בשיתוף האיחוד האירופי
כולנו היינו בסיטואציה הזו. אנחנו רואים טיקטוק שמרתק אותנו, בטוחים שהוא אמיתי ולאחר זמן מה מגלים שמדובר במקרה הטוב בעיוות של המציאות, אך הנזק כבר נעשה, הפצנו את המידע הכוזב והפכנו להיות חלק משרשרת ההדבקה של המידע המזיק.
"כמו שאנחנו בודקים וחושבים מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו מבחינת מקורות המזון, סוגי המזון, מה הוא מכיל, כך גם עלינו לעשות עם מה שנכנס למוח ולתודעה שלנו. עלינו להיות הרבה יותר זהירים וביקורתיים כלפיי מידע", מסביר עידן רינג, מרצה, חוקר תקשורת וסמנכ"ל קהילה וחברה בארגון האינטרנט הישראלי.
7 צפייה בגלריה
"הרשתות החברתיות, מבוססות על אלגוריתמים שמטרתם לגרום לנו לצרוך מידע באופן לא מבוקר", עידן רינג
(צילום: עידו לביא )
איגוד האינטרנט הישראלי היא עמותה הפועלת משחר כניסתו של האינטרנט לישראל בתחילת שנות ה-90. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, גם בישראל, מופעל המרשם הלאומי ע"י גוף ניטרלי ללא מטרות רווח, הפועל ללא שיקולים פוליטיים או מסחריים, למען שמירת אופיו של האינטרנט הישראלי כפתוח, נייטרלי, נגיש, שוויוני ובטוח לכלל החברה הישראלית.
בפרויקט הנוכחי והחדשני של איגוד האינטרנט הישראלי, לקידום ופיתוח חסינות חברתית בישראל בפני דיסאינפורמציה והפצה של תוכן זדוני ומזיק ברשתות החברתיות, תומך האיחוד האירופי. "התמיכה שלהם אפשרה לנו להביא ארצה הרבה מאוד ידע, מודלים והכשרות לעיתונאים וגם לקהלים רחבים יותר, עם תרגום לקהל המקומי", אומר רינג.
"האיחוד האירופי פועל כבר למעלה מעשור כדי לתת מענה לאתגר הדיסאינפורמציה, הוא זוהה לראשונה בהקשר התקיפה של רוסיה נגד אוקראינה בחצי האי קרים. במהלך השנים האחרונות, האיחוד האירופי הפך למוביל בתחום, בהתמודדות עם האתגר באמצעות מגוון רחב של תגובות, כולל תמיכה בפרויקטים המעלים את המודעות ומחזקים את האוריינות הדיגיטלית והתקשורתית באירופה ומעבר לה. פעלנו גם בתוך גבולות האיחוד האירופי על ידי הצגת חוקים חדשים וצעדי מדיניות עדכניים להגברת האחריות על הפלטפורמות", מוסיף דימיטר טזאנצ'ב, שגריר האיחוד האירופי בישראל.
"יש לנו סדרה של הדרכות וסדנאות בהובלת חוקר הרשתות ניצן יסעור ובשיתוף איגוד העיתונאים, שמכשירות אותם להשתמש באינטרנט בצורה הרבה יותר אפקטיבית. לעיתונות בישראל יש בעיה קשה של משאבים. בעזרת האיחוד האירופי, אנחנו נכנסים לוואקום הזה כדי לחזק את העיתונות", רינג מסביר ומוסיף, שדווקא בצל המלחמה נוצרה הזדמנות מחקר ייחודית לעמותה. "בזכות המימון של האיחוד האירופי, אנחנו מבצעים מחקר חירום שבוחן את סוג ואופי התוכן הכוזב שהופץ במלחמה, ואיך בדקו אותו במדינות שונות. אנחנו מפתחים כלים וכל מיני אמצעים לחינוך הציבור. וובינרים, האקתון, שיתופי פעולה עם גופים דוגמת הטכניון".
7 צפייה בגלריה
בתמונה - הכשרה לעיתונאים בהדרכת ניצן יסעור, רכז דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי
(באדיבות איגוד האינטרנט הישראלי)
"להיות צרכני מידע אקטיביים"
לפי רינג, מקור הבעיה טמון ברשתות החברתיות. "מקורות המידע העיקריים שלנו היום, הרשתות החברתיות, מבוססות על אלגוריתמים שמטרתם לגרום לנו לצרוך מידע באופן לא מבוקר. הם מעודדים אותנו כל הזמן לצרוך עוד ועוד".
הסקרולינג המתמיד, הוא למעשה המטרה שלהם. "בין היתר, זה גם הפיד, שמראה לנו את הדברים שהכי מדליקים אותנו", מסביר רינג. "לכן, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות בהתמודדות עם הצפה של מידע זה להיות צרכני מידע אקטיביים".
רינג מדגיש שמוטלת עלינו אחריות כצרכני תוכן להיות יותר ערניים בצריכת המידע שלנו; להחליט כמה זמן אנחנו צורכים מידע, מאילו ערוצים ואילו ערוצים אולי עדיף לנו לחסום. "יש גם פלטפורמות שהן בטוחות יותר ומתאימות יותר לגילאים שונים. למשל, טלגרם זו פלטפורמה שישראלים נכנסו אליה הרבה יותר אחרי השביעי באוקטובר. במלחמה עם איראן, הייתה קפיצה במספר המשתמשים. יש שם ערוצים לא מבוססים", מזהיר רינג.
7 צפייה בגלריה
"הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות בהתמודדות עם הצפה של מידע זה להיות צרכני מידע אקטיביים", עידן רינג
(ynet)
מה הבעיה עם סוג החדשות בטלגרם?
"אנחנו מתים למידע גולמי, מלהיב, מסעיר ומיידי. מהשטח. ואנחנו רוצים אותו כאן ועכשיו. זו לא רק הצפת מידע אלא האצה של הקצב שלו", אומר רינג ומסביר שזה בדיוק השלב לעצור ולבדוק את אמינות המידע. "ראינו פיצוץ - נבדוק שזה קרה, במיקום שהם אומרים שזה קרה. הם לא בודקים ולא שואלים".
מהו מידע חשוד?
"זה נורא תלוי. ראשית צריך לנסות ולהבין מה המקור - מי מגיש לנו אותו? מי עומד מאחוריו? אם יש תמונה או ידיעה או סרטון, מי אומר שצילמו אותו? מאיפה הוא הגיע? מתי? האם זה בכלל גורם עיתונאי? באופן כללי להעדיף מקורות חדשותיים או רשמיים. נגיד 'המשטרה' 'העירייה' עיתונאי", מפרט רינג.
מעבר לכך, היום כשיש כזו הצפה של מידע שגוי והוא מגיע בכל מיני תצורות, עלינו לגלות אחריות. למזלנו, לרוב, יהיה לו סימן מסגיר. "מידע שמעורר בי רגש שמנסה לגרום לי לפעול - יכול להיות שגוי. מידע שמאוד מבהיל אותי, מאוד מלחיץ אותי, שגורם לי לעשות איזה פעולה דחופה, או שמעודד אותי להפיץ הלאה את המידע", מסביר רינג.
"בעזרת האיחוד האירופי אנחנו מעודדים ומתמרצים מחקר אקדמי בנושא. אין מספיק ידע מקומי חדש. ביצענו מיפוי של סביבת המידע בישראל, ראשון מסוגו, שבדק את החולשות שלה, את האתגרים, שנדע מה צריך לחזק".
7 צפייה בגלריה
"פעלנו גם בתוך גבולות האיחוד האירופי על ידי הצגת חוקים חדשים וצעדי מדיניות עדכניים להגברת האחריות על הפלטפורמות", פיטר טזאנצ'ב
(באדיבות איגוד האינטרנט הישראלי)
שיטת שלושת הצעדים לאימות מידע
באיגוד האינטרנט הישראלי פיתחו שיטה פשוטה לאימות מידע שכל אחד יכול להשתמש בה:
הצעד הראשון - לעצור
"לא לפעול מדחף. בעיקר לא למהר להפיץ אותו הלאה, או ללחוץ על לינק שהגיע עם המידע".
הצעד השני - לשאול
"לשאול את עצמי, להפעיל חשיבה ביקורתית. להגיד לעצמי רגע, זה הגיוני? האם זה נכון שככה אני שומע שהולך להיות פיגוע? פעם מידע עבר סינון, כי היו סוכני מידע שבדקו אותו בשבילי, כי קיבלתי אותו מגורמים מאוד מוסמכים. היום כל אחד מפיץ מידע".
הצעד השלישי – לבדוק
"בדיקה עם מקור נוסף. גם הצלבה - ראיתי את זה במקום אחד, אולי אראה את זה במקום אחר? אם ראיתי את המידע בשני מקומות - אולי יש פה משהו. כל אחד מאיתנו צריך להיות קצת עיתונאי היום".
לפי רינג, מודעות בעידן הצפת המידע היא הדרך לנטרל פגיעות למידע שגוי. "דוגמה טובה היא של הונאת הנסיך הניגרי. אנשים מתחילים להבין שאם מישהו שולח לך מייל ומבטיח לך חלק בירושה, לא בטוח שכל כך כדאי לענות כל כך מהר".
7 צפייה בגלריה
"תמיד כשיש משבר בקנה מידה לאומי, זה איזשהו שיבוש של המציאות", עידן רינג
(באדיבות איגוד האינטרנט הישראלי)
"משבר בקנה מידה לאומי מייצר שיבוש של המציאות"
האיום של פייק ניוז הוא אחד הקשים והמסוכנים בחברה המערבית כיום. "הפורום הכלכלי העולמי הגדיר אותו כ'איום הגדול ביותר על חברות דמוקרטיות בטווח הקצר'", מסביר רינג. "תמיד כשיש משבר בקנה מידה לאומי, זה איזשהו שיבוש של המציאות. קונספירציות ודיסאינפורמציה וגם מיסאינפורמציה".
מה ההבדל ביניהן?
"דיסאינפורמציה זה כשמישהו ממציא מידע שגוי, כי הוא יודע שזה יסיט נגד האויב שלו. אבל הנזק הגדול נוצר מאנשים שלא מודעים ולא זהירים ומפיצים הלאה מידע. זה מיסאינפורמציה, זה לקחת חלק בשרשרת ההדבקה של המידע המזיק".
האם AI משפיע לרעה?
"המידע הכי מטעה לוא דווקא נוצר ב-AI. מה שמטעה אנשים הוא לא התוכן אלא ההקשר. ההטיות הקוגניטיביות שלנו. זה לא חייב להיות מידע מדויק כדי שתשתכנע בזה, כי זה רק מאשש את מה שכבר חשבת. ה AI מרחיב את המנעד של סוגי המידע", אומר רינג.
איך נעזור לילדים להבין מה זה פייק ניוז?
"לצערנו ילדים בגיל מאוד צעיר מקבלים טלפון. ולצערנו מערכת החינוך לא מקדמת את הנושא הזה בצורה מערכתית ולא מטמיעה אותו בתוכניות הלימוד. זה דבר שאנחנו מנסים לעודד, אנחנו הקמנו אתר. שנקרא fake or not. יש בו הרבה מאוד משאבים שמיועדים למורים ולמדריכים כדי שהם יוכלו לעשות בהם שימוש ולשלב אותם בכל מיני שיעורים".
למידע נוסף על הסדנאות וההכשרות של איגוד האינטרנט הישראלי לחצו כאן
בשיתוף האיחוד האירופי
פורסם לראשונה: 13:10, 23.07.25
