יש חברים שהולכים איתכם שנים, מהילדות, מהצבא, הלימודים או כאלה שאספתם לאורך תחנות החיים. אז למה אחרי הגירושים פתאום יש כאלה שנעלמים לכם מהחיים, ואיך מחליטים איזה חברים הולכים עם איזה צד? לדברי אפרת משולם, מטפלת רגשית מוסמכת (MA), יועצת זוגית וגרושה בעצמה, בנושא החברים יש כמה שיקולים.
"קודם כל, יש את העניין של הנאמנות. אנחנו מגיעים לזוגיות כל אחד עם החברים שלו, ולמרות שאנחנו יכולים להיות חבר'ה עשרים שנה, ברגע הפרידה משהו משתנה. מרגישים את זה בשיחות שלא חוזרות, בהזמנות שלא מגיעות. פתאום יש צדדים, גם אם אף אחד לא מדבר על זה בקול, אבל החלוקה ברורה - החבר'ה מהצבא? הם שלי. החברות שלה מאוניברסיטה – הן שלה. כמעט תמיד יש את החבר שהגיע מהצד של מישהו מהזוג, והוא נשאר עם מי שהוא בא איתו. עבור חברויות שנוצרו תוך כדי הזוגיות, לעיתים הבחירה לא כל כך מוסברת, ובכל זאת היא נעשית.
"נוסיף לזה את העניין של איך הזוג התגרש – פגשתי מקרים נדירים של זוגות שהתגרשו ממש בטוב, נשארו חברים, מקיימים ארוחות שישי משותפות ואפילו מפרגנים לבני זוג חדשים של ההורה השני, וזוגות כאלו אכן מצליחים להישאר בקשר עם אותם חברים. אין קנאה או הסתרה, יש קבלה והשלמה שלהם ושל החברים את המצב החדש, וזה עובד מעולה לכולם".
נשמע די אוטופי.
"נכון, זה מצב נהדר, אבל לצערי לרוב הוא לא מתממש כך. גירושים הם משבר גדול עבור האדם שעובר אותם. הם מעלים המון כעס, כאב, שבר, תחושת חוסר צדק במקרה של בגידה או במקרה שלא אנחנו יזמנו את הגירושים. החברים מתחילים לשמוע סיפורים כמו 'הוא עשה לי', 'היא עשתה לי', וחלקם ממש נבהלים מהכעסים. קשה מאוד להישאר ניטרליים במצב כזה. לפעמים החברים עצמם בהלם מהפרידה. הרי אנחנו לא באמת יודעים מה מתרחש בין בני זוג בתוך הזוגיות. לפעמים דווקא הזוג שנראה מבחוץ כמו 'הזוג המושלם', הוא זה שנפרד בסוף".
איך זה משפיע על מעגלי החברים?
"החברים עצמם לא תמיד יודעים מה לעשות, הם מבולבלים, נבוכים, זה יכול לעורר בהם חרדה משלהם - 'אם להם זה קרה, אז אולי גם לנו זה עלול לקרות?'. קשה להם להתמודד עם זה רגשית וזה משפיע ישירות על היכולת שלהם להיות בקשר עם הזוג שנפרד. לכן, לא פעם הם נעלמים. לא מרוע – אלא מחוסר כלים ויכולת להתמודד".
אפרת משולם: "גירושים הם משבר גדול עבור האדם שעובר אותם. הם מעלים המון כעס, כאב, שבר, תחושת חוסר צדק. החברים מתחילים לשמוע סיפורים כמו 'הוא עשה לי', 'היא עשתה לי', וחלקם ממש נבהלים מהכעסים. קשה מאוד להישאר ניטרליים במצב כזה"
לדבריה, "אנשים שמתגרשים לא חושבים על האופציה שעם הגירושים הם יאבדו חברויות. הם לא מצפים שחברים שהם החשיבו כחברי אמת, ייעלמו דווקא במשבר הכי גדול שלהם ולא יהיו לצדם. חווית הנטישה והבדידות ברגע הזה מאוד כואבת. פתאום אתה מוצא את עצמך לא רק בלי זוגיות, אלא גם בלי חברים וזה כאב כפול. יש פה חשיפה של הפנים האמיתיות של החברות".
ואם החברים בעצם לא יודעים מה להגיד? איך לתמוך במצב החדש?
"יש משהו בחוויה הזאת של להיות גרוש שקשה להבין אותה אם אתה לא נמצא בתוכה, ואז הפערים שנוצרים גדולים. לדוגמה - עבור מי שנשוי, סופ"ש ללא ילדים נשמע כמו חלום, ועבור מי שגרוש זה יכול להיות סיוט כי הוא לא בחר בזה או כי הוא חווה תחושת בדידות מטורפת.
"בתור חברים תומכים, אתם לא צריכים להגיד הרבה, אבל כן להתקשר, להיות אוזן קשבת, להביא סיר מרק או להזמין לארוחת שישי או לקפה. לשלוח הודעה של 'חשבתי עלייך'. זה קטן אבל כל כך גדול, זאת תמיכה מבורכת".
איך בונים מחדש מעגל חברים?
"יש כל מיני דרכים, אבל השלב הראשון זה להתחיל לצאת מהבית. לצאת למפגשים של גרושים-גרושות, לטייל, להירשם לחוגים חדשים, ללימודים ולחזק חיבורים ששמנו בצד לאורך שנים. לפעול ממקום של סבלנות וחמלה כלפי עצמנו ולהבין שלפעמים אבדן חברויות הוא בלתי נמנע, אבל לצד זה יש גם הזדמנות ליצור קשרים אותנטיים יותר, שמתאימים למי שאתם עכשיו.
"אני מפעילה למשל שתי סדנאות, אחת עבור נשים וגברים שנמצאים ממש בתוך משבר הגירושים, והשנייה מכוונת לזוגיות פרק ב', ואחד הנושאים שאני שמה עליהם דגש בסדנה הוא יצירת קהילה וחיבורים. נוצרות שם חברויות מאוד עמוקות שממשיכות מעבר לזמן הסדנה, מכיוון שאנשים פותחים את הלב, משתפים במה שעובר עליהם ומרגישים שמבינים אותם גם בלי מילים".
"היה לחברים קשה לקבל עמדה אחרת"
אלכס טוביס, גרוש ומנחה מעגלי גברים, מספר שרוב החברים המשותפים שהיו לו היו יותר מהצד של גרושתו. "כשנפרדנו, היה יחסית כאסח והרבה מתח, ורוב החברים שניסיתי לדבר איתם - ממש שמעתי מהם את העמדה שלה, את המילים שלה בוקעות להם מהפה. כשאני ניסיתי להציג עמדה אחרת, זה היה מאוד קשה להם לקבל את זה".
אפרת משולם: "אנשים שמתגרשים לא חושבים על האופציה שעם הגירושים הם יאבדו חברויות. הם לא מצפים שחברים שהם החשיבו כחברי אמת, ייעלמו דווקא במשבר הכי גדול שלהם ולא יהיו לצדם"
מכיוון שהם היו חברים משותפים, היו לך ציפיות אחרות?
"בהתחלה הייתה ציפייה, בגלל שאלה אנשים שהכירו היטב את שנינו. יותר מזה, שנה לפני שנפרדנו אני רציתי להיפרד והם כולם התאספו ושכנעו אותנו לחזור ולנסות טיפול זוגי. בסוף, כשנפרדנו בפועל, הרגשתי שלמרות שהם מכירים אותנו ויודעים הכל, הם די לקחו צד. הרבה חברים נעלמו לי בדרך.
"הייתה אולי איזו פנטזיה לאורך תקופה שאפשר פשוט להמשיך להיות בקשר עם חברים כאילו כלום לא קרה, אבל אולי זה לא הוגן לצפות מחברים שיחזיקו דבר כזה. בגלל זה היום אני במקום שבו אני הרבה יותר מבין את אלה שנעלמו".
אז בעצם לדעתך הציפייה של גרושים שכל מי שהלך איתם לאורך הדרך יישאר איתם בקשר, היא ציפייה לא ריאלית כי בכל מקרה האנשים האלה צריכים לבחור צד.
"במידה כזו או אחרת. שום דבר לא צריך להיות כאילו שחור או לבן, אבל בגדול זה נכון. רוב החברים חוזרים למקורות – מי שבא איתה לקשר, חוזר אליה, ומי שבא איתי – נשאר איתי. ויש כאלה שנעלמים בכלל".
איך בונים מעגל חברים חדש?
"מפגשים חברתיים, מעגלי גברים והרבה פתיחות לדבר על דברים. היה למשל בחור אחד שסיפר לי שהוא הולך למפגשי גרושים כדי 'לצוד' גברים ולא נשים. הוא חיפש ברגע הזה מישהו שיכול להבין מה עובר עליו ולאו דווקא בת זוג. גירושים זה משבר, אבל משבר זאת גם הזדמנות לצמוח. הצמיחה נעשית רק אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך, אחרת אתה פשוט משחזר את אותם הדפוסים. חשוב להתחבר לאנשים חדשים שאתה יכול לעשות איתם איזשהי עבודה רגשית".
אחת התופעות, שאולי פחות מדוברת, אבל נמצאת מתחת לפני השטח היא שכשאר יש זוג שמתגרש, הגרוש או גרושה נפלטים ממעגל החברים בגלל הסטטוס החדש שלהם. במילים אחרות, הנשים של החברים לא רוצות שהגברים ייפגשו איתן, וגם הגברים הנשואים בחבורה לא מרוצים שיש פתאום גרושה שעשויה "לפתוח את העיניים" לנשים הנשואות.
טוביס אומר שהוא מבין את הלוגיקה מאחורי החששות האלה. "כל דבר בסביבה שלנו הוא משפיע, ואם יש למישהו בחבורה אנרגיות אחרות, אז יכול להיות שלגיטימי להציב גבולות כלשהם. אני באופן אישי לא רוצה להיות בזוגיות עם מישהי שאומרת לי 'אסור לך' ואני לא רוצה להגיד לה 'אסור לך'.
"לתחושתי, אם את לא מסוגלת לסמוך על בעלך, או אתה לא מסוגל לסמוך על אשתך, אז אתם בבעיה אחרת שהיא לא קשורה בכלל לגרוש או לגרושה. צריך לזכור שכל זוגיות היא קצת אחרת ויש סיטואציות שיכולות להיות מורכבות. בכל מקרה זה מצב שמזמין שיח עמוק בין בני הזוג ויכול רק לעזור להם".
"תמצא מישהו שיחנוך אותך"
אורי ניר וינטר, גרושה בשלוש השנים האחרונות ובעלת הפודקאסט "ואם פרידה – סיפורים על גירושים ומערכות יחסים", מביאה סיפור חיובי ולא שגרתי: "אנחנו נפרדנו בטוב וחייבת להגיד שלא היה שינוי דרמטי ואנחנו כנראה לא מקרה קלאסי. מראש היו לנו חיים מאוד אוטונומיים לכל אחד וחברים שונים. אז באופן טבעי החברים שלי נשארו איתי והחברים שלו נשארו איתו.
"בגלל שאנחנו במערכת יחסים טובה, אנחנו עדיין בקשר וביחסים נעימים גם עם חברים שלו שאנחנו אולי פחות בקשר, אבל אין נתק. אני מודה שחששתי מזה, אבל בגלל שנפרדנו בגיל מתקדם יחסית, הילדים היו די גדולים והפרידה הייתה הרמונית. היה דילול מסוים של המעגל החברתי, אבל לא ריבים ולא כאסח".
על מי נשענים ומי נשאר לצידך?
"אני חושבת שמי שנשאר לצידך לא חייב להיות גם הוא גרוש, וכל אחד יכול לתרום בתחומו. מישהו אחד יכול להיות אוזן קשבת, מישהו אחר יכול להזמין לארוחות כשאת לבד, ויש כאלה שיכולים לתרום את מה שיש להם ופשוט להיות חברים טובים. הרבה אנשים חוששים לגעת במי שנמצא במצוקה, אבל זה המקום להראות את החוזקות ולתמוך.
"מנגד, אני חייבת לומר שהכי הרבה הבנה ותמיכה אני מקבלת מהחברות הגרושות, ולי למשל יש הרבה חברויות מקבוצות כאלה וממעגלים של גרושות. יש שם שפה משותפת שמספקת תמיכה והבנה עמוקה למה שאתה עובר".
איך נוצרים חברים חדשים?
"לפעמים המעגלים החדשים נוצרים על רקע תחביבים או רצונות שנדחקו לאורך שנות הנישואים – יש הרבה קבוצות שלאו דווקא קשורות לגרושים/ות, ונעות סביב תחביב משותף. אחרי הגירושים אתה בעצם חוזר אחורה בזמן – יש לך שלושה ימים פנויים ואנשים מנצלים את זה כדי לעשות דברים שהם לא עשו שנים, ובונים למעשה מעגלים ומפגשים חדשים. אני מאוד ממליצה להצטרף לקבוצות, להאזין לתוכן ולשמוע סיפורים של אנשים. זה נותן המון ידע וגם מקום להזדהות".
אורי ניר וינטר: "גרושות סיפרו שאחרי הפרידה ממש נידו אותן מקבוצת החברים, והן חושבות שזה בגלל שהנשים חששו שהן יהיו פוטנציאל לפיתוי של הגברים בחבורה"
לדבריה, "עצה חשובה שאני יכולה לתת היא שאם אתה לא חלק מקבוצה, תמצא מישהו שיחנוך אותך. אותי ליוותה מישהי שהתגרשה שנתיים לפניי, ואני רואה שהמון דברים שקרו לה קורים לי גם. ואני גם אימצתי מישהי. למצוא מישהי שתיתן לך השראה, תלווה אותך ותיתן לך עצות והנחיה. עוברים את הדרך הזאת ביחד".
מה עם תופעת הגרושים שנפלטים מחבורה ותיקה?
"זה באמת משהו ששמעתי משלוש מרואיינות בפודקאסט - הן סיפרו שאחרי הפרידה ממש נידו אותן מקבוצת החברים והן חושבות שזה בגלל שהנשים חששו שהן יהיו פוטנציאל לפיתוי של הגברים בחבורה. הן הרגישו שנשים הן אלה שנידו אותן, מכיוון שהן היוו איזשהו איום. זמן קצר אחרי זה, הן יצאו מהקבוצה.
"בסוף גירושים הם צומת דרמטי בחיים – יש אנשים שמתקרבים אליך ויש כאלה שמתרחקים ממך, זה משבר ויש מקום לניקיון וסידור מחדש. זו סיטואציה שבין יתר הדברים שעוברים עליך אתה גם 'מנקה' אנשים החוצה.
"אבל זאת גם הזדמנות לעשות ריסטרט בהרבה תחומים – מגורים, תעסוקה, לימודים וגם מערכות יחסים. פרידה מוציאה אותך מההרגלים שלך, אז פתאום זה מטלטל את הספינה ואתה מגלה דברים שלא גילית לפני זה. זה נכון לגמרי לגבי מערכות יחסים וחברים".
