זוגות רבים נכנסים לקשר עם ההתרגשות והפרפרים של ההתחלה, אבל עם הזמן הם מגלים שיש פערים בציפיות הזוגיות שלהם. "הפערים האלה יכולים לנבוע מרקע תרבותי שונה, מחוויות ילדות שונות, ממערכות יחסים קודמות, מתפיסות עולם ומגדר שונות או מרצונות וצרכים אישיים", מסבירה שירלי גרייפנר, עובדת סוציאליות ויועצת זוגית.
"הבשורה היא שתקשורת פתוחה ומקרבת יכולה להעמיק את הקשר, ליצור אינטימיות ולגשר על הפערים. בעזרת שיח בריא, הקשבה אמיתית ויכולת להתגמש, בהחלט אפשר לחזק את האהבה ואת הקשר הזוגי, חרף הפערים".
מהם פערי הציפיות הנפוצים ביותר?
"פער בדרכי התקשורת של בני הזוג, כשאחד מבני הזוג מצפה לשיתוף רגשי בעוד השני מתכנס בתוך עצמו, מתרחק ומתנתק כשיש ויכוח, מריבה או חוסר הסכמה. דוגמה נוספת היא כשאחד מבני הזוג מצפה לתקשורת רבה במהלך היום, כמו הודעות שמתעניינות בו, והשני מרגיש שתקשורת מרובה זה בזבוז זמן או חדירה לפרטיות.
"ייתכנו גם פערים בתפיסת הזוגיות - יש מי שמאמינים שלבן או בת הזוג לא אמורים להיות ידידים מהמין השני, מה שעשוי לגרום למריבות, חוסר אמון או הסתרה. יש פערים בחלוקת התפקידים בבית. למשל, סיטואציות שבהן בן הזוג רגיל שהאישה היא זו שמבשלת, בעוד שהיא רגילה שבני הזוג שלה הם אלה שמבשלים. שאלה אחרת היא האם מבשלים או מזמינים? יכול להיות שאחד מבני הזוג רגיל להזמין אוכל מבחוץ, והשני רואה בזה בזבוז כסף מיותר.
"יתכן פער בצורך באינטימיות ומיניות. למשל, מבחינת התדירות של קיום יחסי מין, כשצד אחד רוצה תדירות גבוהה יותר, והשני פחות, או פערים בפתיחות המינית - כשצד אחד פתוח להתנסות בכל מיני חוויות חדשות, ואילו הצד השני יותר שמרני.
"פערים בזוגיות יתכנו גם כתוצאה מגישות חינוכיות שונות בגידול הילדים, למשל קפדנות וכללים נוקשים אל מול גישה חופשית ומתירנית יותר. יתכנו פערים גם בחלוקת תפקידים בבית, למשל מי אחראי לוודא ששיעורים הבית נעשים? מי מקפיץ לחוגים? האם התפיסה היא שהילדים צריכים להיות אחראיים ולדאוג לעצמם? כל אלו עשויים ליצור חיכוכים בין בני זוג.
"יתכנו הבדלים מבחינת תפיסת המשפחתיות - האם כל שבוע הולכים להורים? מה קורה כשצד אחד רגיל לבקר את ההורים פעם בשבועיים, והשני מאוד קשור למשפחתו ולא מוכן לפספס ארוחות שישי, מה המקום לקשר עם ההורים? האם יש ציפייה שההורים לא יתערבו לעומת מי שמערב את המשפחה בכל דבר, ומה עושים בחגים?".
הרבה פערים! אז איך מתמודדים בעצם?
"קודם כל, פערים בציפיות הם דבר טבעי. חשוב לדעת לתקשר, להקשיב, להתגמש ולעשות פשרות. הכול מתחיל ונגמר בשיח. כשמדברים על הדברים בצורה כנה ומשתפים ברגשות ובציפיות, יוצרים קרבה והבנה. שיתוף ברור ולא שיפוטי יכול למנוע תסכול וכעס. לדוגמה, אמירה כגון: 'כשאתה יוצא עם חברים בלי לעדכן אותי, אני מרגישה מחוץ לתמונה ולא חשובה'.
"הקשבה אמפתית חשובה לא פחות. הכוונה היא להקשיב באמת, בלי לשפוט, ולשאול שאלות הבהרה, כמו למשל: 'אני רוצה להבין מה הציפייה שלך. תוכלי להסביר לי יותר?'. בכל מקרה, חשוב שלשני בני הזוג תהיה גמישות מחשבתית ויכולת לעשות פשרות. לדוגמה, אם יש פער בציפיות לגבי תדירות הבילויים עם המשפחה המורחבת, אפשר לקבוע תדירות מוסכמת שתתאים לשני הצדדים. כמובן שזיהוי מקור הפער מראש יכול להפחית מתחים. לעיתים, פערים נובעים מציפיות שהוטמעו בנו מילדות או מהתרבות שבה גדלנו, וכמובן שבמקרים של קונפליקטים מתמשכים, ייעוץ זוגי מאוד יכול לעזור".
"אם את מוותרת על משהו שחשוב לך ומרגישה תסכול, אכזבה, או חוסר הוגנות - זה ויתור עצמי. זה קורה כשהוויתור לא נעשה מתוך רצון, אלא מתוך פחד לאבד את הקשר או מתוך תחושה שכך צריך. לאורך זמן, זה יוצר תחושת ריקנות ופוגע בקשר"
האם לתקשר את השיח על הציפיות כבר בתחילת הקשר?
"כן, כדאי לתקשר כבר בהתחלה. כשיש שיתוף לגבי הציפיות, הערכים ותפיסות העולם כחלק מההיכרות, זה יכול למנוע אי הבנות בהמשך הדרך. זה לא אומר שצריך לקיים מעין 'שיחת ציפיות' מסודרת, אלא לשלב את זה באופן טבעי בשיחות שמתפתחות. לדוגמה, אם עולה נושא של חופשה, אפשר לומר: 'איך אתה רואה חופשה זוגית? אני אוהבת יותר טיולים ופחות חופשות 'בטן-גב'. בתוך כך יכולה להתפתח שיחה שמאפשרת להבין איך כל אחד רואה את הדברים.
"אם יש פער בציפיות לגבי תדירות הקשר לדוגמה, אפשר לשאול: 'מה מרגיש לך טבעי מבחינת שיחות ופגישות?', בדרך זו נוצרת שיחה פתוחה ולא ויכוח. בנוסף, אם כבר מתעוררת סיטואציה שיש בה פערי ציפיות, לא כדאי להתעלם מזה ולשמור בבטן, אלא לפתוח את הנושא לשיחה בכנות, בנעימות ובלי לחץ. אפשר גם ליזום שיחה קלילה על הנושאים הללו ולשאול 'מה הכי חשוב לך בזוגיות?, מה גורם לך להרגיש ביטחון בקשר?'. זה לא חייב להיות שיח כבד ומעיק, אלא הזדמנות להכיר יותר לעומק".
2 צפייה בגלריה


שירלי גרייפנר. "כשיש שיתוף לגבי הציפיות, הערכים ותפיסות העולם כחלק מההיכרות, זה יכול למנוע אי הבנות בהמשך הדרך"
(צילום: אלבום משפחתי)
מה את ממליצה לעשות כשמזהים פערים גדולים או מהותיים על תחילת הקשר?
"זה בהחלט יכול להיות אתגר, אבל הדגש צריך להיות על שיתוף הצרכים והרגשות, לשתף מה חשוב לך ואיך זה גורם לך להרגיש, במקום לקבוע עובדות או להטיל אשמה על האחר. למשל, אם יש פער בציפייה בכל הנוגע לבילוי עם המשפחה המורחבת, במקום לומר 'אתה לא מתחשב בי', אפשר לומר: 'אני מרגישה שחשוב לי שיהיה לנו זמן זוגי גם בסופי שבוע, איך אתה מרגיש עם זה?'. שאלות כאלה מאפשרות לצד השני להסביר איך הוא רואה את הדברים, ולאפשר דיון פתוח במקום עימות. בדרך זו יש יותר סיכוי להבין מאיפה הפער נובע ולמצוא דרך להתגמש ולהגיע לעמק השווה".
"כדי לא להגיע למצב של ביטול עצמי, חשוב לשים גבולות ברורים - לדעת מהם הדברים שהם באמת חשובים לך ולא לוותר עליהם לגמרי. בזוגיות טובה, שני הצדדים צריכים להקשיב ולהתגמש וגם לשמור על עצמם בתוך הקשר"
איך לזהות מתי אני מתגמשת לטובת הזוגיות ומתי אני מוותרת על עצמי?
"ההבדל בין גמישות לוויתור עצמי הוא האופן שבו זה מרגיש לך בפנים. אם את מוותרת על משהו שחשוב לך ומרגישה תסכול, אכזבה, או חוסר הוגנות - זה ויתור עצמי. זה קורה כשהוויתור לא נעשה מתוך רצון אלא מתוך פחד לאבד את הקשר או מתוך תחושה שכך צריך. לאורך זמן, זה יוצר תחושת ריקנות ופוגע בקשר. גמישות בריאה, לעומת זאת, היא לעשות את הפשרות מתוך רצון, בלי לחץ או פחד, כשאת חשה סיפוק מהנתינה שלך, יודעת שזה לטובת שניכם, וכשאת מקבלת בחזרה.
"כדי לא להגיע למצב של ביטול עצמי, חשוב לשים גבולות ברורים - לדעת מהם הדברים שהם באמת חשובים לך ולא לוותר עליהם לגמרי. בזוגיות טובה, שני הצדדים צריכים להקשיב ולהתגמש וגם לשמור על עצמם בתוך הקשר".
מה עושים כשמרגישים שהפערים גדולים מדי? האם על כל פער אפשר לגשר?
"בהחלט לא על כל פער אפשר לגשר, במיוחד אם מדובר בעניין שנוגע לערכים חשובים, צרכים בסיסיים או אורח חיים שונה לגמרי. אם הפערים האלה חוזרים שוב ושוב וגורמים למריבות ולתחושת תסכול מתמשכת, זה משהו שצריך לעצור ולחשוב עליו.
"צריך לבדוק אם שני הצדדים באמת מוכנים לעבוד על הפער, אם שניהם מקשיבים, מבינים ומנסים למצוא פתרונות, ואז יש סיכוי לגשר על הקושי. אבל אם הפשרה מגיעה רק מצד אחד כל הזמן, או שהפערים האלה גורמים לך להרגיש לא טוב עם עצמך, כשמזהים תחושת ויתור עצמי וחוסר שביעות לאורך זמן, זה הזמן לשאול האם הקשר באמת מתאים. לפעמים ייעוץ זוגי יכול לעזור להבין אם אפשר למצוא איזון, או שאולי הקשר הזה פשוט לא נכון לשניכם".