בשיתוף YouTube
יוטיוב מוזיקאים - כתבת מוזיקה
(צילום: ירון שרון ועוז מועלם, כתבת: מור גורן גבאי, )
"זה היה משהו מטורף, אי אפשר להסביר את זה במילים", מתאר אליאב זוהר את הרגע שבו השיר "מיכל" שלו התפוצץ ברשת. הזמר והיוצר, שהתחיל להעלות שירים כבר בגיל עשר וזכה לחשיפה רחבה גם דרך השתתפותו בריאליטי "הכוכב הבא", חווה על בשרו את השינוי שהביאה YouTube למוזיקה הישראלית. "זה קרה בתוך ימים, זה כאילו האדמה בערה מלמטה", הוא מספר.
הסיפור של זוהר משקף מגמה רחבה יותר שהתפתחה בישראל בשנים האחרונות. מוזיקאים ישראליים כמו אייל גולן, שהפך בשנת 2020 לאמן הישראלי הראשון שזכה לכפתור הזהב של YouTube עם מיליון מנויים ועומר אדם, שמגיע למיליוני צפיות בפלטפורמה עם שיריו, הפכו לסמלים של השינויים הדיגיטליים בתעשיית המוזיקה המקומית.
תקרת הזכוכית של הרדיו
"ההשפעה של YouTube על תעשיית המוזיקה ותעשיית הרדיו היא דרמטית ממש", אומרת נעם כהן גפן, מנכ"לית אקו 99FM. "היא בעצם שברה את המונופול של הרדיו. אם נתייחס לישראל, תחנות הרדיו והפלייליסטים מאוד השפיעו, נגיד עד שנות ה-2000. מה שהושמע - זה מה שצרכת. היום זה כבר רחוק מלהיות המציאות".
השינוי שמתארת כהן גפן אינו ייחודי לישראל. ברחבי העולם, פלטפורמות הווידאו והסטרימינג שינו את הדרך שבה מוזיקה מגיעה לקהל. אבל בישראל, מדינה קטנה עם תעשיית מוזיקה מקומית פעילה, ההשפעה הייתה מורגשת במיוחד.
בר כ"ץ, עורך מוזיקלי וסגן מנהלת בגלגלצ, מסביר: "עצם הרעיון שיש עוד מקום שבו הקהל יכול לגלות בו מוזיקה בלי לעבור דרך מסננים כמו עורכים וחברות גדולות, זה נראה לנו מובן מאליו היום, אבל לפני עשרים שנה זה לא היה ככה".
יצירת קשר ישיר עם הקהל
אחד ההיבטים המרכזיים של המהפכה הדיגיטלית הוא היכולת של מוזיקאים ליצור קשר ישיר עם הקהל שלהם. זוהר מתאר איך זה עובד בפועל: "אחד הפיצ'רים שאני אוהב ב-YouTube זה שהיא יוצרת פלייליסטים לאנשים שאוהבים מוזיקה כמו שלי, שזה בעצם רוק ישראלי, מוזיקת נשמה ישראלית, ומציעה אותם לאנשים חדשים שעוד לא נחשפו אליי וככה מגיע אליי קהל חדש".
כ"ץ מוסיף נקודת מבט מענפי התקשורת המסורתיים: "זמרים שלמדו איך העולם החדש עובד התחילו להעלות את השירים שלהם לפלטפורמה וכשהגיעו להופעה הקהל כבר ידע את המילים. אני חושב שזה, אולי יותר מהכל, מסמל את הנפילה של המחיצות בין האמנים לקהל".
מארכיון לכלי עבודה
לתחנות הרדיו עצמן היה צורך להסתגל למציאות החדשה. במקום להיאבק בשינוי, רבות מהן החליטו לנצל את הפלטפורמה לטובתן. "זה כלי שאנחנו כתחנת רדיו, כגוף תוכן, משתמשים בו כדי להגיע לקהל שלנו. זאת אומרת, סביר להניח שאם אתה תכתוב בפלטפורמה שם של אומן כלשהו ולידו את המילה גלגלצ אתה כנראה תמצא ביצוע שלו באולפנים", מסביר כ"ץ.
YouTube הפכה, לדבריו, "למאגר גדול שיש בו המון תוכן". זוהי תופעה שחוזרת על עצמה בתחנות רדיו רבות, שמעלות לפלטפורמה את הביצועים מהאולפנים ובכך יוצרות ארכיון נגיש לכולם.
כהן גפן רואה בכך הזדמנות: "YouTube מאפשרת לאומנים להגיע בקלות לקהל הרחב. הפילטר של הרדיו ושל חברות התקליטים כבר לא רלוונטי כמו בעבר. אפשר להגיע להישגים מדהימים, בין היתר, על ידי העלאת כמה שירים לפלטפורמה ולראות מה יקרה".
מגמות חדשות ביצירת תוכן
בעקבות ההצלחות ברשת, מוזיקאים ישראליים מפתחים דרכים יצירתיות להגיע לקהל שלהם. "אנחנו רואים עכשיו גל של אומנים שעושים כמו דוקו או סרט שמלווה יצירה של אלבום. נונו עשתה את זה עכשיו וגם נגה ארז עשתה משהו מאוד יפה", מתארת כהן גפן.
"אני חושב שהדרך הייתה שונה מאוד אם לא היה לנו את הפלטפורמה הזאת, כי אנשים היו ממשיכים להוציא כסף על דיסקים ועל תקליטים, ואת לא היית יכולה עכשיו לבחור איזה שיר שאת רוצה לשמוע ושיהיה לך נעים באוזניים. לא הייתה הפשטות הזאת", מסכם זוהר.
עבור מוזיקאים צעירים ומתחילים, זוהר מציע עצה פשוטה: "יש הרבה אנשים, זמרים, יוצרים ורגישים שקצת קשה להם להפריח אל העולם את המוזיקה המדהימה שלהם. זה לא דבר פשוט. אז העצה שלי היא קודם כל לפתוח את העמוד וברגע הנכון, ללכת כנגד כל הפחדים, ללכת עם האמת ולהוציא את זה החוצה. זה שווה את זה".
השינויים בעולם המוזיקה בישראל עדיין בעיצומם, ובעוד שחלק מהמוזיקאים הוותיקים עדיין מתקשים להסתגל, דור חדש של יוצרים כבר למד לנווט במציאות הזאת. והסיפור ממשיך להיכתב - בזמן שאתם קוראים את השורות האלה, איפשהו בארץ, נוצר השיר שיהפוך להמנון של דור שלם.
בשיתוף YouTube
פורסם לראשונה: 07:00, 22.09.25
