באהבה יש רגעים בלתי נשכחים, גם לא אחרי עשרות שנים. לכבוד ט"ו באב, שוחחנו עם חמישה גמלאים שלקחו אותנו למסע נוסטלגי אל הרגע שבו הלב פעם מהר מהרגיל והזמן עצר מלכת: הנשיקה הראשונה שלהם.
ניצה צדיק (68), חברה במרכז מיטשל לאזרחים ותיקים של עמותת רעות, התנשקה לראשונה כבר כשהייתה בת עשר: "היה ילד שישב לידי מכיתה א' ועד כיתה ד'. יום אחד, בהפסקה, הוא הציע לי חברות ואני זוכרת שזה היה כל כך חמוד: אני הסכמתי ואז התנשקנו נשיקה קטנה על השפתיים, מתוך תמימות וסקרנות של ילדים. היינו מאוהבים ותמיד הלכנו יד ביד. היינו חברים באופן רשמי ארבע שנים, עד סוף כיתה ח'. כולם ידעו שניצה ויורם חברים, המורים היו מדברים עלינו והבנות קינאו בי. בבקרים על שולחן הכיתה חיכו לי ממתקים או הפתעות, ולפעמים החלפנו סנדוויצ'ים".
איך הגיבו ההורים לקשר בגילכם הצעיר?
"ההורים שלו קיבלו אותי ולהיפך. הוא היה גר בווילות כי אבא שלו היה קצין וטייס, ואני גרתי בשכונה בעיר העתיקה בבאר שבע. אהבתי ללכת אליו כי היינו משפחה מרובת ילדים ואצלו היה רק עוד אח אחד. נהגנו לשחק עם עוד חברים קלאס, חמש אבנים ולקפוץ על חבל.
"אחרי שסיימנו בית ספר יסודי כל אחד הלך לתיכון אחר, וכך יצא שנפרדנו כי לא היו אז טלפונים ודרך לשמור על קשר. אני לא זוכרת שהייתה פרידה דרמטית או קשה, אלא שבאופן טבעי כל אחד מאיתנו פשוט הלך לדרכו. לפני חמש שנים ראיתי אותו בשדה התעופה. ניגשתי אליו ואמרתי לו, 'שלום יורם' והוא ישר זיהה אותי, אז קשקשנו כמה דקות".
זו הייתה הפעם הראשונה שראית אותו אחרי כיתה ו'?
"פחות או יותר, כי כשהגעתי לתיכון כבר היה לי בן זוג אחר במשך כל התיכון. אותו בן זוג הוא חבר שלי עד היום, למרות שהוא בן, כי אני ובעלי סומכים האחד על השנייה".
ניצה: "אני לא זוכרת שהייתה פרידה דרמטית או קשה, אלא שבאופן טבעי כל אחד מאיתנו פשוט הלך לדרכו. לפני חמש שנים ראיתי אותו בשדה התעופה. ניגשתי אליו ואמרתי לו, 'שלום יורם' והוא ישר זיהה אותי, אז קשקשנו כמה דקות"
מה את חושבת על נשיקה ראשונה בגיל כל כך צעיר?
"פעם זה היה יוצא דופן, אך הזמנים ללא ספק השתנו".
"אחי הקטן תפס אותנו מתנשקים"
מרגריטה רוזמן בת 85, היא דיירת מגדלי הים התיכון בבת ים. היא משתפת אותנו שהיא לעולם לא תשכח את הנשיקה הראשונה שלה, אבל לא מהסיבה שהיינו חושבים: "הנשיקה הראשונה שלי לוותה בהרבה מאוד פחד כי גדלתי בבית מאוד קשוח ומסורתי.
"היא קרתה כשהייתי בת 12, בפארק, במפגש של תנועת נוער. אני הייתי בקבוצה אחת ואחי, שהיה קטן ממני בארבע שנים, היה שם עם קבוצת גילו. באותו הזמן, אני וילד מהקבוצה התגנבנו וברחנו מכולם כדי להתחבק ולהתנשק. אני מניחה שהוא רצה לחבק אותי ואני הסכמתי. הוא היה ילד יפה וזה היה לי נחמד ונעים, אך תוך כדי הנשיקה הבחנתי באחי הקטן שצפה מהצד וראה אותנו".
הוא הרס את הרגע הרומנטי?
"הוא ישר אמר, 'אני הולך לספר להורים'. התחננתי אליו שלא יספר והוא השיב שאם אתן לו את האופניים שלי, אז הוא ישמור זאת בסוד והסכמתי. כעבור שבוע הוא דרש ממני לקנות לו גלידה או שיספר, וכך זה נמשך תקופה ארוכה. יום אחד, אחי גרם לנזק בבית כשהוא שיחק עם כדור וניסה להסתיר זאת. אני תפסתי אותו ואמרתי לו, 'אם תספר עליי אז אני אספר עליך' וכך הפכנו פיטים".
מרגריטה: "כנראה שממש הייתה ביני לבין הילד משיכה, כי ממש ברחנו מהקבוצה והלכנו להתיישב באיזה ספסל ולהתמזמז. באותם ימים היה מקובל לחכות עד החתונה, ורק אז לגעת ולהתנשק"
אז ההורים לא גילו על הנשיקה?
"ההורים שלי לא ידעו זאת לעולם! את יודעת איזה פשע זה היה נחשב בזמנו? מאיפה היה לי האומץ? אני לא יודעת. נולדתי בבוליביה בדרום אמריקה והייתה זו חברה יהודית מאוד סגורה וקונסרבטיבית. כולם ידעו הכול על כולם. אני הייתי בבית ספר של בנות, ואוי ואבוי אם היו אומרים להוריי שהבת שלהם מתנשקת על ספסל בגיל 12.
"כנראה שממש היתה ביני לבין הילד משיכה, כי ממש ברחנו מהקבוצה והלכנו להתיישב באיזה ספסל ולהתמזמז. באותם ימים היה מקובל לחכות עד החתונה ורק אז לגעת ולהתנשק. אחרי שהתחתנתי עם בעלי אני זוכרת שביקשתי שיצלמו אותנו מתנשקים ושלחתי להם את התמונה. אפשר להגיד שהנשיקה הראשונה שלי מזכירה לי נשכחות, ויותר מכל את הקשר שלי עם אחי הקטן ז"ל, שהיה מותק של ילד ובן אדם מדהים ונפטר מקורונה. היינו נזכרים בזה מדי פעם וצוחקים".
זיכרון מתוק. היום את בזוגיות?
"אני בזוגיות למרות שבחיים לא חשבתי שאהיה בזוגיות בגיל הזה! הגעתי למגדלי הים התיכון והרבה גברים רצו אותי, אבל כולם היו חברים טובים וזה לא היה רומנטי. לפני שנתיים הגיע גבר חדש לבדוק את המקום ובפאב הוא הזמין אותי לרקוד ואמר: 'את רוקדת יותר טוב משאת משחקת ברידג''. שאלתי את עצמי: מה הוא אמר לך עכשיו? שהרגליים פועלות יותר טוב מהראש? זה גרם לי לחשוב וגם היה מצחיק.
"כעבור מספר ימים הוא הזמין אותי לצאת לאכול ואנחנו יחד כבר שנתיים וחצי. הוא גר במגדלים בבניין השני ואני ממשיכה להיות חופשיה וצלולה בבית שלי. אנחנו יוצאים ביחד והמשפחות מכירות. בחיים לא האמנתי שבגיל הזה נאהב כמו שאנחנו אוהבים. שנינו צוחקים על זה אבל מסתבר שלאהבה אין גיל".
"לא היה דבר כזה 'סתם נשיקה'"
ליליה דגני (85), חברה במרכז מיטשל לאזרחים ותיקים של עמותת רעות, מתארת את הנשיקה הראשונה שלה כ"שמימית", ואפילו המשמעותית ביותר בחייה. "הנשיקה הראשונה שלי היתה בגיל 16 ואני זוכרת אותה עד עצם היום הזה. כתבתי יומן נעורים עד גיל 30 בערך ולכן יותר קל לי לזכור מה שקרה בעברי ובמיוחד את רגעי ההתרגשות.
"צריך להבין שבתקופה הזאת, של שנת 1956, בתור נערה בפולין, הנורמות של נשיקות ודברים הכרוכים בכך היו מאוד נוקשות. הנשיקה הייתה השיא של היחסים! ברגע שהתנשקנו כבר הפכנו לחברים, לא היה דבר כזה 'סתם נשיקה'. לי היו הרבה חברים, הייתי בהרבה חוגים וגם היו לנו הרבה מסיבות שאליהן הגיעו בנים ובנות מבתי ספר שונים.
"באחת המסיבות, בחורה מהכיתה שלי התנשקה עם חבר שלה בזמן הריקוד ואז רצו לסלק אותם מבית הספר. איזה דיבורים היו על זה, נשיקה אז הייתה כמו סקס היום! זה היה דבר קדוש. באחת המסיבות הכרתי בחור מבוגר ממני בשנתיים. הוא למד בבית ספר טכני ואני הייתי בסמינר מורות וכל אחד מאיתנו גר בקצה השני של העיר, כמעט שעתיים במרחק נסיעה".
איך מנהלים קשר במרחק הזה?
"בנים היו עושים מאמץ והיה מקובל שבנים גם מלווים את הבנות הביתה. אז נפגשנו ויצאנו להרבה דייטים, אבל עברו שבועות ארוכים עד לנשיקה שלנו. לפני כן הלכנו לסרטים, קונצרטים ואופרה והוא היה קונה לי כרטיס ומשלם עליי, וזה היה משהו יוצא דופן בזמנו.
"ערב אחד טיילנו על שפת הנהר ושם הייתה הנשיקה הראשונה, שהייתה פשוט דבר שמיימי. היה כל כך נפלא, כל כך יפה, נקי ורומנטי. הנשיקה הזאת לא היתה סתם נשיקה, אלא הזרז לעלייה שלי לארץ ישראל".
מדוע?
"מכיוון שהבחור לא היה יהודי והוריי נחרדו לדעת שאני יוצאת עם בחור לא יהודי. אני חושדת שהוריי קראו את היומנים שלי, כי הם ידעו הרבה דברים שלא סיפרתי. עובדה שאחרי הנשיקה הם החלו לפעול באופן אינטנסיבי בנושא העלייה שלנו לארץ ישראל. הם כנראה גילו וחששו שעלולה להתפתח מערכת יחסים רצינית ולכן טיפלו בזריזות בתהליך העלייה לארץ, מה שלא היה פשוט בזמנו.
"היה קשה לעזוב את פולין כי היו לי נעורים נעימים והייתי רגילה לתרבות ולשפה, אבל בעיקר בגלל הפרידה שנעשתה הרבה יותר עוצמתית בגלל העזיבה שלי. הוא הבטיח שיבוא לארץ אחרי הלימודים, אז התכתבנו במשך תקופה, אבל התחתנתי כבר בגיל 18, כך שמהר מאוד שיניתי את מסלול חיי".
ליליה: "באחת המסיבות, בחורה מהכיתה שלי התנשקה עם חבר שלה בזמן הריקוד ואז רצו לסלק אותם מבית הספר. איזה דיבורים היו על זה, נשיקה אז הייתה כמו סקס היום! זה היה דבר קדוש"
איך הוא הגיב כשהבין שאת מתחתנת עם אחר?
"מאוד קשה. הוא כעס שלא חיכיתי לו, רצה לבוא ולא ויתר. היו לו רגשות. זה היה לא נעים, אבל הכול לטובה. זכיתי לעלות לארץ ישראל, להתחתן עם בעלי ולהקים משפחה בארץ הקודש".
אהבה מנשיקה ראשונה
אצל מוטי גולן, בן ה-80, דייר מגדלי הים התיכון ברחובות, הנשיקה הראשונה הגיעה כאות הוקרה מעלמה במצוקה: "גדלתי ברחובות והייתי ילד די שובב. בכיתה ו' התארגנו קבוצה והלכנו יחד לשומר הצעיר. כשהייתי בן 14 הצטרפה אסתר, נערה חדשה מנס ציונה, לשומר הצעיר ברחובות. היו די הרבה בנות חביבות, אבל אני ראיתי באסתר כבת שאפשר להתאהב בה.
"יום אחד שאלתי אותה אם היא תרצה לטייל איתי קצת בחוץ, והיא ענתה בחיוב. הייתה זו שעת ערב מאוחרת, והיא החלה להתקדם לעבר הצוק. היא לא הייתה מודעת לסכנה אז צעקתי לה שהיא עלולה ליפול והיא נבהלה, רצה בחזרה אליי ואמרה לי שהצלתי את חייה. שאלתי אותה אם אפשר לקבל נשיקה בתמורה, וזו הייתה הנשיקה הראשונה. היו כוכבים".
אהבה מנשיקה ראשונה?
"ממש כך. הפכנו לזוג ואני הייתי מגיע מרחובות לנס ציונה באופניים, היינו יוצאים למטעים בנס ציונה, יושבים בין העצים ופה ושם מתנשקים בין ספרי הלימוד. בחופשה הראשונה בין כיתה י' לכיתה י"א יצאנו למחנה הקיץ ובילינו חודש ימים יחד והיה לנו כיף בלתי רגיל. ישבנו והתחבקנו אבל לא עשינו מעבר לזה דבר.
"היינו זהירים כי חלק מעשרת הדברות של השומר הצעיר היה לא לקיים יחסי מין. מאחר והצלחתי בלימודים, החלטתי לעזוב את השומר הצעיר וללמוד הנדסה ואסתר עזבה איתי. בצבא חזרנו לנהל יחד זוגיות. היינו חברים במשך חמש שנים עד שהתחתנו, קיימנו מצוות פרו ורבו, הקמנו משפחה ואנחנו נשואים באושר עד עצם היום הזה".
מוטי: "היא לא הייתה מודעת לסכנה אז צעקתי לה שהיא עלולה ליפול והיא נבהלה, רצה בחזרה אליי ואמרה לי שהצלתי את חייה. שאלתי אותה אם אפשר לקבל נשיקה בתמורה, וזו הייתה הנשיקה הראשונה. היו כוכבים!"
מה הסוד?
"תמיכה, הערכה, התפתחות אישית האחד לצד השנייה, למידה וכלים לשלום בית. אני הצלחתי בחיים וסיימתי בהצטיינות והכול הודות לנשיקה הראשונה שלי עם אסתרק'ה. הפכתי למורה ומרצה לסטודנטים ולימים הקמת חברה משלי. אני ואסתר מתגוררים יחד במגדלי הים התיכון ונהנים האחד מהשנייה ומהחיים יחד. אני זכיתי בגדול, והסוד הוא להיות בשמחה תמיד".
"כבר 61 שנה שאנחנו לא מפסיקים להתנשק"
עמוס שלו, בן 84, הוא דייר במגדלי הים התיכון נורדיה. לדבריו, שש שנים הוא חיכה לנשיקה המיוחלת: "יום אחד, באמצע השנה של כיתה ה', נכנסה המנהלת לכיתה עם ילדה נחמדה ואמרה: 'תכירו. זו מרגלית פרידר, התלמידה החדשה בכיתה שלכם'. ראיתי ילדה יפה עם עיניים כחולות בשמלה לבנה עם נקודות אדומות, ואמרתי לעצמי, 'וואו! היא תהיה שלי!'
"מאותו הרגע לא חדלתי לחזר אחריה. כמובן שהייתי ילד קטן אז לא באמת חשבתי על חתונה, אבל ידעתי שהיא תהיה החברה שלי. במשך השנים היינו חברים טובים ויצאתי קצת עם נשים אחרות, אבל הלב היה שמור למרגלית. בדיעבד, היא סיפרה לי שכשהיא הייתה רואה אותי ברחוב, היא הייתה מקבלת דפיקות לב. פעם אחת ניסו לשדך לה מישהו אז אני וחבר עשינו לה אמבוש והגענו לפגישה שלה. תמיד רציתי אותה אבל היא התלבטה".
עמוס: "לאבא שלה היו ספקות למרות שהוא אהב אותי. הוא שאל את הפסיכולוג האזורי אם הוא מכיר אותי והוא ענה לו: 'הלוואי והבן שלי היה כמו עמוס', אז הוא הסכים שנתחתן"
מתי היא שינתה את דעתה?
"אני הייתי בצבא בקורס טיס ואחרי שעפתי, הגעתי לבה"ד 20 ומרגלית הייתה בבסיס ממול. ערב אחד חזרתי מפגישה עם חברה של מרגלית, כי רציתי להרגיז אותה. היא ראתה אותי ושאלה מה אני עושה פה בשעה הזאת, אז עניתי שחזרתי מפגישה עם רחל. זה כנראה הקפיץ לה פיוז והיא פחדה להפסיד אותי, כי אחרי כמה ימים ניגשה אליי חברה טובה ואמרה לי: 'עמוס, מרגלית רוצה להתחתן איתך'. מאוד שמחתי לשמוע זאת כי מאוד אהבתי אותה וכל השנים היא התלבטה אם כן להיות איתי או לא. הפעם הפכנו לזוג.
"יום אחד ישבנו אצל ההורים שלה והייתה הפסקת חשמל. היה חושך מוחלט אז ביקשתי את ידה מההורים שלה כדי שלא יראו אותי מסמיק. הם היו דתיים ואני הייתי חילוני, לכן לאבא שלה היו ספקות למרות שהוא אהב אותי. הוא שאל את הפסיכולוג האזורי אם הוא מכיר אותי והוא ענה לו: 'הלוואי והבן שלי היה כמו עמוס', אז הוא הסכים שנתחתן. כך יצא שהתחתנו תקופה קצרה לפני השחרור של מרגלית. חיכינו לחתונה ולנשיקה כמו אוויר לנשימה".
הנשיקה עמדה בציפיות?
"בהחלט. התחתנו שש שנים אחרי שהפכנו לזוג. את מבינה כמה שנים חיכיתי לנשיקה ממנה?! עד אז היה רק יד ביד, חיבוק פה ושם והיו לה תרגילי התחמקות מפה ועד להודעה חדשה. כמובן שאחרי החופה קיבלנו רישיון לכל דבר: להתנשק, להתחבק וכן הלאה. הרב אמר: 'אתה רשאי לנשק את הכלה' ומאז כבר שישים ואחת שנה שאנחנו לא מפסיקים.
"אנחנו דוגמה לזוגיות טובה: כל הזמן יחד, מחזיקים יד ביד, אחרת זה סוף העולם. אני חייב לנשק אותה אחרת היא לא נותנת לי לעבור. אני מייעץ לזוג צעיר שזוגיות זה 'חיה ותן לחיות', 'תפרגן ואל תחנוק' וכך מתקיימים חיי הרמוניה. מועיל גם להביא פרחים ולעשות מחוות יפות ורומנטיות כל הזמן".
פורסם לראשונה: 11:14, 08.08.25
