כאשר אנו חווים אהבה, המוח עובר שינויים משמעותיים. אהבה רומנטית "מפעילה" אזורים שונים במוח, ביניהם גם את מערכת התגמול והמוטיבציה, שאחראית על הפרשה מוגברת של דופמין, המכונה גם "הורמון ההנאה והעונג". הפרשה מוגברת של דופמין מסבירה את תחושת ה"היי" הרגשי ואת המוטיבציה המוגברת להיות בקרבת בן הזוג החדש.
מחקרי דימות מוחי מהשנים האחרונות חושפים תובנות מעניינות על האופן שבו אהבה משנה ומעצבת את המוח, ואף משפיעה באופן משמעותי על תהליכי זיכרון וקוגניציה. כאשר המוח חווה אהבה, בנוסף לשחרור מוגבר של דופמין, קיימת הפרשה הורמונלית מוגברת של וזופרסין ואוקסיטוצין, המכונים גם "הורמוני האהבה".
כתוצאה מכך, המוח חווה עוררות רגשית חזקה יותר, המשפיעה על קידוד ועיבוד זיכרונות חדשים, מה שיכול להסביר לעיתים את הנטייה של אנשים מאוהבים לזכור לפרטי פרטים חוויות ורגעים משותפים, גם שנים לאחר התרחשותם.
למה אתם זוכרים כל פרט מהדייט הראשון?
ככלל, זיכרונות הקשורים לאהבה ולרגשות עזים נשמרים טוב יותר ולאורך זמן רב יותר בהשוואה לזיכרונות ניטרליים. לכן, חוויות משותפות עם בן או בת הזוג עשויות להישמר טוב יותר בזיכרון לטווח הארוך, ולהישאר איתנו לאורך שנים, אם לא לכל החיים.
יתרה מכך, אהבה משפיעה על האופן שבו אנו מעבדים מידע ומקבלים החלטות. בחלק מן המקרים, אנשים החווים אהבה נוטים להפגין רמות גבוהות יותר של יצירתיות ופתיחות לחוויות חדשות. זה קורה כתוצאה מפעילות מוגברת באזורי מוח הקשורים ליצירתיות ולגמישות קוגניטיבית.
"מחקרים מראים כי גם אצל זוגות הנמצאים יחד שנים רבות, אהבה ממשיכה להשפיע על המוח באופן חיובי. זוגות המדווחים על אהבה עמוקה ומתמשכת, מראים פעילות מוגברת באזורי מוח הקשורים לאמפתיה, אמון ותחושת ביטחון"
עם זאת, חשוב לציין כי אהבה עלולה גם לגרום להטיות קוגניטיביות, כגון נטייה להערכת יתר של תכונות חיוביות של בן או בת הזוג והתעלמות מתכונות שליליות, ובחלק מן המקרים גם לנדידה מחשבתית שיכולה להשפיע עלינו מבחינת הקשב, ולהוציא אותנו מריכוז וממיקוד במטרה.
מעניין לציין כי ההשפעה של אהבה על המוח אינה מוגבלת רק לשלבים הראשונים של מערכת היחסים. מחקרים מראים כי גם אצל זוגות הנמצאים יחד שנים רבות, אהבה ממשיכה להשפיע על המוח באופן חיובי. זוגות המדווחים על אהבה עמוקה ומתמשכת מראים פעילות מוגברת באזורי מוח הקשורים לאמפתיה, אמון ותחושת ביטחון.
"ההשפעות החיוביות של אהבה על המוח - משיפור הזיכרון ועד להגברת היצירתיות והאמפתיה - מדגישות את חשיבותה של אהבה לא רק לאושר האישי שלנו, אלא גם לבריאות המוחית והקוגניטיבית שלנו"
השפעת האהבה על המוח עשויה לחולל שינויים אף במבנה המוחי עצמו. אהבה ארוכת טווח יכולה לגרום לשינויים בצפיפות החומר האפור באזורים מסוימים במוח, במיוחד אלו הקשורים לוויסות רגשי ולקבלת החלטות. שינויים אלו מספקים בסיס נוירולוגי לתופעה שבה אנשים בזוגיות יציבה נוטים להיות מאוזנים יותר רגשית, ובעלי יכולת משופרת לקבלת החלטות משותפות.
לסיכום, אהבה אינה רק חוויה רגשית; היא משנה באופן מהותי את האופן שבו המוח שלנו פועל ומעבד מידע. ההשפעות החיוביות של אהבה על המוח - משיפור הזיכרון ועד להגברת היצירתיות והאמפתיה - מדגישות את חשיבותה של אהבה לא רק לאושר האישי שלנו, אלא גם לבריאות המוחית והקוגניטיבית שלנו.
איתי עניאל הוא חוקר מוח וזיכרון ובוגר תואר שני בחקר המוח באוניברסיטת בר אילן
