בשיתוף לשכת המהנדסים
סטארטאפים ישראליים פורצי דרך מציבים את ישראל בחזית החדשנות העולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה והלייזרים. כנס "OASIS 9", שנערך על ידי לשכת המהנדסים, חשף את הפיתוחים החדשים ביותר שמחברים בין אקדמיה לתעשייה ומניעים את הכלכלה הישראלית קדימה. במסגרת הכנס נערכה תחרות סטארט-אפים לבחירת הסטארטאפ עם הטכנולוגיה המבטיחה ביותר "Promising Innovation Award", בה זכה הסטרטאפ LiteBC, שפיתח מכשיר מהפכני לספירת דם ללא צורך בדקירה או דגימת דם. באמצעות פרוב אופטי, המכשיר מסוגל לספק תוצאות תוך 30 שניות בלבד.
המהפכה של Litebc – ספירת דם ללא בדיקה
כיום מתבצעות בעולם כשלושה מיליארד בדיקות ספירת דם בשנה, מה שהופך אותן לכלי מרכזי באבחון ומעקב רפואי. LiteBC מבקשת לשנות את הדרך שבה הבדיקות הללו מתבצעות, תוך מעבר מטכנולוגיה מסורתית לאבחון לא פולשני, מדויק ומהיר. "אנחנו לוקחים בדיקה שמתבצעת באופן תדיר בכל העולם", מסביר ד"ר אור פלג, מנכ"ל LiteBC, "והופכים אותה מבדיקה שדורשת דגימת דם, קירור, משלוח למעבדה וזמן המתנה לתוצאה – לבדיקה שמספקת את שבעת הפרמטרים החשובים ביותר של ספירת הדם באופן מידי וללא צורך בטיפת דם אחת".
מה הוביל לפיתוח
המסע של ד"ר פלג התחיל מתוך תשוקה להבנת היקום דרך הפיזיקה. לאחר שסיים תואר שני ושלישי בטכניון, עם התמחות בפלזמה ואופטיקה לא ליניארית, הוא עמד בפני צומת דרכים: להמשיך באקדמיה או לעבור לתעשייה. "רציתי לגעת בחיים של אנשים וליצור שינוי אמיתי", הוא מספר. ד"ר פלג הצטרף לרפאל, שם הפך לראש המעבדה לטכנולוגיות קוונטיות, אך עם הזמן הרגיש שהייעוד שלו נמצא מחוץ לעולם הביטחוני.
ד"ר אור פלג, מנכ"ל LiteBCתמונה: באדיבות המרואייןד"ר פלג המשיך לסטארטאפ בתחום המדיקל, שם הכיר את מי שהפך לשותפו – ברי לויבסקי, והשניים החלו לשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות חדשות. המעבר לטכניון, במסגרת תוכנית מסחור טכנולוגיות, הוביל אותם להכיר את פרופ' דביר ילין, ממציא הטכנולוגיה שעליה מבוססת LiteBC - טכנולוגיה מיקרוסקופית רב שכבתית. "דביר עבד עליה במשך עשור", ממשיך ד"ר פלג, "ואנחנו לקחנו אותה צעד קדימה – שילבנו בינה מלאכותית ושיפרנו את החומרה כדי להפוך אותה למוצר מסחרי".
איך המכשיר עובד?
המכשיר, שנקרא הימוסקופ (HemoScope), מבוסס על טכנולוגיה אופטית ואלקטרו-אופטית מתקדמת, יחד עם אלגוריתמיקה של רשתות נוירונים המנתחת את הוידאו שהאופטיקה מקליטה מהגוף ומספקת ספירה של פרמטרים בדם. המשתמש פשוט מצמיד את החיישן האופטי לשפה התחתונה, ומקבל תוך 30 שניות את התוצאה – ללא דקירה, ללא כאב וללא צורך בהמתנה.
"המכשיר שלנו, ההימוסקופ, מאפשר לבצע ספירת דם ללא צורך בדגימת דם, אלא באמצעות חיישן אופטי", מסביר המנכ"ל, "המטרה שלנו היא להפוך את בדיקות הדם לנגישות, מהירות וללא כאב. המכשיר שפיתחנו מאפשר לרופאים לקבל תוצאות מהירות ומדויקות, במיוחד איפה שספירות דם אינן זמינות מיידית, ולטפל במטופלים בצורה טובה ויעילה יותר. בעתיד, אנו שואפים להרחיב את הטכנולוגיה שלנו לבדיקות רפואיות נוספות, כולל זיהוי ריכוזים של כימיקלים, תרופות וביו-מרקרים בגוף".
לדבריו, מדובר בפריצת דרך משמעותית עבור אוכלוסיות רבות: "חולי סרטן נדרשים לבצע ספירת דם תכופה לפני טיפולים כדי לוודא שמערכת החיסון שלהם מוכנה. כיום, הבדיקות הללו מצריכות דקירה ושליחה למעבדה – תהליך שיכול להימשך שעות. הפתרון שלנו מאפשר להם לבצע את הבדיקה במהירות ובנוחות, בכל מקום".
ההשפעה על מערכת הבריאות
יתרון נוסף של המכשיר טמון ביכולתו לתמוך במעבר של מערכת הבריאות לבדיקות מרחוק. "אנחנו רואים שינוי מגמה", טוען ד"ר פלג, "פחות עומס בבתי החולים, יותר שירותי רפואה קהילתיים, ובסופו של דבר, מעבר לבדיקות שניתן לבצע בבית. כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים טכנולוגיות שמאפשרות אבחון מהיר ומדויק – וזה בדיוק מה שאנחנו מפתחים. לשמחתנו, ברשות החדשנות מבינים לעומק גם את המהפכה שאנחנו מנסים להביא, וגם את האתגר".
ד"ר אביב זאבי באלאסיאנו, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתיות טכנולוגיות, הרשות לחדשנותצילום: חנה טייבד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל רשות החדשנות, שהיה בין השופטים בתחרות, מסביר את החשיבות של הפיתוח. "מדובר בטכנולוגיה שיכולה לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו מבצעים בדיקות רפואיות יומיומיות", הוא אומר. "המעבר מבדיקות פולשניות לפתרונות מבוססי אלקטרו-אופטיקה הוא חלק מהמהפכה הרפואית שאנו חווים כיום".
אתגרים בדרך להצלחה
כמו כל טכנולוגיה פורצת דרך, גם הפיתוח של LiteBC נתקל באתגרים משמעותיים. ד"ר פלג מסביר כי אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך במימון מתמשך: "זמן ההבשלה של טכנולוגיות רפואיות למוצר הוא ארוך ביחס לפיתוחים ברוב התחומים, ולכן גיוס משאבים למימוש החזון שלנו הוא תהליך מאתגר. למזלנו, יש לנו משקיעים ששותפים לחזון שלנו כמו Entrée Capital שמלווים אותנו מהצעד הראשון, וכן IN Ventures ו-aMoon שהצטרפו לאחרונה. בנוסף, רשות החדשנות תומכת בנו ומבינה את הפוטנציאל המהפכני של הפיתוח שלנו".
אתגר נוסף הוא הצורך בכמויות עצומות של דאטה כדי לאמן את האלגוריתמים של הבינה המלאכותית. "בתחילת הדרך תכננו לאסוף מאות דגימות בשנה, ואמרו לנו שזה לא ריאלי", ממשיך המנכ"ל, "אך כיום, הודות לשיתוף הפעולה עם מכון ויצמן, בית החולים העמק והטכניון, אנו מגיעים לאלפים. הדאטה הזה הוא קריטי לשיפור המוצר ולדיוק התוצאות. ומעבר לזה כדי שהמוצר יגיע לשוק, אנחנו צריכים לעמוד בתקנים מחמירים ולקבל אישורי רגולציה. זהו תהליך, אך אנחנו בטוחים שההשפעה החיובית של המכשיר על מערכת הבריאות תצדיק את ההשקעה".
השפעה רחבה – לא רק רפואה
תחום האלקטרו-אופטיקה מהווה נדבך קריטי בקידום החדשנות הישראלית. מדובר בטכנולוגיות שמיושמות בתחומים רבים, החל מתעשיית ההייטק והתקשורת ועד לרפואה וביטחון. לדבריו של ד"ר זאבי - "תחום האלקטרו-אופטיקה והלייזרים נמצא בתהליך צמיחה מואץ, עם השפעה ישירה על חיי היום-יום שלנו. רכיבים מבוססי אלקטרו-אופטיקה מאפשרים מזעור והוזלה של טכנולוגיות מתקדמות, ומשמשים כיום בתחומים מגוונים – החל ממצלמות סמארטפונים, דרך סנסורים חכמים לרכבים אוטונומיים, ועד פתרונות רפואיים לא פולשניים. לדוגמה, במקום תהליכים מורכבים של עיבוד זכוכית לצורך יצירת עדשות מתקדמות, ניתן כיום להשתמש בחומרים מלאכותיים מותאמים אישית, המספקים רמת דיוק גבוהה יותר, תוך שימוש באנרגיה מינימלית. כל אלה מראים כיצד חדשנות באלקטרו-אופטיקה אינה רק טכנולוגיה מתקדמת – אלא מנוע צמיחה כלכלי משמעותי בעל השפעה רחבה על תעשיות רבות".
גיא שעשע, יו"ר לשכת המהנדסיםצילום: יחצ לשכת המהנדסיםגיא שעשע, יו"ר לשכת המהנדסים בישראל, מדגיש את התרומה של התחום לכלכלה: "במיוחד בתקופה זו, כאשר כל העולם ומדינת ישראל בפרט מתמודדים עם אתגרים חשובים רבים, חשוב להמשיך ולקדם את המחקר והפיתוח הטכנולוגי. אני גאה לראות את הקהילה המדעית וההנדסית שלנו ממשיכה לפעול במרץ ולתרום להתקדמות המדעית והטכנולוגית. כיפת הברזל הבאה תהיה בטכנולוגיית הלייזר בעלות מינימלית, כל זה אפשרי בזכות ההשקעות שנעשות כיום במחקר ופיתוח".
אושרית יפרח, מנהלת פיתוח עסקי ושיתופי פעולה בלשכת המהנדסים, מוסיפה: "החדשנות הישראלית בתחום האלקטרו-אופטיקה והלייזרים משתרעת הרבה מעבר ליישומים ביטחוניים – היא נוגעת גם לרפואה, תחבורה, תקשורת ועוד. זהו תחום אסטרטגי שמאפשר לישראל לשמור על מעמדה כמובילה עולמית. בחירתה של חברת LiteBC כסטארטאפ המבטיח בכנס, מעידה על הפוטנציאל הרב של חברות הזנק ישראליות בתחום זה".
שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה – המפתח לחדשנות
רשות החדשנות תומכת במאגדים המובילים לשיתופי פעולה בין חוקרים אקדמיים לבין התעשייה, מתוך מטרה לפתח טכנולוגיות חדשניות וליישם אותן בשוק. "הכנס מהווה הזדמנות יוצאת דופן לחברות סטארטאפ לפגוש משקיעים, לקבל חשיפה ולבנות שיתופי פעולה אסטרטגיים", מציין ד"ר זאבי. "שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה הוא קריטי כדי להפוך רעיונות חדשניים למוצרים מסחריים".
פרופ' אברהם קציר, ראש אגודת הלייזרים והאלקטרו-אופטיקה הישראלית, מוסיף: "הכנס הציג פיתוחים של חברות מובילות כגון אלביט, רפאל, אפלייד מטריאלס והתעשייה האווירית. החדשנות בתחום זה מתבטאת לא רק בשדה הקרב, אלא גם בפתרונות רפואיים מתקדמים כמו אלה שהציגה LiteBC".
לדבריו של ד"ר זאבי, בין החברות שזכו בכנס לתשומת לב מיוחדת הייתה SkyWall, שפיתחה זגוגיות חכמות המתאימות את עצמן באופן אוטומטי לתנאי תאורה, חימום וקירור, ומסייעות לייעול אנרגטי משמעותי בבנייה חכמה. חברה נוספת, FVMT, משתמשת בבינה מלאכותית לאיתור ופיתוח חומרים חכמים המאפשרים יצירת רכיבים אופטיים מדויקים יותר, המשמשים לתעשיות שונות – מרפואה ועד תחבורה.
העתיד של LiteBC עובר דרך ניסויים בפגייה
כחלק מהוכחת היתכנות, החברה החלה ניסויים קליניים בפגייה של בית החולים העמק, בשיתוף פעולה הדוק עם הטכניון. "ההימוסקופ כבר נמצא בפגייה, ומתחיל לעקוב אחרי התפתחות כלי הדם והפרמטרים בדם של פגים. זהו צעד משמעותי בדרך להבאת המכשיר לשוק", מספר ד"ר פלג. "אנחנו כאן כדי לשפר את השירות שמקבלים מטופלים בבתי חולים ובטווח הרחוק להגיע לכל בית". לסיום, המסר שלו ליזמים אחרים הוא: "אל תפסיקו לדחוף קדימה, תקשיבו באמת לעצות שנותנים לכם, ותלמדו מהאירועים שקורים לכם בדרך".
בשיתוף לשכת המהנדסים
