לפני כחודש המדינה סערה אחרי שקטע מפודקאסט הפך לוויראלי, ובו שתי מגישות הביעו כעס על כך שגבר ששכב עם אחת מהן, שאל אותה אם טוב לה ונעים לה. אותן נשים לא סתם התרעמו על הבדיקה הזאת, הן גדלו על מסרים וסטיגמות סביב גבריות שגרמו להן להאמין ש"גבר אמיתי" אמור לדעת לבד, שעליו להוביל ולא לשאול, ובטח שלא לבקש הכוונה או חלילה להודות שהוא לא בטוח במה שהוא עושה. הרי אם הוא שואל – אולי הוא לא מספיק "גבר"?
איכשהו, בלי שזה נאמר במפורש, הפנמנו את הרעיון התרבותי שלא מדברים על סקס תוך כדי האקט. שזה עלול להרוס את הרגע, שזה לא סקסי. כשמנגד - מי שכבר מבקשת או עוצרת רגע כדי להגיד משהו - עלולה להיתפס כ"לא זורמת", "מבאסת", או כזו שהורסת את הרגע.
פתאום רק המחשבה לעצור ולהגיד משהו, עלולה להרגיש כמו ביקורת כלפי הצד השני. וכך, במקום אינטימיות נוצר שקט, ובשקט הזה הרבה פעמים קורים דברים לא נכונים. לא מתוך רוע, לא מתוך זלזול, אלא נטו בגלל שאנשים לא מתקשרים.
קודם כל, חשוב להבין שזה לגמרי בסדר לדבר על הרצונות, התחושות וההעדפות שלנו.טות": כל אותם חוקים לא רשמיים שהפנמנו בלי ששמנו לב. כאילו שאם צריך לדבר על סקס - אז משהו לא עובד. שמי שמבקשת משהו - יוצאת לא זורמת. שמי שעוצר לשאול - שובר את הרגע. שאם זה "באמת טוב", אז זה אמור לקרות בלי מילים.
"פתאום רק המחשבה לעצור ולהגיד משהו, עלולה להרגיש כמו ביקורת כלפי הצד השני. וכך, במקום אינטימיות נוצר שקט, ובשקט הזה הרבה פעמים קורים דברים לא נכונים. לא מתוך רוע, לא מתוך זלזול, אלא נטו בגלל שאנשים לא מתקשרים"
לתוך כל זה נכנס גם הפורנו, שייצר מודל שבו הסקס פשוט "זורם" לו מעצמו, בלי תקשורת, בלי תיאום, בלי שאלות. גם המדיה לא ממש עוזרת. גם בשנת 2025 כמעט ואין ייצוגים של שיח מיני אמיתי, אנושי ומתחשב.
אז איך מדברים על זה – בלי "להרוס את הרגע"?
קודם כל, חשוב להבין שזה לגמרי בסדר לדבר על הרצונות, התחושות וההעדפות שלנו. גם, ואולי במיוחד, כשזה נוגע לתקשורת המינית. זה לא צריך להיות טכני או מוגזם, וזה כן עלול להיות קצת מביך לפעמים, אבל גם בזה יש משהו יפה, אנושי, אפילו חמוד. ולא, אתם ממש לא חייבים להתחיל בשיחה דרמטית. לפעמים מספיק רגע קטן של כנות, אפילו לפני שמתקרבים.
למשל: "איך אתה עם תקשורת תוך כדי? זה משהו שמרגיש לך טבעי?". זו לא חקירה, זו דרך עדינה להבין מה נוח לשניכם. חלק מרגישים בטוחים יותר כשמדברים, חלק דווקא כשהכול שקט. אין תשובה אחת נכונה, אבל עצם השאלה כבר יוצרת מרחב מאפשר. ובתוך האקט עצמו, גם מילה או משפט קצר יכולים לשנות את הכול: "ככה זה טוב לי", "אני אוהבת כשאתה עושה את זה", או אפילו "רוצה לנסות משהו אחר?"
שירלי גרייפנרצילום: אלבום משפחתיזה לא חייב להיות ישיר או כבד, רק נוכח. כי שיח מיני פתוח לא מכבה את הרגע, הוא בונה אותו. המילים לא פוגעות בכימיה, הן מדייקות אותה. וככל שמכירים יותר, נוצר שיח שקט ונוצרת תחושת ביטחון, ואז כבר לא צריך לשאול כל פעם. אבל אם משהו משתנה, אם משהו כבר לא נעים - עדיין אפשר לדבר. זו לא דרמה, זו פשוט קרבה אמיתית.
מה צריך כדי שזה בכלל יוכל לקרות?
שיח מיני פתוח לא קורה בוואקום. הוא נשען על משהו עמוק יותר, על תחושת ביטחון. לא רק ביטחון שלא ישפטו אותי, אלא גם הביטחון שאני רצוי, שאני נחשק, שמישהו באמת רוצה אותי שם, גם אם רק ללילה אחד.
כשאדם מרגיש רצוי ומוערך על ידי הפרטנר שלו - היכולת לדבר על מיניות, להציב גבולות ולשתף במה שנעים לו גדלה משמעותית. הפחד מדחייה או העלבה קטן, והשיח הופך להיות לא רק אפשרי אלא טבעי. וזה לא קורה רק בגלל מי שאני, אלא גם בגלל איך שמישהו מתייחס אליי. ברגע שיש מרחב לא שיפוטי, הקשבה אמיתית ורצון לעשות טוב לשני, השיחה כבר לא נתפסת כהפרעה, אלא כהמשך של האינטימיות.
כי תקשורת מינית טובה לא נועדה להרוס את הרגע, וזה לא משנה אם אתם יחד לילה אחד או לשנה. כשיש שיח אז יש חיבור. וכשיש חיבור, הסיכוי שיהיה טוב לשניכם הוא כבר הרבה יותר גבוה.
שירלי גרייפנר היא עובדת סוציאלית ויועצת זוגית
