"אישה שחיכתה שהגבר שלה יחזור מהמילואים, התמודדה עם הרבה מאוד רגשות מורכבים: געגוע, כעס, חרדה כלכלית, חרדה משפחתית וכן הלאה, אבל כדי שאפשר יהיה לעזור לגבר שאיתה להחלים, לא הייתי שמה עליו את כל הרגשות האלה, בטח לא בחודשים הראשונים לחזרתו מהמילואים", אומרת דורית בר, יועצת מינית וזוגית, שמובילה את בית הספר לאינטימיות "אינטימיני" וכותבת הספר "גל התשוקה".
"אני כמובן לא אומרת לנשים 'אל תשתפו ברגשות שלכן', כי אי אפשר שלא, אבל הייתי שמה את השיתופים האלה במרחב תרפויטי, במעגל נשים, בשיחה עם חברה או עם אמא. זה לא אומר כמובן לא לספר לו מה הרגשתי בתקופה שהוא נעדר מהבית, אבל לא להפיל עליו את המשקולת של זה, אלא רק לשתף. להגיד לו, 'תשמע, הימים האלה, החודשים האלה, שלא היית כאן, היו קשים מנשוא, כי הרגשתי את זה את זה ואת זה'. זה ההבדל בין לשתף מתוך אחריות רגשית, לעומת לצעוק עליו ולהגיד, 'אני לא יכולה יותר! כמה זמן אני כבר אהיה בלעדיך?!' – שאז אני למעשה מלבישה את כל הכעס שלי עליו".
אבל זה לגיטימי לכעוס על כל הזמן הזה שהיא נאלצה לתחזק בית לבדה, ללא כל עזרה.
"זה מאה אחוז לגיטימי, אני רק אומרת שהוא לא הכתובת כרגע, באופן זמני. צריך להכיר בזה שחייל שהלך למלחמה וחזר – קודם כל, צריך לעזור לו להחלים, נקודה. בטח אם אני רוצה אותו לטווח הארוך בתור בן זוג, שותף, אבא ומאהב.
"ברגע שהוא יוכל להגיע למספיק החלמה, והחלמה היא לא נקודת איקס מסוימת, היא תהליך - ברגע שהוא יחזור לישון טוב, לאכול טוב, כשהמיניות שלנו תחזור למקום יותר הרמוני ומסונכרן, כשהשמחה שלו תחזור, כשהוא לא כבר יתעורר בלילה מחלומות רעים, או אז תחזרי להיות עצמך.
"זה בדיוק כמו שהייתי אומרת לצורך העניין לאבא נגיד לא לשים את המשקל של הכובד הרגשי שהוא חווה אחרי לידה של תינוק על האימא, אוקיי? כאילו, קצת חמלה. היא רק עכשיו ילדה, כוח טבע עבר דרכה, תן לה איזה שלושה-ארבעה-חמישה חודשים להתאפס על עצמה, ואז אתם חוזרים. מדובר בתקופה הכרחית להחלמה, שככל הנראה תיארך מספר חודשים".
סקס אפיל
מגע מרפא: לאישה שרוצה לעזור לגבר שלה להחלים | #150
32:57
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על מגע מרפא לאישה שרוצה לעזור לגבר שאיתה להחלים)
אז איך אני יכולה לשתף אותו בכאב שלי בלי להאשים אותו?
"צריך ללמוד את ההבדל בין השלכה לאחריות רגשית, בין האשמה ותלונה לבין שיתוף אותנטי וחשוף. אחריות רגשית קשורה לנוכחות בתוך הגוף, והיא דורשת תרגול ולמידה. זה ממש ההבדל בין 'בגללך אני לא ישנה בלילות והילד שלנו עכשיו עושה פיפי במיטה ואני לא יכולה יותר', לבין 'תשמע, גם עליי עברה תקופה קשה. ואנחנו עכשיו עוברים תהליך שאנחנו נצטרך לעבור אותו ביחד כדי לצאת מחוזקים'. התדר הוא אני כאן יחד איתך, במקום אני יוצאת נגדך.
"אבל כדי שאישה תוכל להתחבר לכוחות הריפוי ולעזור לגבר שלה בהחלמה בעזרת מגע ונוכחות מרפאת, קודם כל היא צריכה לרפא את עצמה. בשביל זה יש מרחבים מקצועיים, אישיים, קבוצתיים וכמובן חברות, משפחה, קבוצות פייסבוק וכדומה.
"אני באמת סבורה שאישה יכולה להשתמש בכוחות הריפוי הטבעיים שלה כדי לאפשר לגבר מנוחה והחלמה, כדי שהוא יוכל לאט לאט-לאט להעלות למודעות את כל מה שהוא הדחיק. את הכאב, את הפחד, את הניתוק ואת הדריכות שכרגע כבר אין בהם צורך, ולהתחיל לדבר אותם, לבכות אותם, לצחוק אותם, לצעוק אותם, לגמור אותם, ולשחרר אותם מהמערכת, כדי באמת לפתוח דף חדש, כי החזרה לשגרה יכולה להיות מאוד מבלבלת".
"יש הבדל בין 'בגללך אני לא ישנה בלילות והילד שלנו עכשיו עושה פיפי במיטה ואני לא יכולה יותר', לבין 'תשמע, גם עליי עברה תקופה קשה, ואנחנו עכשיו עוברים תהליך שאנחנו נצטרך לעבור אותו ביחד כדי לצאת מחוזקים'. התדר הוא אני כאן יחד איתך, במקום אני יוצאת נגדך"
"חשוב להבין שחייל, כשהוא חוזר הביתה, הוא בעצם מתחיל לעכל תהליכים מאוד-מאוד אינטנסיביים של הישרדות, דריכות ומתח שהחזיקו אותו בחיים במשך כל התקופה שהוא שירת במילואים", מסבירה דורית. "לא משנה מה היה התפקיד שלו במלחמה, כמעט כל החיילים נדרשו לרמת מתח בדריכות מאוד-מאוד גבוהה, עם אפס פניות לעיבוד רגשי, כי עיבוד רגשי בזמן מלחמה עלול להפריע לי להיות הלוחם שאני צריך להיות.
"צריך להבין שאנחנו מתמודדים כאן עם אדוות של אבל על חברים שלנו, על המשפחות שלנו, אבל לאומי. אם אני חייל בן 40-30 וחזרתי הביתה לאשתי ולילדים, בעיקרון אני בסדר, מה שנקרא, תודה לאל לא נפצעתי, אבל אני עכשיו מתחיל את תהליך העיכול שמפגיש אותי עם כל מיני סוגים של תגובות רגשיות.
"מריקנות ואטימות, דרך פסיביות ועד לרמות שונות של ניתוק ושל קיפאון, של חוסר עניין, של קהות רגשית. מנגד אני יכול להרגיש שעכשיו אני רוצה לצרוך סמים, עכשיו אני רוצה הרבה מיניות, עכשיו אני רוצה לחיות את החיים במלוא הכוח כי כמעט ואיבדתי אותם.
"בין שתי התגובות הקיצוניות האלה יש כמובן הרבה באמצע. זה פשוט עניין של סגנון אישיותי ואיך המערכת העצבית שלי בחרה להתמודד. אבל בשני המקרים אני לא בסנטר שלי, אני לא לגמרי במרכז".
"המיניות עלולה לסבול מהמצב, אבל האתגר הוא רגשי"
"כשהתכוננתי למפגש איתך", אומרת דורית, "נזכרתי שבעת העתיקה לוחמים בשבט שחזרו מלחימה - אז לפני שכל אחד חזר לתפקיד שלו, אם זה לכרות עצים, להדליק מדורות או לצוד אוכל - קודם כל הייתה לו תקופת מנוחה והחלמה, ומי שאפשרו את המנוחה וההחלמה היו הנשים.
"אז אומנם עכשיו בחיים הקפיטליסטים אין לנו את הזמן הזה, והרבה מהמילואימניקים הם עצמאיים שחייבים לתפעל את העסק ולחזור לעבוד במשרה מלאה, אבל כן שווה לנו לקחת השראה מהעת העתיקה, ובכל זאת למצוא את הרגעים האלה שבהם נוכל, כנשים, לאפשר לגברים שאיתנו את תקופת המנוחה וההחלמה שהם כל כך זקוקים לה".
מה יקרה אם הגבר לא יקבל את ההחלמה הזאת?
"כשאין ריפוי זה אומר שעלולה להיות נטייה להתקפי זעם, נטייה לדיכאון, נטייה לשימוש בחומרים משני תודעה בצורה מוגזמת וגם במיניות - חוסר תפקוד, שפיכה מהירה, שפיכה מוקדמת. או להבדיל – תזוזה בין קצוות של ירידה קיצונית בחשק המיני או עלייה מוגזמת שמייצרת פערים בתשוקה המינית או התמכרות למין ולפורנו.
"חשוב לי להבהיר כמובן שאומנם המיניות סובלת מזה, אבל האתגר הוא רגשי. כלומר, זה לא שהמלחמה יוצרת בעיות בתפקוד המיני, המלחמה יוצרת אתגרים רגשיים, שאם לא נעבד אותם ונשחרר אותם, בין היתר גם המיניות שלנו תיפגע באיזושהי צורה".
(צפו בפרק החדש של סקס אפיל)
אז איך אישה יכולה לרפא את הגבר שאיתה?
"ברגע שאני בנוכחות עם הרגשות שלי, ואחרי שמצאתי מקום לאוורר את הרגשות הקשים שאני מרגישה, אני יכולה להזמין את הגבר שאיתי לסשן ריפוי. הייתי אומרת שהמינימום של סשן כזה הוא עשרים דקות. זה יכול להיות בסלון, על כורסת הטלוויזיה, אבל כן הייתי מציעה שלא תדלוק שום טכנולוגיה בזמן הזה, לא טלפון ולא טלוויזיה.
"הגבר יכול להיות לבוש, כי זה לא חייב להיות מיני. אנחנו מדברות פה קודם כל על מגע מרפא, שיכול לקרות בכל מיני אופנים: אני יכולה להניח עליך ידיים לצורך העניין על הראש או על הפנים, ופשוט להעניק לך מגע אדמה. אני נושמת עמוק ואתה כמובן עוצם עיניים. אפשר לשים מוזיקה נעימה בזמן הזה.
"המגע המרפא יכול גם לקרות במיטה, ואז אני גם מזמינה אותך להיות בעירום אם אתה רוצה, ואני שמה יד אחת על הפין שלך ויד שנייה על החזה שלך. המגע הוא מגע אדמתי שהמטרה שלו היא קרקוע, לסמן לך שאני ואתה ביחד בזה, שאתה לא לבד. אתה יכול סוף-סוף להירגע ולהרפות, ויותר מזה - אתה יכול להתחיל להרגיש את כל מה שאגרת באותו כיס אוויר רגשי שהדחקת בתקופת הלחימה.
"אפשר לדבר מילים של אהבה, 'איזה כיף להניח עליך ידיים, אני אוהבת אותך', ואפשר גם להיות בשקט. זה יכול להיות מאוד מדיטטיבי. אני יכולה לשאול אותך - 'איך אתה מרגיש'?, 'אתה רוצה לספר לי משהו?'. זאת אומרת, זה מאוד תלוי בסגנון. יש כאן המון פתיחות לסגנון אישי.
"זה לא שהמלחמה יוצרת בעיות בתפקוד המיני, המלחמה יוצרת אתגרים רגשיים, שאם לא נעבד אותם ונשחרר אותם, בין היתר גם המיניות שלנו תיפגע"
"אם החלטתי ללכת על התרגיל של יד על החזה של הגבר כשהוא שוכב על הבטן או על הגב או על הצד, ויד שנייה על הפין או ממש לחפון את האשכים, בכל מקרה זה לא יהיה התרגיל הראשון שאני אתחיל איתו. אני אתחיל תמיד מבחוץ פנימה. אני אתחיל מהראש, מהכתפיים, מהגב, מהירכיים, מהרגליים, מהבטן, מהחזה, ורק אז אני אבדוק אם מתאים לו שאגע גם באיבר המין. תוך כדי שאני נוגעת בו, אני אזמין אותו לנשום עמוק ביחד איתי, וגם להנחות אותי אם משהו במגע לא הרמוני.
"יש כאן שתי כוונות - האחת היא להתקרקע, להירגע, להיות, והכוונה השנייה היא הזמנה לשתף אותי בדברים שעולים לו. אני ממש מזמינה אותו בצורה מאוד עדינה, לא בדיוק לחזור לשדה הקרב, כי אני לא רוצה להחזיר אותו לשם, אלא רק לבחון אם יש שם איזשהו רגש שהוא רוצה לספר לי, חוויה שהוא רוצה לשתף. אני באמת מאמינה בכל ליבי שיש לאישה יכולת ריפוי אינטואיטיבית, ואני גם רואה לאן הנתיב של התודעה הולך, שיותר ויותר נשים מגלות את הכוחות האלה".
המגע הזה גם מזכיר לזוגות שהמגע ביניהם הוא מתמשך והוא לא חייב להיות מיני. שאפשר בייחוד עכשיו, בתקופה הזאת, רגע לנוח.
"בדיוק. עוד מגע מרפא מומלץ הוא מה שנקרא 'גוף לגוף', פשוט לשכב עליו. לבקש ממנו לשכב על הגב או על הבטן, לפי מה שנוח לו ולך, ואז פשוט לשכב עליו, ואז מה שקורה זה מגע אדמה על כל הגוף. וואו, כמה שזה מרפא. אפשר עם בגדים, בלי בגדים, חלק מהבגדים, עם שמיכה, תעשו את הווריאציה שמתאימה לכם, ולשהות ככה 20 דקות.
"עוד אופציה היא לעשות תנועות של הברשה עם כפות הידיים, שמורידות את האנרגיה מאזור הראש לכיוון הרגליים, כדי לתת לאנרגיית המתח שבדרך כלל נמצאת באזור המוח, ומתבטאת או בקהות חושים או במחשבות יתר, לרדת לאדמה".
המקום הזה של מגע מרפא תמיד מזכיר לי שכל מי שכואב לו איזשהו איבר, בדרך כלל, הדבר הראשון שהוא עושה זה להניח עליו את היד. או כשילד מקבל מכה וההורה שלו נותן לו נשיקה בברך או על הראש, אז הילד ישר מרגיש יותר טוב, גם אם הברך עדיין מדממת, כי הוא קיבל את המגע המרפא מההורה שלו. האזור קיבל תשומת לב ויש בזה משהו נורא יפה בעיניי.
"לגמרי, ואת רק מחזקת את התיזה שריפוי הוא פעולה אינטואיטיבית שיש אותה לכולנו בתוך תת המודע הקולקטיבי וכל מה שאני כרגע מציינת זה נתיב מסוים להעיר את הכוח הזה".
"יש כאן מעגל כי בסוף גם האישה רוצה להרפות, ושהוא ישים עליה ידיים או ילטף אותה או ייתן לה עיסוי, אבל צריך לעזור לו להגיע לנקודה הזאת ולא לבקש ממנו להגיע אליה מוקדם יותר מתהליך ההחלמה שלו. אחרת הוא יעשה את זה מתוך אותו מקום תפקודי ומרצה, מתוך רגשות האשם שגם ככה מונחים על הכתפיים שלו"
זה גם מעלה לי שבאמת המון גברים זקוקים לרוך מהאישה שאיתם. הם לא תמיד מעזים לבקש את זה, אבל הם כמהים לזה. אני שומעת מגברים שהם ממש צריכים את הרוך הזה, כי הם כל הזמן עסוקים במחשבות ובטוחים שהם מאכזבים. אני גם בטוחה שאנשים שהיו במילואים כל כך הרבה חודשים, היו עסוקים במחשבות האלה – "אשתי הפכה עכשיו לחד-הורית ואני מאכזב אותה כי אני לא נוכח בבית", או "הפסדתי מלא דברים, הפסדתי ימי הולדת, לא נסענו לטיול זוגי, אין לי כסף עכשיו, העסק מתנדנד, ומה אשתי תחשוב עליי". הכול נופל עליהם כל הזמן, וחשוב להם – גם אם הם לא מבקשים זאת במפורש – להרגיש שהם בסדר. שלא מאשימים וכועסים עליהם.
"וואו, את כל כך צודקת ואת נוגעת כאן בנקודה נוספת שעלתה לי – קבלה. להרשות לגבר להיות במקום של קבלה, לא רק לתת ולהעניק כל הזמן. אני ממש מאמינה במשפט - נשים מרפאות את עצמן, מרפות גברים באהבה, שמרפאים נשים.
"כלומר, יש כאן מעגל כי בסופו של דבר, גם האישה רוצה להרפות, ושהוא ישים עליה ידיים או ילטף אותה או ייתן לה עיסוי, כל יום משהו אחר, אבל צריך לעזור לו להגיע לנקודה הזאת ולא לבקש ממנו להגיע אליה מוקדם יותר מתהליך ההחלמה שלו. למה? כי אז הוא יעשה את זה מתוך אותו מקום תפקודי ומרצה, מתוך רגשות האשם שגם ככה מונחים על הכתפיים שלו, בזמן ששק הרגשות הלא מעובדים שהוא צבר רק ילך ויגדל.
"כשהרגשות האלה מוכחשים ומוחזקים לאורך זמן, אז בעצם מתחילה התופעה הפופולרית שנקראת PTSD, פוסט-טראומה, אוקיי? כי זה שאירוע של מלחמה הוא מטלטל - אין על זה שאלה. לא משנה מה פגשת, לא משנה מה היה התפקיד שלך, אם מישהו מת בפלוגה שלך או רק נפצע - אתה עברת טלטלה איומה. עכשיו השאלה היא האם תרפא את עצמך.
"בא לי גם להגיד, כי בטח יש גם גברים סינגלים שמקשיבים לנו עכשיו או קוראים את השורות האלה, שגם אם אין אישה או גבר לצידך, אתה עדיין יכול לקבל טיפולי מגע מצוינים אצל אנשי מקצוע. אני לא מדברת כמובן על טיפולים מיניים, אלא על טיפולי הילינג.
"אגב, אני מאמינה שנשים שמקשיבות לנו עכשיו אומרות לעצמן בציניות, 'מה מגע מרפא, אני מנהלת חשבונות, מה לי ולהילינג', ואני אומרת - זה בכלל לא עניין של מקצוע, זאת פשוט המהות שלך, את נולדת מרפאת. את רק צריכה להאמין שיש לך את זה, להתכונן להענקה הזאת באמצעות כמה נשימות עמוקות ולהחליט שאת רוצה להעניק ריפוי לגבר שאיתך. כמובן שאם אחרי המגע הזה תרצו לזרום למיניות ותהיה הדדיות אצל שניכם, מה טוב. אם לא, לא חובה בכלל".
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב, בטיקטוק ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
