"אם אני גדלה במקום דתי ושמרן, שבו כל הזמן אומרים לי 'קרום בתולים' ו'כבוד המשפחה נמצא בין הרגליים שלך, אז תסגרי רגליים', כנראה שבמקום כזה נראה הרבה יותר אתגרים מיניים כמו וגיניסמוס", אומרת גלוריה בורשה, יועצת מינית ורוקחת, שהגיעה ל"סקס אפיל" כדי לדבר על מיניות בחברה הערבית.
וגיניסמוס היא התכווצות בלתי רצונית של השרירים המקיפים את הנרתיק בעת ניסיון כניסה אליו, וזאת לא חייבת להיות חדירה של פין, אלא גם התכווצות בלתי נשלטת שקורית במקרה של ניסיון החדרה של טמפון, גביעונית או מכשיר לבדיקה גינקולוגית. וגיניסמוס נחשבת להפרעה שכיחה בתפקוד המיני הנשי, וגלוריה טוענת שאצלה בקליניקה, שפונה לזוגות נוצרים ומוסלמים מהחברה הערבית, מדובר באחת ההפרעות הנפוצות ביותר שבגללה זוגות מגיעים אליה.
סקס אפיל
מיניות בחברה הערבית | #155
43:07
(האזינו לפרק החדש של סקס אפיל על מיניות בחברה הערבית)
"אני תמיד אומרת להם - 'חבר'ה, כאב זה לא משהו שאמור להופיע במיניות'", היא מסבירה. לדבריה, ב-2023 נערך מחקר מקיף וחובק מדינות, שסקר מחקרים קודמים ופרטניים יותר, אשר מצא כי הפרעת הווגיניסמוס תוקפת בין 7 ל-68% מהנשים.
"אצלי בקליניקה אני רואה המון איך למרות שהסושיאל מדיה כן התחילה להנגיש שיח על מיניות, זאת עדיין חברה מאוד שמרנית והבעיה הזאת יושבת על עניין ההנגשה. ברוב המקרים, הכאב של הנשים אינו פיזיולוגי, הוא נטו בגלל שלא מתקיים שיח מיני פתוח"
"אלו מספרים הזויים!", היא משתוממת. "ההסבר לפער העצום הוא קודם כל בהבנה שקיימת בושה מאוד גדולה בכלל לדווח על זה שכואב לי, והרבה נשים לא מעזות להודות בכך. אבל הסיבה השנייה היא שקיימים פערים מאוד גדולים בין מדינות ליברליות כמו דנמרק, שבה הסובלות עומדות על 0 עד 8 אחוזים בלבד, לבין מדינות שמרניות כמו גאנה באפריקה, ששם מדובר כבר ב-68% מהנשים, או טורקיה שאצלה זה תוקף 41 עד 58 אחוז מהנשים".
"ההסבר", אומרת גלוריה, "מתקשר לעניין ההנגשה והשיח הפתוח שיש או למיניות באותה מדינה. אצלי בקליניקה אני רואה המון איך למרות שהסושיאל מדיה כן התחילה להנגיש שיח על מיניות, זאת עדיין חברה מאוד שמרנית והבעיה הזאת יושבת על עניין ההנגשה. ברוב המקרים, הכאב של הנשים אינו פיזיולוגי, הוא נטו בגלל שלא מתקיים שיח מיני פתוח. אגב, גם במקרים של שפיכה מוקדמת ופערים בחשק לרוב זה לא פיזיולוגי, זה רגשי".
היום גם מדברות על זה שלא אמור לכאוב לך במין הראשון שלך. כלומר, גם איבוד הבתולים לא אמור להיות כואב.
"בתולים זה בכלל מושג בעייתי. מפחידים אותך! אומרים לך שיירד לך דם, שיכאב לך נורא, שלא תוכלי ללכת שלושה ימים".
"כל המיטה תהיה מלאה בדם!"
"וואלה, כל מי שמגיעה אליי לקליניקה, אני אומרת לה - בחייאת, תכירי לי את האישה הזאת שלא הצליחה ללכת שלושה ימים אחרי. אבל בנימה קצת יותר רצינית, לצערי זה עלול להיות סוג של אונס, כי בהמון מקרים יש לחץ מצד האישה וציפיות לתפקוד מצד הגבר, ועושים את זה בכוח. ואז, גם אם אין את הכוונה הזו, מבחינה פיזיולוגית יש שם פגיעה".
והדימום הוא כי היא לא הייתה רטובה מספיק.
"או בגלל הפחד וההפחדה, וההפנמה שזה אמור לכאוב לך, לאור כל המיתוסים הדביליים האלה שגידלו אותנו עליהם. המון נשים חושבות שככה זה אמור להיראות. אז בואו נעשה סדר, חברים. היום כבר לא קוראים לזה קרום בתולים. ב-2015 השבדים מצאו לזה שם חדש, בעברית קראו לזה 'שער הנרתיק'.
"הרקמה הזאת היא עודפים מההתפתחות העוברית, אוקיי? בקושי יש בה כלי דם, הם מזעריים, ואין עצבים, אז זה לא אמור לכאוב. אנחנו תמיד אומרים שאת הבתולה - נשאיר למזלות. מעבר לזה, איך את מגדירה אם את בתולה או לא? אם אוננת זה אומר שאת בתולה?"
בעבר בתולה הייתה מי שיש לה קרום בתולים, ואז גילו שקרום יכול להיקרע מכל מיני דרכים שאינן בהכרח מין, וגם יש נשים שלא נולדות עם הקרום הזה.
"העניין הוא שזה לא אמור להיות מוגדר מלכתחילה כ'קרום' כי זה לא סגור. אם נולדות עם קרום סגור אז צריך לטפל בזה. זה נדיר וקורה בדרך כלל לאחת מתוך אלף נשים, ואז נדרש תהליך כירורגי".
לצערי בחברה הדתית והחרדית בישראל עדיין עושים ניתוחים לשחזור קרום הבתולים.
"זהו, אז אני אגיד לך מה קורה שם. או שסוגרים את הפתח מעט או שלוקחים רקמה מהווגינה. עכשיו, אחוזי ההצלחה שיהיה דימום לאחר מכן במהלך מין וגינלי הם לא מבוססים בשיט, כך שזה מאוד לא מקצועי. בכלל, הבדיקה הזו בהמון מקומות בעולם מוגדרת כלא חוקית, ואפילו כפגיעה מינית, פגיעה ישירה בזכויות האדם".
הכתובת של הילדים שלנו בנושא חינוך מיני
גלוריה בורשה היא בת 39, ילידת רמלה המעורבת. היא גדלה בבית שמרני ולמדה בבית ספר קתולי. יש לה שני תארים ברוקחות מהאוניברסיטה העברית, ולדבריה היה זה חלום הילדות שלה להיות רוקחת. "עבדתי המון זמן בקהילה", היא מספרת. "רוב העבודה שלי הייתה עם אנשים, משמרות, פארמים. אני מאוד אוהבת אוהבת אנשים ואני מאוד אוהבת לדבר, לתת כלים ובאמת לעזור".
"קיבלתי מלא שאלות כשהייתי עושה משמרות ערב, וזה תמיד היה על החברים: 'תגידי, חבר שלי שואל איך הוא יכול להחזיק יותר זמן'. באוכלוסייה הערבית אנחנו לא נשתמש במושגים מאוד ברורים לגבי השאלה שלנו, זה תמיד יהיה על החבר או החברה"
במשך הזמן, גלוריה שמה לב שאנשים ניגשים אליה כרוקחת ומתייעצים איתה בבעיות המיניות שלהם. "אני גדלתי בתרבות שבה כשאת לא יודעת את מי לשאול, את שואלת את הרוקח או את הרוקחת", היא מסבירה. "כנראה שזה היה מאוד נפוץ שרוקח זה זמין ולא צריך לקבוע לו תור, בניגוד לרופאים. את פשוט מאוד תופסת את עצמך הולכת לבית מרקחת, ושואלת.
"אז קיבלתי מלא שאלות כשהייתי עושה משמרות ערב, וזה תמיד היה על החברים: 'תגידי, חבר שלי שואל איך הוא יכול להחזיק יותר זמן". כאלה שאלות. באוכלוסייה הערבית אנחנו לא נשתמש במושגים מאוד ברורים לגבי השאלה שלנו, זה תמיד יהיה על החבר או החברה, ותמיד היה נוח לי לדבר על הדברים האלה, למרות שאני מגיעה מסביבה מאוד שמרנית".
איך את מסבירה את זה?
"אני תמיד אומרת שרשום לי על המצח: 'ספרו לי את סודותכם העמוקים'. אולי זה גם בגלל שאני באמת לא שיפוטית. אפילו היום בקליניקה יש לי שני חוקים בלבד: אתה לא פוגע בעצמך ואתה לא פוגע באחר, זהו. מעבר לזה? האב פאן.
"אז היו ניגשים ושואלים אותי שאלות על מיניות, ובהתחלה בכלל לא ידעתי אז שיש כזה מקצוע מטפלת מינית, עד שאחת הלקוחות סיפרה שהיא הלכה למישהי כזאת, שנזפה בה שהיא עדיין בתולה בגיל 25".
מופת לרגישות.
"עזבי שזה דבר שגוי להגיד בכל כך הרבה רמות, אבל מאז זה נשאר לי בראש. כשהכרתי את בן הזוג שלי, התחתנו וגרנו שנה בתל אביב, ואז עברנו לצפון. בחיפה גיליתי שאפשר ללמוד את זה, ובאמת התחלתי לימודים בטיפול מיני באוניברסיטת חיפה, וזה היה 'איי אופנר' כמו שאומרים.
"התחלתי את הלימודים יחד עם ההורות, כשהבן שלי היה בן שלושה-ארבעה חודשים, וסיימתי את הלימודים כשהייתי בהיריון השני שלי, ופתאום אני עושה את זה יחד עם הורות ואני קולטת את הקשר הישיר בין כל האתגרים שלנו בתור אנשים בוגרים. ממש קשר הדוק לילדות, ולמה שאנחנו מקבלים מהסביבה, מההורים.
"יש מושג שאני מאוד אוהבת להשתמש בו של דוקטור אמילי נגוסקי, שהיא מחנכת למיניות אמריקאית. המושג נקרא 'הגינה המינית שלי'. היא אומרת שכולנו נולדות ונולדים עם חתיכת אדמה פורה, וישר הסביבה שלנו מחליטה ככה מה לזרוע, עד שאנחנו מגיעים לגיל הבגרות.
"יש אנשים שמגיעים לנקודה הזאת וקולטים שהגינה שלהם מלאה בדברים ארסיים או ביותר מדי גבולות, כשאין מקום לשמש להיכנס, או שיש להם בגינה מעט מדי גבולות, ואז אנשים חיצוניים רומסים להם את הגינה. זה מאוד מסביר את ההסתכלות שלנו לדעתי. כשאני מסתכלת על הגינה המינית הזאתי, זה מסביר לי את ההתייחסות שלי למין, למיניות, לגוף שלי, לגבולות, וזה מתקשר לכמות הנשים שסובלות מווגיניסמוס - כי את מה שזרעו לך בגינה בזיכרונות הראשונים, קשה מאוד לשחרר בהמשך".
"המלחמה הכי טובה בפורנו זה להנגיש את עצמנו כהורים. ברגע שאנחנו מנגישים את עצמנו, אנחנו הופכים לכתובת הכנה, הלא שופטת, המקבלת והעוזרת"
סיפרת לי בשיחה מוקדמת שכשהתחלת ללמוד לימודי מיניות, גילית שאת לא יודעת את השמות של איברי המין בערבית.
"נכון כי לא קראו לזה בבית בשם בכלל. אז אני עכשיו חלק מהפורום הערבי לחינוך מיני תחת האגודה לחינוך מיני בארץ, ואנחנו עובדים יומם וליל על באמת לשנות את החינוך המיני ולתת מענה לשיח מיני בריא יותר.
"מין זה עדיין טאבו ואין לנו שפה, אין לנו לקסיקון על מיניות, ואז הילדים שלנו, שבגיל ממוצע של שמונה בלבד כבר נחשפים לפורנו לראשונה, שואלים אותנו שאלות, ואנחנו לא יודעים מה להגיד להם. לכן אני תמיד אומרת - המלחמה הכי טובה בפורנו זה להנגיש את עצמנו כהורים. ברגע שאנחנו מנגישים את עצמנו, אנחנו הופכים לכתובת הכנה, הלא שופטת, המקבלת והעוזרת.
"הורים גם לא תמיד מבינים שגם אם הם לא נתנו לילד שלהם טלפון וגישה לאינטרנט, מישהו אחר מהכיתה שלו כבר יראה לו, ואז הוא יבוא לשאול אותנו שאלות, וחשוב שנדע לעזור לו לעבד את זה ולא לעבור טראומה. אנחנו מדברים על זה המון בפורום לחינוך מיני, אנחנו מנסים להעצים את ההורים, את המורים והמורות. אז אל תפחדו לדבר על הנושא. תרשו לעצמכם להגיד, 'אני לא יודע, אני אבדוק ואני אחזור אליך', ואז אתם מתייעצים עם אנשי מקצוע וחוזרים לילדים תוך 24 שעות. אתם לא מזלזלים בשאלות שלהם!
"הבן שלי למשל שמע את הקללה 'וואט דה פאק' ושאל אותי, 'אמא מה זה'. הוא בן חמש וחצי-אוטוטו שש, הוא דובר שלוש שפות, הוא יודע לקרוא, הוא חנון קטן כמו אימא שלו. אז הוא יודע מה זה 'וואט', הוא יודע מה זה 'דה', אבל הוא לא יודע מה זה 'פאק'.
"אז אמרתי לו, 'אני אבדוק' וקצת נתקעתי. התייעצתי עם ידידה שלי שהיא מדריכת הורים, ואני אומרת לה, 'תשמעי, הוא רוצה את המילה פאק'. בסוף חזרתי אליו למחרת, ואמרתי לו שזאת קללה, וכמו שלפעמים יש מילים שונות לתאר את אותו הדבר, אבל יש מילה אחת שהיא רגילה ומילה אחרת שהיא מאוד גסה, כמו למשל 'קקי' לעומת 'חרא', אז ככה עם 'פאק', ולא נכנסתי מעבר".
לסיום, לאן אנחנו הולכות מפה מבחינת החברה הערבית? עד כמה את מזהה ניצנים של שינוי מבחינת שיח פתוח יותר על מיניות וחינוך מיני?
"יש ניצנים ואני מאוד אופטימית. אני כרגע בתחילתם של מלא פרויקטים שונים שבאמת מנסים לעשות שינוי, והתגובות של האנשים בינתיים הן מעולות. אחד הפרויקטים שאני עושה עכשיו זה לעבוד עם כמרים על הכנת זוגות לקראת בחתונה, כדי להוריד קצת את אחוזי גירושים, ובין היתר להתחיל לדבר גם על נושא המיניות.
"זה במקום של אם אתם מדברים על בית ועל עבודה ועל כלכלה, אז גם על מין צריך לדבר לפני החתונה, ועצם זה שהדמויות האלה כבר מתחילות להבין את החשיבות, באמת תורם לאופטימיות שאני נמצאת בה".
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב, בטיקטוק ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
