אקדמי, סטודנטים, עובדי הטכניון והקהל הרחב שמגיע מכל רחבי הארץ. הם באים לשמוע הרצאות מרתקות, אבל גם להאזין לנגינה חיה. השילוב הזה, בין קונצרט להרצאה מדעית, הוא לב לבה של סדרה שהפכה בתוך מספר שנים לאחת מיוזמות הדגל של הטכניון- ״מוזיקה, מדע והשראה״.
איך הכל התחיל?
הסיפור נפתח ב-2022, אז השיק הטכניון יוזמה חדשה וראשונה מסוגה, בשם "אמן בקמפוס" - תוכנית שנועדה לשלב אמנים כחלק אינטגרלי מחיי הקמפוס ומהעשייה האקדמית. היוזמה קמה עם חזון נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, ובתמיכת קרן סוניה מרשק ז"ל, מתוך רצון לבחון מחדש את מקומה של האמנות באוניברסיטה טכנולוגית מובילה. דווקא בעידן שבו בינה מלאכותית, מדע והנדסה מתקדמים בקצב חסר תקדים, התחזקה ההבנה שיש לטפח גם את היכולות האנושיות המניעות כל פריצת דרך - סקרנות, יצירתיות, הקשבה, דמיון וחשיבה ביקורתית.
בתור המינוי הראשון לתכנית החדשה נבחרה הפסנתרנית, המלחינה והמשוררת אורית וולף. וולף הגיעה לתכנית עם ניסיון של יותר משני עשורים בהם ערכה והנחתה עשרות סדרות מוזיקה בין־תחומיות בישראל. עם כניסתה לטכניון ביקשה וולף לקחת את התפיסה הזו צעד נוסף קדימה וליצור מסגרת קבועה לדיאלוג מתמשך בין מוזיקאים, אמנים, מדענים ומהנדסים - כזו שתפגיש בין מחקר, יצירה וסקרנות אנושית, ותצמיח רעיונות חדשים ושיתופי פעולה בלתי צפויים. כך נולדה סדרת "מוזיקה, מדע והשראה".
המפגש הראשון, בנובמבר 2022 במרכז המבקרים של הטכניון, משך כ-180 משתתפים ומילא את האולם מפה לפה. איש לא שיער אז עד כמה יצמח העניין סביב הפרויקט.
"מוזיקה באוניברסיטה היא Must Have"
"אני מאמינה שמוזיקה באוניברסיטה היא לא בגדר 'Nice to Have'. היא 'Must Have'", אומרת פרופ' וולף. "לא מפני שהיא נעימה לאוזן, אלא מפני שהיא משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים, שואלים שאלות ומקשיבים זה לזה. היא מטפחת בדיוק את אותן יכולות אנושיות שעליהן נשענים גם המחקר והחדשנות: סקרנות, יצירתיות והיכולת לראות את אותה שאלה מזווית חדשה."
פרופ' וולף, מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, כמנהלת אמנותית, מנחה כיום את המופעים בסדרה ומשתתפת בהם כפסנתרנית לצד האמנים האורחים. באופן שכזה, המוזיקה והשיחה נשזרות זו בזו באופן טבעי. המוזיקה היא לא הפוגה בין הרצאות, אלא חלק מהדיון עצמו.
ביקשה ליצור מסגרת קבועה לדיאלוג מתמשך בין מוזיקאים, אמנים, מדענים ומהנדסים. פרופ' אורית וולף
(יואל לוי )
מזיכרון ועד קבלת החלטות: לכל מפגש נושא משלו
כל מפגש, שאורכו כשעה וחצי, מוקדש לנושא אחר: זיכרון, קבלת החלטות, יצירתיות, בינה מלאכותית, מנהיגות, סקרנות, חשיבה ביקורתית ועוד. הפורמט משלב הרצאות קצרות, שיחות עם שלושה מדענים בכירים, דיאלוג עם הקהל וקטעי נגינה חיים בביצוע מוזיקאים מהשורה הראשונה, המגיעים במיוחד לקחת חלק בפרויקט.
במפגש שעסק בקבלת החלטות, למשל, נפגשו חוקרי מוח, אנשי רוח ומוזיקאים כדי לבחון כיצד אנשים בוחרים בתנאי אי-ודאות - האם באמצעות היגיון או אינטואיציה, מה קורה במוח ברגע ההכרעה, ומה יכולה פרשנות מוזיקלית ללמד אותנו על בחירה ועל אחריות. במפגש אחר, שעסק בזיכרון, בחנו חוקרי מוח ומוזיקאים יחד כיצד זיכרונות נוצרים ונשמרים, ומדוע דווקא למוזיקה יש כוח ייחודי לעורר אותם.
הסדרה פתוחה לקהל הרחב וללא תשלום, מתוך תפיסה שאוניברסיטה מובילה פועלת גם למען החברה שמחוץ לכתליה, ולא רק למען מי שלומדים ועובדים בין כתליה.
מי עלה על הבמה
לאורך ארבע עונות התארחו בסדרה חתני פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר ופרופ' דן שכטמן, לצד עשרות חוקרים מובילים ממדעי המוח, רפואה, הנדסה, פיזיקה, ביולוגיה ובינה מלאכותית. מבין החוקרים ניתן למנות את פרופ׳ שולמית לבנברג, פרופ׳ אלכס ברונשטיין, פרופ׳ פרץ לביא, פרופ׳ ג׳קי שילר, פרופ׳ אלון וולף, פרופ׳ ליהי צלניק מנור ורבים אחרים. לצדם הופיעו אמנים בינלאומיים- מאיה בלזיצמן, מתן אפרת, חגי שחם, שמואל אלבז, דורון רפאלי ונוספים. בכל מפגש נוצר שיח ייחודי וחד-פעמי, משום שהמוזיקה והמדע אינם מוצגים בזה אחר זה, אלא מאירים זה את זה.
(רמי שלוש)
מהטכניון לעולם
עם השנים הפכה הסדרה עצמה לנושא מחקר. כל המפגשים מוקלטים ומתועדים, זמינים לצפייה באתר האינטרנט הייעודי של הסדרה ומשמשים בסיס למחקרים על השפעתם של מפגשים בין-תחומיים על השראה, למידה, יצירתיות, חשיבה ביקורתית ותחושת שייכות לקהילה אקדמית. המודל שפותח על ידי פרופ׳ חבר אורית וולף בטכניון מעורר כיום עניין גם באוניברסיטאות מובילות בעולם, ובהן מוסדות המתמקדים במדע ובטכנולוגיה, המבקשים ללמוד כיצד ניתן לשלב אמנות כחלק בלתי נפרד מן העשייה האקדמית.
הסדרה נולדה מתוך אמונה עמוקה כי אמנות היא חלק מהאופן שבו אקדמיה מצוינת חושבת, שואלת שאלות ומחדשת - תפיסה שמלווה אותה מיום היווסדה ועד היום.
"אם יש דבר אחד שהסדרה הזו מלמדת אותי", מסכמת וולף, "הוא שהרעיונות המשמעותיים ביותר אינם תמיד תוצאה של צבירת מומחיות בתחום מסוים. לעיתים הם נולדים דווקא כשאנשים מתחומי ידע שונים יושבים יחד, מקשיבים באמת - ומעזים לשאול שאלה שאיש מהם לא היה שואל לבדו."
מוגש מטעם הטכניון
