"יש סיבות שונות שבגללן שאנחנו נמשכות לטיפוס מסוים, אבל הסיבה המרכזית היא שיחזור דפוסים מהילדות", מסבירה היועצת הזוגית אודליה לוי. "אנחנו נמשכות למה שמוכר לנו. גם אם גדלנו בסביבה לא מיטיבה – אנחנו עדיין נרגיש ביטחון כשנשחזר את מה שמוכר, כי זה הדבר שאנחנו מכירות. באופן אבסורדי, מי שגדלה בבית אלים, תימשך לטיפוסים יותר אלימים, גם אם זו לא אלימות פיזית".
נשמע נורא.
"יש משפט שאומר 'אזור הנוחות הוא אזור הנכות'. כלומר, ההרגלים שמוכרים לנו נתפסים אצלנו כמגרש הביתי, כמקום הבטוח, וזה יוצר אשליה של ודאות, גם כשזה מזיק", מוסיפה שרית חביב, מאמנת ומנטורית לזוגיות.
3 צפייה בגלריה
"יש סיבות שונות שבגללן שאנחנו נמשכות לטיפוס מסוים, אבל הסיבה המרכזית היא שיחזור דפוסים מהילדות"
(צילום: Shutterstock)
"הכול מתחיל בעוגנים שלנו מהילדות. המודל הזוגי הראשון שלנו הוא ההורים. צילמנו אותם 7-24 לתוך תת-המודע, ומכאן אנחנו משכפלים את הדינמיקה ביניהם, לפי הפרשנות האישית שלנו. מעבר לכך, מערכת היחסים המוקדמת עם ההורים משפיעה עמוקות על האופן שבו נתנהל בהמשך. בדרך כלל, היא גרמה לנו להרגיש לא מספיק טובים", מסבירה חביב.
שרית חביב: "את נמשכת למי שמשקף את הפצעים הלא פתורים אצלך. אם כעס, דחייה, קנאה ואשמה היו רגשות מוכרים מהילדות, המוח יקשר בין כאב לקרבה ויימשך לזה"
"כילדים, אנחנו זקוקים לאהבה כדי לשרוד. בתחילת החיים אין תנאים: מאכילים אותנו, מחליפים לנו, אך בהמשך נכנסים תנאים - מה מותר, מה אסור, מה משמח את ההורים ומה מעורר בהם כעס. כך, כדי לקבל אהבה ולהימנע מדחייה, אנו בוגדים בעצמנו לראשונה ומתחילים לטשטש את הזהות. נוצרת התמכרות לרגש, ומהמקום הזה אנחנו נכנסים אל תוך מערכות יחסים רומנטיות.
"התוצאה? גם סיטואציות קטנות יפורשו באופן שלילי. עיכוב קטן בשיחת 'בוקר טוב' או השמטת מילות חיבה – יכולים מיד לעורר פחד", אומרת חביב. "ואז נפעל מתוך חוסר, השתוקקות ומאמץ להחזיר את התחושה הקודמת. למעשה, את נמשכת למי שמשקף את הפצעים הלא פתורים שבך. אם כעס, דחייה, קנאה ואשמה היו רגשות מוכרים מהילדות, המוח יקשר בין כאב לקרבה ויימשך לזה".
אבל למה זה יחזור על עצמו שוב?
"כי דומה מושך דומה", אומרת לוי. "אם יש לי חוסר ביטחון, מחשבות שליליות על עצמי וחוסר הערכה עצמית, אני אמשוך מישהו שיחזק את כל מה שאני לא אוהבת בעצמי. אגב, גם הוא יסבול מחוסר ביטחון. אנחנו מושכים את מי שאנחנו, לא את מה שאנחנו רוצים. אבל זה עובד גם הפוך: כשהביטחון שלי יעלה והמחשבות שלי על עצמי יהיו חיוביות, אני אמשוך בני זוג שהם בטוחים יותר בעצמם, ותתפתח זוגיות בריאה יותר".
מה לגבי נשים שמושכות רק גברים שלא רוצים קשר רציני?
"זו דוגמה נפוצה", אומרת לוי. "המקור הוא בפחדים תת-מודעים ממערכות יחסים, שנוצרים בעקבות דינמיקות מהילדות או קשרים קודמים. זה יוצר אמונה שעדיף להיות לבד. גם אם את רוצה זוגיות, בתת-המודע את חוששת ממנה, לכן את מראש תמשכי מישהו שגם הוא מפחד מקשר. מצד אחד, לא רוצים לשחזר את הקשר שראינו בבית, אבל מצד שני, לא מכירים משהו אחר".
אודליה לוי: "אם יש לי חוסר ביטחון, מחשבות שליליות על עצמי וחוסר הערכה עצמית, אני אמשוך מישהו שיחזק את כל מה שאני לא אוהבת בעצמי"
איך יוצאים מזה?
"קודם כול – שימי לב למחשבות שעוברות לך בראש כשאת מדברת עם גבר, מתכתבת או יוצאת לדייט", אומרת לוי. "האם את חושבת מחשבות שליליות? מנסה למצוא חן בעיניו רק כדי שלא ייעלם? אם כן – זה סימן לכך שאת עדיין לא שלמה עם עצמך או שיש פחדים שדורשים עבודה פנימית, אולי עם איש מקצוע.
"שלוש שאלות יכולות לעזור לחשוף דפוסים תת-מודעים: מה המחשבה הכי שלילית שאת חושבת על עצמך, על גברים ועל מערכות יחסים? אם את לא מרגישה טוב עם עצמך, ויש לך תפיסות שליליות, תת-המודע לא יאפשר לך באמת להיכנס לזוגיות".
"חשוב שתראי לעצמך שמערכת יחסים בריאה היא דבר אפשרי", היא ממשיכה. "חפשי זוגות כאלה בסביבה שלך, התבונני בסקרנות ולא בקנאה. אם זה קיים אצל מישהו אחר, זה יכול להתקיים גם אצלך".
"כדי לצאת מהלופ צריך קודם לזהות אותו ולהודות בו", מוסיפה חביב. "להבין שהחסמים מגיעים מפרשנות ילדית ולהסתכל עליהם בעיניים בוגרות. זה תהליך של תרגול והתמדה. השלב הבא הוא אהבה עצמית ופיתוח מיקוד שליטה פנימי. רק אז אפשר להתחיל לבחור ממקום של מלאות ולא מתוך חוסר. רק אז תגיע היכולת להציב גבולות ולקבל את עצמך באמת".
