ג'וש (50) ודנה בלוך (53) מגדרה אומנם התגרשו, אבל עדיין נוהגים לחגוג יחד את החגים. "בקורונה זה היה ממש מצחיק", הוא נזכר. "דנה הזמינה אותי ואת אשתי לחגוג יחד את ראש השנה אצל המשפחה שלה. הגעתי לערב חג אצל המשפחה של דנה ושם נפגשתי עם הילדים, ועם ההורים של דנה, סבא ואח שלה, אבל דנה עצמה לא היתה. היא חלתה בקורונה והיתה בבידוד.
"בשלב מסוים העלינו אותה לשיחת וידאו יחד עם המשפחה של בן הזוג שלה, וזה היה ממש מצחיק. זה מרגיש מאוד טבעי ונוח לחגוג יחד גם אחרי הגירושים, לנו ולמשפחות. ההורים של דנה מתייחסים אליי בדיוק כפי שהם התייחסו אליי לפני הגירושים, והם גם קיבלו את בת הזוג החדשה שלי כבת בית".
ג'וש ודנה הכירו בתחילת שנות העשרים שלהם, כשעבדו יחד בבית קפה. דנה היתה אחראית משמרת וג'וש בריסטה ומלצר. לאט-לאט התחילה התעניינות הדדית מעבר ליחסי עבודה. אחרי כמה חודשים של עבודה משותפת, לקחו אותם ואת יתר העובדים לאירוע חברה בצפון, שם הם הפכו לזוג. "תוך חצי שנה כבר הצעתי לדנה נישואים, והתחתנו אחרי שנתיים בערך, הבאנו שני ילדים משותפים לעולם, והיינו נשואים 18 שנה".
מכובד! איך היו חיי הנישואים?
"הנישואים היו מצוינים. לא היינו זוג שרב, גם לא על גידול הילדים. היו עליות ומורדות כמו כל זוג, אבל בגדול היינו יחד 20 שנה ולפחות 19 שנה מתוכם היינו החברים הכי טובים. הנישואים הטובים הם גם הסיבה שהגירושים היו טובים".
דנה: היינו חברים טובים, ישנו באותה מיטה, לא היו בינינו כעסים והילדים וגם אף אחד סביבנו לא הרגיש שיש בעיה. בהתחלה לא דיברתי על זה עם ג'וש כי זה הפחיד אותי. לא האמנתי שזה קורה לי, חשבתי שזה זמני ויעבור
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי! אז למה להתגרש בכלל?
דנה: "בשלב מסוים הלכתי למאמנת אישית, כי התחלתי להבין שמשהו לא יושב טוב ואני בבלבול. לקחה לי יותר משנה להבין שהאהבה הרומנטית שלי לג'וש נגמרה. זה היה מאוד מבלבל, כי הרגשתי שאני עדיין אוהבת אותו. גם היינו חברים טובים, ישנו באותה מיטה, לא היו בינינו כעסים והילדים וגם אף אחד סביבנו לא הרגיש שיש בעיה.
"בהתחלה לא דיברתי על זה עם ג'וש כי זה הפחיד אותי. לא האמנתי שזה קורה לי, חשבתי שזה זמני ויעבור. זה דורש אומץ להבין שזה נגמר, אבל הטיפול שהייתי בו עזר לי להודות בכך".
דנה וג'וש אחרי הגירושים ברבנות. סגרו את היום המטלטל בקוקטייל משותף
(צילום: סלפי)
גוש: "אני הרגשתי שמתחיל בינינו ריחוק וזה גרם לתסכול. היינו חברים טובים אז דיברנו על זה והיו שיחות בנושא במשך כמה חודשים. ניסינו לטפל בדברים ולראות אם דברים יכולים להשתנות, והיינו מודעים לכך שאו שנצליח או שניפרד. בסוף ההחלטה להיפרד הייתה הדדית".
דנה: "החלטנו ללכת לגישור ולא סיפרנו לאף צד במשפחה, רק לחבר אחד או שניים כי לא רצינו דם רע. תהליך הגישור הוא לא פשוט, כי יש שיחות על כסף וחלוקה וזה לא נעים לאף אחד, אבל מהר מאוד סגרנו הסכם עם מגשרת. היא אמרה: 'אני רוצה ששניכם תצאו לא מרוצים במידה שווה', וזה היה משפט גאוני.
"אני מדריכת הורים אז הגישה היתה לסגור דברים בשקט ובצורה סופית ומוחלטת, כדי שנוכל להנגיש זאת לילדים בדרך הטובה ביותר, כי חוסר ודאות מפרק. כולם מסביב היו בהלם מוחלט, אבל אנחנו באנו עם כל התשובות וזה שמר על הילדים ועלינו, ועזר לנו להיות חזקים מול המשפחה".
ג'וש: "כל הזמן זכרנו שלא פירקנו את המשפחה אלא רק את הזוגיות. הילדים לא צריכים להיפגע מזה, ואם אנחנו פוגעים האחד בשנייה, אנחנו פוגעים בסוף בילדים שלנו".
דנה: אני וג'וש קיבלנו החלטה משותפת להתמקד בכל הטוב שהיה ולא ברע. אחרי הגירושים ברבנות, הלכנו יחד לשתות קוקטייל אפרול ואכלנו סטייקים
נכון מאוד. מהיכן התובנות כיצד לעשות את זה נכון?
"המשפחה שלי היו פחות טובים בלהתגרש, אבל ההורים של דנה גרושים מאז שהיא בת שנתיים. כל אחד מהם התחתן והתגרש והתחתן והתגרש שוב. עד היום הם חוגגים חגים ביחד ושומרים על יחסים קרובים וטובים. כלומר, היתה מודעות מהצד של דנה שאפשר לעשות את זה יפה".
דנה עם דנה - בת הזוג החדשה של ג'וש. התאהבה בה מאוד מהר
(צילום: אילן ספירא)
דנה: "צריך להימנע ממלחמות, להסתדר ולזכור שיש פה ילדים ובסוף הם משלמים את המחיר - וזה מה שעמד לנגד עינינו. אנשים נוטים לשכוח שעד לפני רגע היה להם טוב, כי יש הרבה רעשי רקע מהסביבה ומהחברים. לכן מומלץ לשים את האגו בצד. בסוף אני וג'וש קיבלנו החלטה משותפת להתמקד בכל הטוב שהיה ולא ברע. אחרי הגירושים ברבנות, הלכנו יחד לשתות קוקטייל אפרול ואכלנו סטייקים".
איך הילדים הגיבו?
דנה: "בהתחלה, כדי שהילדים יבינו שאנחנו נפרדים, לא עשינו הכול ביחד, אבל בשנייה שזה היה הגיוני אז כן. את כל ההחלטות על הילדים קיבלנו יחד, ברמה שאם הילדה ניסתה לעשות מניפולציות, אז גיביתי את ג'וש תמיד ואמרתי שתסתדר איתו. אני וג'וש היינו בשיח פתוח על הכול ממש מהרגע הראשון, ברמה שגם המורים בבית הספר לא היו צריכים לעדכן כל הורה בנפרד".
האם היחסים השתנו כשהכרתם בני זוג חדשים?
גוש: "לא, כי היינו מאוד בשלים לגירושים ועברנו את כל שלבי האבל בנישואים עצמם. אני הכרתי את אשתי, שגם לה קוראים דנה, בערך חצי שנה אחרי הגירושים, והיה לנו קליק מיידי. חודש אחרי שהכרנו, היא עשתה ביופסיה וגילו לה סרטן השד. היינו צריכים לספר לילדים שהיא חולה, והיא מאוד רצתה לעשות זאת נכון, אז היא ביקשה להיפגש עם דנה, גרושתי, ולהתייעץ איתה".
דנה: "נפגשנו שלושתנו בבית קפה, וכשהיא ביקשה להתייעץ איתי, התאהבתי בה. חשבתי לעצמי - וואו, איזו רגישות יש לאישה הזו, בחרא הזה שהיא נמצאת בו עכשיו, לבוא ולהתייעץ איתי על הילדים שלי, כשהיא בכלל בהישרדות. מאז התחברנו מאוד, הצעתי להם עזרה עם הילדים והייתי שולחת לה הודעה לפני כל טיפול.
"פרגנתי לג'וש על הזוגיות החדשה כי הייתי מאוד שלמה עם הגירושים, אז לא היו משקעים ולא קנאה, שהיא אגב סופר טבעית. רציתי שיהיה לו טוב, גם כי הוא האבא של הילדים שלי אבל לא רק, אני באמת אוהבת אותו כבן אדם. קצת אחרי ג'וש גם אני הכרתי בן זוג ואנחנו יחד עם היום. הוא וג'וש גם מסתדרים מעולה וכולנו חיים בהרמוניה".
הפגישה הראשונה של דנה ודנה. "כולנו חיים יחד בהרמוניה"
(צילום: אוסף פרטי)
כולכם גם עושים חגים ביחד. איך זה התחיל?
ג'וש: "בגישור סגרנו על חגים מפוצלים, ובהתחלה באמת ערכנו אירועים, חגים ושבתות בנפרד, כדי לא לבלבל את הילדים וכדי שתהיה חלוקה שווה, אבל בגלל שאני מגיע ממשפחה אנגלוסקסית ואנחנו חוגגים את ראש השנה בערב חג שני, יכולנו לחגוג ערב ראשון יחד. לא היתה סיבה שהילדים לא יהיו יחד עם שני ההורים, וזה יצר מסורת שגם בפסח עשינו את ליל הסדר ביחד ובהמשך גם חגים אחרים".
דנה: "לפני כל חג אנחנו מדברים ואני מזמינה אותם אליי, זו ברירת המחדל. ברוב המקרים אנחנו חוגגים אצל המשפחה שלי, וג'וש ודנה מצטרפים. אם אנחנו לא עושים ערב חג יחד, אז הרבה פעמים אנחנו קובעים יום למחרת להתארח האחד אצל השנייה.
דנה: הבן שלי אמר לי פעם: 'אמא, זה לא שאני אוהב שאת ואבא התגרשתם, אבל בגלל שעשיתם את זה כל כך יפה, אני מרגיש שהרווחתי שתי משפחות
"בן הזוג שלי לא נמצא איתנו כי הוא חוגג עם המשפחה שלו, כי כך הם הסכימו בחוזה הגירושים וכך גם התרגלו. לפעמים אני מצטרפת אליהם אחרי הארוחה. יש ביני לבין גרושתו יחסים מאוד טובים, אפילו עשינו ארוחת ערב משותפת עם בן הזוג שלה. כולנו חוגגים יחד גם אירועים וימי הולדת".
אתם ממליצים לזוגות גרושים לחגוג יחד?
דנה: "אי אפשר לכפות על זוגות שהתגרשו לא בטוב להיות ביחד. זה צריך להיות אותנטי, והעיתוי, מתי לעשות חג יחד, הוא ממש חשוב ומשמעותי כי הילדים תמיד רוצים שההורים יחזרו להיות יחד, וזה יכול לגרום להם לפתח פנטזיה. אנחנו גרושים כבר שמונה שנים וזה עובד לנו מצוין.
"הבן שלי אמר לי פעם: 'אמא, זה לא שאני אוהב שאת ואבא התגרשתם, אבל בגלל שעשיתם את זה כל כך יפה, אני מרגיש שהרווחתי שתי משפחות'. הבן שלנו עבר ללמוד בארה"ב, אז אנחנו נוסעים לבקר אותו בדצמבר: ג'וש ודנה, הבת שלנו ואני והבנות של בן הזוג שלי.
"בשבת האחרונה ביליתי עם ג'וש ודנה בבריכה שלהם. כלומר, אם פעם התמריץ היה הילדים אז היום אנחנו נפגשים גם לבד. דנה וג'וש זה בית בשבילי, ברמה שזה יותר ממשפחה ויותר מחברים".
"דנה ואשתי הן חברות ברמה שהן מתכננות טיול ביחד ואפילו פודקאסט, והחיבור ביניהן משמח אותי מאוד", ג'וש מאשר בחיוך. "למחרת החג, יש אצלנו מסורת שכל הדודים ובני הדודים של אשתי מגיעים אלינו הביתה וגם דנה שמצטרפת לכל האירועים ולימי ההולדת וזה מרגיש הכי טבעי. לפני חודש דנה עברה דירה אז עזרתי לה עם המזגן, וישבתי עם אמא שלה, ובראש השנה דנה כבר קבעה עובדה: 'אתם אצלי'".
"אני מדבר עם אמא של מירב, כאילו שמעולם לא התגרשנו"
ג'וש ודנה לא לבד. גם מירב (55) ואיציק ג'והן (76) מפתח תקווה, הגרושים כבר 14 שנים, מקפידים לעשות ביחד את החגים. "באופן קבוע, שבוע לפני כל חג, מירב מתקשרת ומכריזה: 'איציק, אתה יודע שאתה אצלנו' ואני עונה בחיוב. אני בא ונכנס ומדבר עם אמא שלה ועם האחיות כאילו שמעולם לא התגרשנו. אני מרגיש בבית ומאוד חופשי ואנחנו נהנים יחד כל הזמן, גם בשבתות. לפחות פעם בחודש אנחנו נפגשים כולנו לארוחת שישי".
איציק, מירב וכל המשפחה המורחבת. עדיין חוגגים יחד שבתות וחגים
(צילום: אוסף פרטי)
השניים הכירו כשמירב חייגה בטעות לתחנת השידור של רשת ג'. איציק, שהיה אז מפיק ושדרן רדיו, ענה למספר, ובמקום לנתק השניים שוחחו ואפילו היתה כימיה. "כשאיציק ענה, חשבתי שהוא עובד עליי, אבל מאז דיברנו במשך חודשיים עד שנפגשנו. הייתי בסוף התיכון ואיציק היה גדול ממני בעשרים שנה, מאוד ורבלי וחיוני ובעל שמחת חיים, ולא הרגשתי פער. התחתנו כשהייתי בת 18".
מירב: ברגע שהחלטנו להתגרש ידענו שאנחנו לא רוצים גירושים מכוערים. היו חברות בחיי שאמרו לי להגיש נגדו תלונה. שאלתי: 'למה? הוא לא עשה לי כלום. הוא אבא נהדר ולאורך השנים תמיד היה שם בשבילי ובשביל הילדים'
איציק: "הנישואים היו נהדרים. מירב זו אישה מספר אחת! יש לה לב ענק ופתוח ועד היום אני מתפעל ממנה. נהנינו יחד והיה לנו טוב, אבל התפתחנו למקומות שונים והיתה זו החלטה הדדית של שנינו להתגרש. יש בינינו כבוד הדדי ואין ויכוחים בכלל. אנחנו עד היום עושים את כל החגים יחד כולל שבתות, ימי הולדת ואירועים".
למה התגרשתם?
מירב: "החלטנו להתחתן כמו כל זוג כי חשבנו שזה יהיה לנצח ולא חשבנו שניפרד, אבל עם השנים אתה פתאום מתפתח, רואה את העולם אחרת ורוצה להרגיש אחרת. הכרתי את איציק בגיל 18 ומאז עברתי דרך והתבגרתי וגם היתה שחיקה בזוגיות.
איציק: שבוע לפני כל חג, מירב מתקשרת ומכריזה: 'איציק, אתה יודע שאתה אצלנו' ואני עונה בחיוב. אני בא ונכנס ומדבר עם אמא שלה ועם האחיות כאילו שמעולם לא התגרשנו
"בגלל שהייתי צעירה ואולי מכל מיני סיבות אחרות לא ידענו איך לטפל בזה ולפנות לייעוץ. מה שכן, ברגע שהחלטנו להתגרש, ידענו שאנחנו לא רוצים גירושים מכוערים. היו לי חברות שאמרו לי להגיש נגדו תלונה. שאלתי: 'למה? הוא לא עשה לי כלום. הוא אבא נהדר ולאורך השנים תמיד היה שם בשבילי ובשביל הילדים'. הבטחתי לאיציק שנעשה חגים יחד וגם שבתות. הבנו שאנחנו מתחילים פרק חדש בחיים שהוא לבד אבל גם ביחד עם הילדים".
איציק : "יש לנו דירה משותפת יחד בפתח תקווה עוד מהנישואים. אנחנו לא התווכחנו על משמרות ועל כספים. סגרנו פגישה אצל המגשר, ובאותו רגע זה היה מאחורינו. למעשה, כשהתגרשנו קניתי למירב פולקסווגן בשבעים אלף שקל במתנה. למרות הגירושים, תמיד היינו טובים זה לזו, ובגלל זה יצאו לנו שני ילדים טובים ומוצלחים. יש בינינו כבוד הדדי, ואם היא צריכה עזרה, אני עושה זאת בשמחה".
אז אין ביניכם משקעים? כלום?
מירב: "אנחנו גרושים עשרים שנה ובקשרי חברות מעולים דווקא כי אין לנו משקעים. תמיד היתה לנו מטרה משותפת: להראות לילדים שאנחנו יחד ולתת להם שקט וביטחון. זה שווה הכול. רצינו שהילדים ילמדו שגם אם חס וחלילה יש משבר, לא הולכים למלחמות כי כולם סובלים ובעיקר הילדים.
"הערכתי את השנים עם איציק, ולא התחרטתי על דבר. לכן היה לי קל להמשיך הלאה. אמרתי לו שהוא חלק מהחיים שלי ושל הילדים, והוא תמיד יהיה. לצערי, יש גרושים שאצלם זה נורא רעיל. כשהיינו ברבנות שמענו קללות וצעקות על כספים ונחשפנו לסיטואציות הזויות.
מירב ובן זוגה החדש מימין, איציק משמאל
(צילום: שוקו מגנטים)
"איציק צחק ואמר שאנחנו לא מבזבזים את הירושה של הילדים על שטויות, וזה נכון כי אנשים שרפו מאות אלפי שקלים, שזה אומר שנים שלמות של עבודה, רק בשביל לעשות דווקא לצד השני. אמרתי תודה לאלוקים, ברוך השם אנחנו לא שם. אחר כך הלכנו איציק ואני וגם אמא שלי לשבת בבית קפה. כל הזמן היינו בקשר ולא היה נתק. גם חגים עשינו יחד ישר מההתחלה".
לא חששתם שזה יבלבל את הילדים?
"זה לא בלבל אותם. בגלל שעשינו זאת בצורה מאוד טובה ובלי טלטלות, והראינו להם שאנחנו ביחד, אז הם היו בסדר עם זה. מה שהיה הכי טוב לילדים היה הקו המנחה".
איציק: "את החג הזה אנחנו עושים יחד. מירב עוד לא אמרה לי מה להכין, אבל אני מאוד אוהב את המטבח ואני גם אחראי על הברכות. אולי אכין 'באסטיל', שזה מאכל טריפוליטאי של תפוח אדמה מטוגן שממולא בבשר, כי כולם משתגעים מזה. מירב תמיד מארחת ומגיעים לפחות שלושים אורחים: אמא שלה והאחיות שלה עם הילדים שלהן, הילדים שלנו, חברים שלהם, אני וגם יבגני, שהוא בן הזוג של מירב".
