1. הכירו בצורך האנושי להשתייך
אנו בני האדם, כמו כל היונקים, זקוקים לתחושת חיבור ושייכות לקבוצה. לכן, ביקורת חברתית או תחושה שאנחנו "מחוץ למעגל" עלולות לעורר מצוקה רגשית אמיתית. על כן, כל מה שתרגישו ברגעים האלה הוא נורמלי, ולמעשה - ההכרה בכך שהרצון שלנו להשתייך הוא צורך ביולוגי-רגשי אשר משותף לכולנו, כבר יכולה לעזורה לכם להוריד את רמות הלחץ מהשאלות החוזרות.
2. היערכות רגשית מקדימה
כשאנחנו מצפים לסיטואציה מלחיצה, מערכת העצבים שלנו מתחילה להפריש הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול. כדי למתן את התגובות הפיזיולוגיות הללו, אפשר לתרגל טכניקות הרגעה לפני הארוחה – למשל לפנות לעצמכם כמה דקות לפני הארוחה שבמהלכן תשבו לערוך דמיון מודרך או נשימות איטיות. הכנה מנטלית עוזרת לגשת לשולחן החג עם הרבה יותר שקט נפשי.
3. הגדירו את הגבולות שלכם
אין צורך להיכנס לעימותים משפחתיים, אבל אפשר לענות בנימוס – גם אם בתקיפות נעימה – כדי לסמן לאחרים את הגבול שלכם. בכלל חשוב ללמוד להציב גבולות, במיוחד בהקשר המשפחתי, שם אנחנו חוזרים קצת להיות ילדים ומערכת העצבים שלנו מגיבה בהתאם. דוגמה לסימון גבול: "תודה על ההתעניינות, זה בהחלט בתוכניות, אבל כרגע אני נהנה/נהנית מהדרך שלי". זהו מסר קצר, ענייני ואמפתי, המונע את המשך החיטוט וקוטע ויכוחים בנושא.
3 צפייה בגלריה
במקום להתעסק בכך שאין לכם בן/ת זוג, בחרו לראות את הארוחה כמפגש אנושי מעשיר
(קרדיט: Shutterstock)
4. בחרו את נקודת המבט שלכם
מחקרים מראים כי בחירה מודעת בדרך שבה אנחנו תופסים סיטואציה יכולה להשפיע על מצב הרוח שלנו. במקום לחשוב "אוף, שוב אני היחיד/ה בלי בן/ת זוג", אפשר לבחור לראות את החג כמפגש אנושי עשיר: זמן להחליף חוויות, לצחוק, ליהנות מאוכל ומסיפורים משפחתיים (גם אם לעיתים הם קצת חטטניים).
"חשוב ללמוד להציב גבולות, במיוחד בהקשר המשפחתי, שם אנחנו חוזרים קצת להיות ילדים, ומערכת העצבים שלנו מגיבה בהתאם"
5. הישענו על רשת תמיכה
יצירת קשר עם אדם נוסף בשולחן שעמו אתם מסתדרים בקלות (אח, בת דוד, או חבר שמצטרף), תעזור לייצר תחושה של ביטחון ושייכות. הסיבה הביולוגית לכך היא שהגוף מגיב בחיזוק תחושת הרוגע והחיוביות באמצעות הפרשת "הורמוני חיבור" כמו אוקסיטוצין, כשאתם חווים אמפתיה וקרבה רגשית עם אדם אחר.
6. היו קשובים לצרכים שלכם
אם אתם מרגישים שהשיחה סביב השולחן נהיית אינטנסיבית מדי או מציפה רגשית, אפשר לקחת רגע הפסקה – לצאת לשאוף אוויר, לשתות מים או פשוט ללכת רגע לעזור במטבח. הדקות הללו בנפרד יאפשרו למערכת העצבים להירגע ולחזור לאיזון.
7. מצאו את ההנאה שבאירוע
לצד השאלות החטטניות או ההערות שלא תמיד נוחות, נסו להתמקד בחלקים החיוביים של המפגש. ארוחת חג היא הזדמנות לחוות מסורות, מאכלים שזוכרים מהילדות, וחיבור משפחתי – גם אם לא תמיד בצורה אידיאלית. מיקוד במרכיבים הללו מייצר חוויה רגשית מאוזנת יותר.
לסיכום: זכרו שהצורך להשתייך והחשש מביקורת סביב הנושא הזוגי הם חלק טבעי מהחוויה האנושית שלנו. ארוחת החג עלולה להיות מאתגרת, אבל היא גם הזדמנות נהדרת להתחבר לאנשים שאנחנו אוהבים, ולפעמים גם ללמוד להתמודד עם סיטואציות מלחיצות. תכנון מראש, הצבת גבולות תקשורתיים בריאים והבנה מדעית של מנגנוני הרגש יהפכו את הארוחה לחוויה נעימה הרבה יותר.
חג שמח!
ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות. מחברת הספר "קיצור תולדות האהבה", ומייסדת האקדמיה למדעי הרגש
