המקרה של הזוג שנתפס בהופעה של קולדפליי מסעיר את הרשת – לא כי זו הפעם הראשונה שזה קורה, אלא כי זו תזכורת לעד כמה אנחנו יצורים רגשיים, מורכבים ו…מאוד לא רציונליים. למה אנשים בוגדים – דווקא במקום הכי מסוכן, ולמה זה קורה שוב ושוב דווקא במסגרת העבודה?
לפי ההערכות, 1 מתוך 3 בגידות מתרחשת במקום העבודה. סקרים שנערכו בארה"ב מראים ש-60% מהרומנים במקום העבודה מתחילים מתוך חברות ולא מתוך משיכה מידית. אתם מבינים? לרוב זה אפילו לא סיפור של תשוקה מתפרצת, אלא של קשר רגשי שצומח מתוך היומיום ומהעבודה המשותפת.
הזוג שנתפס במצלמה בהופעה של קולדפליי
(קרדיט: X)
למה דווקא בעבודה?
מאחורי הקשרים שמתפתחים בעבודה מסתתרים לא רק הבוס, האופן ספייס ושיחות הקפה של הבוקר, אלא גם מנגנונים הורמונליים-רגשיים שפועלים כמעט בלי שנשים לב. הם לא "מצדיקים" את מה שקורה, אבל הם בהחלט מסבירים איך זה קורה, גם לאנשים נורמטיביים לגמרי שמעולם לא תכננו לנהל רומן.
1. חשיפה חוזרת
המוח שלנו בונה קשרים דרך חשיפה מתמשכת. ככל שאנחנו רואים מישהו יותר, יש יותר סיכוי שנימשך אליו. לא בגלל שהוא מתאים לנו יותר או מושך יותר, אלא פשוט כי הוא מוכר. בעבודה אנחנו רואים את אותו אדם מדי יום, שומעים את קולו, מביטים בו, מדברים איתו – לעיתים הרבה יותר מאשר עם בני הזוג שלנו בבית. עם הזמן, המוח מפסיק להתייחס אליו כזר – ומתחיל "לשדר" תחושות נעימות, של מוכרות, חיבור, ולפעמים גם של משיכה.
2. סטרס משותף יוצר חיבור רגשי
אחד הגורמים הכי חזקים שמחברים בין בני אדם הוא חוויה רגשית משותפת, כשלפעמים אין חוויה רגשית חזקה יותר מסטרס בעבודה. מחקרים מראים שכאשר אנשים חווים סטרס ביחד (דד-ליינים, אתגרים, לחץ מהבוסים), מערכת העצבים מפרישה את הורמון הסטרס אדרנלין ויחד איתו גם מנה של אוקסיטוצין, הורמון ההתקשרות שמחזק את תחושת האמון והחיבור עם מי שחווה את זה איתנו.
שני קולגות שעובדים על פרויקט דחוף, יושבים יחד לילות, מתמודדים עם לקוח כועס… המוח מגיב כאילו הם עברו חוויה הישרדותית משותפת, והתוצאה יכולה להיות קשר רגשי.
"המוח שלנו בונה קשרים דרך חשיפה מתמשכת. ככל שאנחנו רואים מישהו יותר, יש יותר סיכוי שנימשך אליו. לא בגלל שהוא מתאים לנו יותר או מושך יותר, אלא פשוט כי הוא מוכר"
3. משיכה לדומה
אנחנו נמשכים לאנשים שדומים לנו ולכאלה שחולקים איתנו עולמות משותפים: מטרות, שפה מקצועית, ערכים, עולם פנימי ואפילו רמת אינטיליגנציה ויכולת הומור. המוח נמשך לדמיון כי דמיון נתפס כמשהו בטוח, מוכר ונגיש יותר. במקום עבודה אנשים חולקים עולם פנימי משותף, לעיתים יותר מאשר עם בני הזוג.
4. פורקן רגשי
כאמור, רוב הרומנים אינם מתחילים בסערת תשוקה או במגע פיזי מובהק. להיפך, הם מתחילים בקטן, במה שנראה תמים לגמרי - שיחת קפה על הבוקר, מבט בעיניים, התייעצות קצרה, בדיחה פנימית. אבל כשזה קורה בעקביות, עם מישהו שמספק הקשבה, נוכחות והבנה, נוצרת ברית רגשית שקטה.
וכשיש חוסר או ריחוק רגשי בבית, אותה ברית עלולה להפוך ליותר מזה. ואז שיחות הקפה, ארוחות הצהריים המשותפות, הצחוקים המשותפים יכולים לעיתים להפוך לנקודות בריחה ממתח או ריק רגשי, ולייצר עם הזמן אינטימיות זוגית.
האם זה מצדיק את הבגידה? ממש לא. הסברים ביולוגיים לעולם לא מהווים הצדקה מוסרית. במערכות זוגיות שמבוססות על מחויבות, בגידה היא לא רק "מעידה", היא שבר באמון, לעיתים בלתי הפיך. ומעבר לפגיעה בבני הזוג והמשפחה, רומנים בעבודה יכולים לגרום לפגיעות בארגון עצמו - באמון, בצוותים, בדינמיקה המקצועית ובמעמד האישי של כל המעורבים.
אם נסכם, אנחנו לא בוגדים כי אנחנו רעים, אנחנו בוגדים כי אנחנו אנושיים. אבל האנושיות הזו כוללת גם אחריות אישית, שיחה כנה, ובחירה רציונלית מודעת אל מול הדחפים של המוח הרגשי.
ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית החוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. מגישת הפודקאסט BrainStory ומפתחת הקורס "איך למצוא ולשמר זוגיות בעידן דיגיטלי"
