יחסים בין בני זוג פרודים או גרושים עם ילדים יוצרים לעיתים קרובות סכסוכים. מה שמסוכסך ורגיש בימי שגרה, עלול רק להתעצם בימי מלחמה. מלבד סביבה מתוחה מאוד, המלחמה עם איראן מייצרת גם שאלות שהן לפעמים עניין של חיים או מוות. לדוגמה, מה עושים מבחינת הסדרי שהייה של הילדים, אם בביתו של ההורה השני אין מרחב מוגן?
"בניגוד למלחמת 'חרבות ברזל' בה ניתן היה להסתפק בחדר מדרגות, במלחמה עם איראן ממ"ד מציל חיים ואין להתפשר בעניין", מסבירה עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה. "גם אם יש מקלט - לרוץ עם ילד באמצע הלילה למקלט זו חוויה לא נעימה. כמובן שאם אצל שני ההורים אין ממ"ד, אז אין דילמה, אבל כאשר אצל הורה אחד יש ממ"ד - מומלץ להעמיד את טובת הילדים בראש סדר השיקולים, כמובן מבלי שיהיה נתק מההורה השני. ההמלצה היא למצוא הסדרים גמישים שיאפשרו קשר עם ההורה השני והגנה מרבית על הילד".
האם ניתן לשנות באופן זמני את חלוקת זמני השהות לאור המלחמה?
"ניתן לשנות בהסכמה, או שלעיתים המציאות כופה שינוי, כמו למשל כאשר אחד ההורים במילואים ומבקש לשנות את ההסדרים בהתאמה ליציאותיו הביתה. באופן אישי אני ממליצה לגלות גמישות בתקופת המלחמה ולהימנע ממחלוקות בעניין זה, שיוצרות לחץ נוסף על הלחץ שממילא כולנו נמצאים בו".
אחד ההורים גויס בצו 8. מה המחויבות של ההורה האחר לגבי הקשר עם הילדים?
"אין תשובה משפטית חד משמעית. לא נתקלתי בהחלטה שיפוטית שמחייבת הורה למצוא לעצמו מחליף כאשר הוא מגויס בצו 8. לכן בפועל, כשאחד ההורים מגויס, הילדים שוהים עם ההורה השני".
במקרה שבו האבא נסע עם הילדים לחו"ל לשלושה ימים, אך בשל המלחמה מול איראן הם לא יכולים לשוב ארצה - האם כשישובו ניתן לדרוש שהילדים ישהו עם האמא כפי ששהו עמו?
"כמובן שניתן לדרוש אולם קשה לצפות מה תהיה ההחלטה. השהייה בחו"ל היא שהייה כפויה שלא בוצעה במטרה להרחיק מהאם את הילדים ולכן נראה שלא 'יענישו' את הילדים והאב בנתק דומה, אך יתחשבו בעובדה שהילדים לא שהו עימה תקופה ארוכה".
אם בכל זאת יש צורך לפנות לבית משפט, האם הם פעילים בתקופה זו?
"בתי המשפט לא נסגרו אלא פועלים במתכונת חירום וניתן להגיש בקשות בעניינים דחופים. כמו כן, מתקיימים דיונים בעניינים שבית המשפט מגדירם כדחופים".
מלבד עניין המיגון, באיזה עוד מצב אסור לוותר ולפנות לבית המשפט למרות שאנחנו במלחמה עצימה מול איראן?
"במצב שבו הורים עושים דין לעצמם . במקרה שבו אני מטפלת, האם השאירה את הילדים עם חברתה לשעתיים והאב הגיע ולקח אותם בטענה שאסור לה להשאירם בלי השגחה בתקופת המלחמה. המשטרה הגיעה וכפתה על האב להחזיר את הילדים לידי האם".
דמי מזונות? גלו אורך רוח
דמי מזונות נקבעים בהסכמים בין בני הזוג אבל מה קורה כאשר אחד ההורים מגויס למילואים מפונה מביתו או שפרנסתו נפגעה? האם אפשר לדחות את התשלומים?
"ניתן להגיע להסכמות או לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי מהותי בנסיבות. ישנן פסיקות שונות שמתייחסות לתקופת המילואים", אומרת עו"ד וולפנר. "היה מקרה הפוך שבו האם דרשה במסגרת תביעת מזונות להתחשב במענקי המילואים שקיבל האב. השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי 'מענקים אלה הינם אישיים ומיועדים למשרת המילואים העוזבים את חיי הנוחות ויוצאים לחרף נפשם על הגנת המולדת. אין לראות בתגמולים אלה חלק מהכנסה החודשית'".
"המזונות אמורים להמשיך ולהיות משולמים כסדרם גם במקרה של ירידה בהכנסה מכל סיבה שהיא או במקרה בו האב יצא לשירות מילואים", מוסיפה עו"ד דלית יניב- מסר, מומחית לדיני משפחה. "בדיוק כפי שבימים כתיקונם איש אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהפסיק לשלם את דמי המזונות באופן חד צדדי – כך גם בימי מלחמה. עם זאת, זה הזמן לגלות גדלות נפש ואורך רוח לנוכח המצוקה הכלכלית ואולי להקטין בהסכמה למשך תקופה קצובה את דמי המזונות עד אשר יעבור זעם, תוך קביעה שבתום התקופה המוסכמת ישובו המזונות לשיעורם המקורי בצירוף תשלום ההפרשים".
מה קורה כאשר דירה משותפת (שעדיין לא חולקה סופית בגירושין) נפגעת מטיל או ניזוקה באירוע ביטחוני?
"גם אם הדירה ניזוקה כתוצאה מאירוע ביטחוני היא עדין נכס משותף. המשמעות היא שכל פיצוי שיתקבל בגין הנזק שנגרם ו/או עלות התיקונים שיעשו בה על מנת להשיב את המצב לקדמותו, ייחשבו כחלק ממסת הנכסים המשותפת וייכנסו למסגרת איזון המשאבים הכולל. על מנת לדעת מה שווי הדירה לאחר הפגיעה יש לקבל חוות דעת מומחה שיישום את שוויה לצורך איזונה בין בני הזוג".
