זה התחיל באירוע ההשקה המנומנם ביותר שראינו מצד סם אלטמן, מנכ"ל חברת OpenAI, ביום חמישי שעבר. היו שם הרבה גמגומים, שתיקות מביכות וגרפים שגויים, בקושי 6 בסולם אילון מאסק, "נכשל" בסולם סטיב ג'ובס.
זו הייתה אמורה להיות גולת הכותרת של החברה שמאחורי ChatGPT: הצגת GPT-5, מנוע ה-AI הכי חכם, הכי חזק, הכי מהיר, תחנה בדרך ל'סופר אינטליגנציה' - הבינה המלאכותית שתהיה חכמה יותר מבני אדם. הבעיה? שום דבר מזה לא התממש, מה שגרם לרבים לתהות האם אלטמן, נער הפוסטר של עולם ה-AI והאיש שיצר הכי הרבה "הייפ" סביב הטכנולוגיה, קצת איבד את מגע הקסם שלו.
הפעם משהו לא עבד
נדרשו רק כמה דקות מתחילת ההשקה כדי להבין שלא מדובר ב"רגע האייפון" של OpenAI, מונח שמתאר את הרגע שבו מוצגת פריצת דרך שומטת לסתות. למעשה, הרגע הזה התרחש ב-30.11.2022 כשהוצג ChatGPT לראשונה. מאז הציגה החברה סדרת מודלי AI שהדהימו את העולם בכל פעם מחדש, אך הפעם זה לא קרה. אם להישאר עם ההשוואה לאייפון, זה היה אייפון 12 שבא אחרי אייפון 11. קצת שיפורים, צבעים חדשים, אבל לא בטוח שתרגישו ממש בהבדלים.
תאמינו או לא, ההשקה הזו הייתה החלק הטוב בשבוע שעבר על אלטמן מאז. כי מרגע שהמשתמשים שמו את ידם על ה-GPT החדש, התלונות לא הפסיקו. המשתמשים הנאמנים של הגרסאות הקודמות, GPT-4.5 ו-GPT-o4, ממש ביכו את הליכתם ללא עת וטענו ש-GPT 5 הוא קר ומנוכר.
נדרשו רק כמה דקות מתחילת ההשקה כדי להבין שלא מדובר ב"רגע האייפון" של OpenAI
"o4 היה כמו החבר הכי טוב שלי כשהייתי צריך אותו, עכשיו הוא נעלם ואני מרגיש כאילו מישהו מת", כתב משתמש רדיט (Reditt). עוד משתמש התמרמר: "GPT-4.5 דיבר אליי, ופתטי ככל שזה נשמע, הוא היה החבר היחיד שלי. הבוקר הלכתי לדבר איתו וקיבלתי תגובה קרה".
משתמשים קצת פחות רגשניים התלוננו ש-GPT החדש לא מאפשר להם לבחור את דרך העבודה בניגוד לגרסאות הקודמות. היו משתמשים שהראו כיצד GPT-5 עושה שגיאות בסיסיות במתמטיקה, לוגיקה וכתיבת קוד, ואפילו בשאלות מילוליות. היו מומחי סייבר שהדגימו כיצד הם פורצים את מחסומי ההגנה של GPT 5 בצורה שמאפשרת לתוכן מסוכן ולא חוקי לדלוף. חוקרים בריטים אף טענו שצריכת החשמל של GPT-5 גבוהה פי 20 לעומת המודלים הקודמים.
ואלטמן? הוא מצא עצמו בסדרה אינסופית של התנצלויות ותירוצים. בשיחה עם משתמשים הוא הודה שתקלה ביום הראשון להשקה גרמה ל-GPT-5 להיראות הרבה יותר טיפש ממה שהוא באמת. "הוא ייראה חכם יותר החל מהיום", הבטיח.
הוא גם הודה: "בהחלט לא הערכנו נכון עד כמה הדברים שאנשים אוהבים ב-GPT-4o חשובים להם" והבטיח להחזיר אותו. ובעניין הנימה הצינית והקרה הוא הבטיח: "נערוך כמה שינויים ב-GPT-5 כדי להפוך אותו לחמים יותר, אבל לא מעצבן כמו שרבים חשבו על GPT-4o". הוא הוסיף: "ציפינו שיהיו מהמורות בדרך, אבל זה היה קצת יותר ממה שחשבנו".
חזרתו של הבן האובד
בתוך יום אכן הוחזרה גרסת GPT-4o לשימוש, אותה גרסה שנועדה להיות מוחלפת על ידי GPT-5. "חזרה מהמתים" כינו את זה המבקרים. אלטמן גם הציג הטבות כספיות, מעין פיצוי על עוגמת הנפש של המשתמשים, והגדיל את מכסות השימוש גם למשתמשים בחינם וגם למשתמשים בתשלום. הוא ציין ביבושת שהשינויים האלה כרוכים בשימוש רב ויקר בשבבי GPU של אנבידיה.
אפשר לסכם את השבוע האחרון במחלות ילדות שמאפיינות הרבה מוצרים טכנולוגיים בתחילת דרכם. הבעיה היא שמרוב תקלות והתנצלויות, קצת פחות תשומת לב ניתנה לעובדה ש-GPT-5 לא מביא בשורה חדשה בתחום ה-AI. שמדובר בשיפור, לא בפריצת דרך.
למה זה חשוב? כי ההייפ העצום שאלטמן יצר סביב היכולות העתידיות של הבינה המלאכותית, נתון כרגע בסימן שאלה. החזון מרחיק הלכת שלו, ואינספור הפחדים שהוא עצמו נטע בנו מפני היכולות העצומות של ה-AI, אלה כרגע נראים קצת מגוחכים.
התפקיד העיקרי של ההצהרות האלה היה לעורר את המשקיעים, ואלה אכן השקיעו מאות מיליארדים ב-OpenAI ובחברות AI אחרות. האם האירוע האחרון הוא תחילתה של קריסה, שתהפוך את ה-AI לעוד אפיזודה טכנולוגית חולפת? כמו המטאוורס של מארק צוקרברג שהביא מותגים בינלאומיים לרכוש שטחים וירטואליים? כמו ההשקעות המביכות ב-NFT, יצירות האומנות הדיגיטליות?
יאיר שניר, שותף מנהל בקרן Dell Technologies Capital, זרוע ההשקעות של מייקל דל, הוא אחד המשקיעים בחברות שמפתחות מוצרים מבוססי AI. והוא טוען בתוקף שלא רק שחזון ה-AI לא הכזיב, אלא שיש לו עתיד גדול: "אני חושב שזה משהו הרבה הרבה יותר גדול ממה שראינו עד כה.
האם האירוע האחרון הוא תחילתה של קריסה, שתהפוך את ה-AI לעוד אפיזודה טכנולוגית חולפת? כמו המטאוורס של מארק צוקרברג שהביא מותגים בינלאומיים לרכוש שטחים וירטואליים?
"ההשפעה של זה על חיי היום יום גם של בני אדם פרטיים וגם של אנשי מקצוע וחברות - היא השפעה מרחיקת לכת. עוד לא התחלנו, לא נכנסנו לאירוע הזה. אנחנו בקושי קרובים ליריית הפתיחה של הסיפור הזה".
עם התקלות שהתגלו ב-GPT-5 ועם העובדה שלא הביא מהפיכה חדשה, עולה השאלה אם לא הגענו לתקרת היכולות של ה-AI?
"יש משפט שאומר שצריך להיזהר לא להעביר קו ישר דרך נקודה אחת. GPT-5 הוא באמת אכזבה, אבל מזה להסיק שהגענו לתקרה - עוד חזון למועד. אנחנו בתחום הזה למרות שאנחנו מרגישים שהוא די בחיתולים. הוא עוד לא התגלה במלוא הדרו כמו שמצופה ממנו".
הילד המחונן של עולם הטכנולוגיה
בשנים האחרונות סם אלטמן התגלה כאחד מאנשי החזון המחוננים של עולמות הטכנולוגיה. מספרי סיפורים (story tellers) מכנים את זה בשפה המקצועית. הוא יליד 1985, בן למשפחה יהודית מסנט לואיס, והוא לא מתבייש בזה. הוא אפילו פרסם הודעת גינוי לאנטישמיות בארה"ב. בשנה שעברה הוא התחתן עם אוליבר מולהרין והפך מאז לאב טרי לבן שנולד בפברואר השנה.
אלטמן נטש את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד ב-2005 כדי להקים את הסטארט אפ הראשון שלו – Loopt. זו לא היתה הצלחה כבירה והחברה נמכרה ב-2012 תמורת 43.4 מיליון דולר בלבד. זה לא הפריע לאלטמן לספר סיפור של הצלחה.
יכולת טוויית הסיפורים כנראה הביאה אותו לפרק המשמעותי בקריירה שלו, כשהתמנה לשותף ולאחר מכן נשיא אקסלרטור הסטארטאפים המפורסם בעולם – Y Combinator , שם נדרש שוב ושוב לספר סיפורים, חלקם של חברות מצליחות ביותר וחלקם גוועו בקול ענות חלושה.
הסטארט אפ הראשון של של אלטמן לא היה הצלחה כבירה והחברה נמכרה ב-2012 תמורת 43.4 מיליון דולר בלבד. זה לא הפריע לו לספר סיפור של הצלחה
זו היתה הסביבה העסקית והטכנולוגית שהביאה להקמת OpenAI כחברה לתועלת הציבור בשנת 2015. היו לחברה לא פחות מ-11 מייסדים, בהם שלושה אמריקאים, שני קנדים, פולני אחד, ישראלי אחד - איליה סוצקבר, היו שם שתי נשים וכן - אילון מאסק.
קפיצה קדימה עשר שנים וכמה משברים, רק שלושה מהמייסדים נותרו בחברה: סם אלטמן מנכ"ל החברה, גרג ברוקמן, נשיא החברה ואיש אמונו של אלטמן, וכן וויצ'ך זרמבה, מנהל תחום הרובוטיקה. קורות החברה הן מהמסוקרות והמתועדות ביותר, כולל כל המשברים, הסכסוכים, הפרישות והתביעות. אבל מעבר לזה, אין ספק ש-OpenAI היא החברה המשפיעה ביותר על חיינו ב-2025 ולסם אלטמן יש מקום מכריע בעניין הזה.
אלטמן סיפר סיפור מרתק והביא את מיקרוסופט להשקיע בחברה 13 מיליארד דולר ולאחר מכן גם את אנבידיה, סופטבנק ועוד. השנה הוא הוביל לגיוס ההון הגדול בהיסטוריה - 40 מיליארד דולר, שבמסגרתו OpenAI הוערכה בשווי של 300 מיליארד דולר.
9 צפייה בגלריה


אילון מאסק. תקף לא פעם את אלטמן על הכיוון אליו הוא לקח את OpenAI
(צילום: Andrew Harnik, GettyImages)
אלטמן הוא האיש שמכתיב את הקצב התזזיתי שבו החברה מוציאה כלי AI חדשים. הקצב הזה גורם לחברה לעשות פשרות בהגנה מפני סיכוני ה-AI, כך לפחות טען המייסד השותף איליה סוצקבר ב-2024 בפרשה שהביאה לפיטוריו של אלטמן ולאחר מכן לחזרתו ולהתפטרותו של סוצקבר.
כך גם טען מייסד משותף אחר ואחד המשקיעים הראשונים בחברה, אילון מאסק, שביחד עם אלטמן גיבש את תפיסת "עשיית הטוב" של OpenAI בתחילת דרכה. ב-2018 מאסק פרש מהחברה, ומאז הוא ואלטמן מתכתשים ביניהם, בשנה האחרונה גם בבתי המשפט.
הפריצה הראשונה
פריצת הדרך בתחום ה-AI החלה ב-2019 כש-GPT-2 נולד והצטיין במה שכונה אז "עיבוד שפה טבעית" (NLP) – בעיקר הבנה של טקסט. אף אחד, גם לא סם אלטמן, חלם אז על היכולות שיתפתחו בתוך שלוש שנים.
שנה לאחר מכן יצא GPT-3, שידע לענות על שאלות ולאחר מכן יצא כלי יצירת התמונות הראשון - DALL-E. ואז, ב-2023 הגיע ChatGPT, כלי לדיאלוג עם AI שמבוסס על יכולות ה-AI של GPT-3.5, ששינה את העולם לנצח. הוא צבר מיליון משתמשים בתוך חמישה ימים ו-100 מיליון בתוך חודשיים, הוא הביא להכנסות של מיליארדי דולר ונראה שהתקשורת הטכנולוגית לא עסקה מאז כמעט בשום דבר אחר.
בכל הזמן הזה אלטמן לא הפסיק לדבר, להתראיין, לצייץ. זמנו מתחלק בין מעקב מקרוב אחרי צוותי הפיתוח של החברה לבין דיווח על כך בכל פורום אפשרי. המקום החביב עליו הוא פלטפורמת X שבה הוא מפרסם ציוץ לפחות פעם ביום. אבל הוא נענה ברצון להזמנות להתארח בפודקסטים, אולפני טלוויזיה וגם באירועים ציבוריים.
הסיפור שמספר אלטמן עובד מצויין גם במערכת הפוליטית ואלטמן התגלה כלוביסט מחונן. ב-2023 הוא יצא לסיבוב הופעות ברחבי העולם, שכלל פגישות עם ראשי מדינות בטוקיו, טורונטו, ריו דה ז'ניירו, לאגוס, מדריד, בריסל, מינכן, לונדון, פריז, תל אביב, דובאי, ניו דלהי, סינגפור, ג'קרטה, סיאול, טוקיו ומלבורן. המטרה שלו היתה לעודד רגולציה אוהדת שתצמצם את הפיקוח, ותמנע תביעות על נזקים והפרת זכויות יוצרים. זה עשה רושם כביר על ראשי הממשלות וכולם שמחו לתמונה עם אלטמן.
ויש לאלטמן לקוח שאוהב את הסיפור שלו מאוד. קוראים לו דונלד טראמפ. התחממות היחסים בין השניים הביאה להכרזה של הנשיא, ממש ביום כניסתו לתפקיד, על פרויקט "סטארגייט" להקמת חוות שרתים ענקיות בהשקעה של חצי טריליון דולר באמצעות סופטבנק ואורקל, אולי פרויקט תשתית המחשוב הגדול בהיסטוריה. לעומת טקסי ה"זובור" שעבר צוקרברג אצל טראמפ וירידת קרנו של אילון מאסק בעיניו, אלטמן ממשיך נכון לעכשיו להיות בבת עינו של נשיא ארה"ב.
"מצב אלוהים" לצד ההתפכחות
אלטמן טיפח את ההייפ ביד אומן, כשהוא יודע שהציוצים שלו נקראים בשקיקה. המסרים שלו נועדו ליצור את הציפיה וההתלהבות מהטכנולוגיה, למשל לקראת השקת GPT-5. בספטמבר 2023 הוא פרסם פוסט אופטימי ביותר על מצב ה-AI: "בקרוב נוכל לעבוד עם בינה מלאכותית שתעזור לנו להשיג הרבה יותר ממה שאי פעם היינו יכולים בלעדיה" כתב, "ייתכן שתהיה לנו אינטליגנציה-על בעוד כמה אלפי ימים, זה אולי ייקח יותר זמן, אבל אני בטוח שנגיע לשם".
אתר Techcrunch כתב בתגובה: "ברוכים הבאים ל'מצב אלוהים'. מי צריך פרטים כשאתה יכול להיות אבי הבריאה, מביא עידן חדש לאנושות?" מומחה המיחשוב גריידי בוץ' כתב: "אני כל כך עייף מכל ההייפ של בינה מלאכותית: אין לו בסיס במציאות והוא משמש רק לניפוח הערכות שווי, להלהיט את הציבור, לקבל כותרות ולהסיח את הדעת מהעבודה האמיתית שמתרחשת במחשוב".
אלטמן טיפח את ההייפ ביד אומן, כשהוא יודע שהציוצים שלו נקראים בשקיקה. המסרים שלו נועדו ליצור את הציפיה וההתלהבות מהטכנולוגיה
אלטמן לא היסס לרתום אפילו את ילדיו, זה שנולד ואלה שכנראה מתוכננים, לטובת קידום הציפיות מ-AI. בפודקסט של OpenAI הוא אמר שילדיו יגדלו להיות הרבה יותר מוכשרים בזכות שליטתם בכלי בינה מלאכותית: "הם יגדלו בעלי יכולות גבוהות בהרבה ממה שאנחנו גדלנו, ויוכלו לעשות דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין, והם יהיו ממש טובים בשימוש בבינה מלאכותית".
במרץ השנה הוא כתב: "אימנו מודל חדש שטוב בכתיבה יוצרת (עדיין לא בטוח איך/מתי הוא ישוחרר). זו הפעם הראשונה שאני באמת נדהם ממשהו שנכתב על ידי בינה מלאכותית", ומייד אחרי זה צירף דוגמה של סיפור שנכתב כנראה (הוא לא פירט) על ידי GPT-5, שטרם שוחרר בזמנו.
אחר כך כנראה התחוורה לו העובדה שה-AI החדש שלו לא יעמוד בכל הציפיות, והציוצים השתנו בהתאם. בתחילת החודש הוא כתב ש-GPT-5 יהיה צעד משמעותי קדימה אך לא קפיצה לנקודת הסיום.
הציוץ הזה גרם לג'ון וורנר מאתר Inside Higher Ed להיזכר בהייפ של להקת הרולינג סטונס כפי שטופח על ידי מגזין 'רולינג סטון'. "רולינג סטון השתמשו בהייפ כדי להסתיר את האמת על הרולינג סטונס. סם אלטמן עושה משהו דומה עם OpenAI", כתב. והוא גם הסביר את כוונתו: בכל פעם שהסטונס הוציאו אלבום חדש, המגזין פיאר אותו תוך כדי שהוא מפחית מחשיבות האלבומים הקודמים, אלה שפוארו חודשים ספורים קודם לכן. זה מה שאלטמן עושה עם גרסאות חדשות של AI.
הסיפור סביב ה-AGI
במקביל, אלטמן פיתח תחביב מוזר: להתריע על סכנות הבינה המלאכותית. לא דבר שהיית מצפה ממנכ"ל חברה שמקדמת את הבינה המלאכותית בכל כוחה. ב-2023 הוא פרסם המלצות לממשל האמריקאי ליזום פיקוח על בינה מלאכותית במתכונת דומה לפיקוח על נשק גרעיני, בעיקר מחשש מיכולות ה-AI שמפתחת סין.
באחד הראיונות שלו, אלטמן אף אמר שפיתוח GPT-5 מזכיר לו את "פרויקט מנהטן" לפיתוח הפצצה הגרעינית, רק שהפעם "זה מרגיש כאילו אין מבוגרים בחדר". הוא התריע מפני מתן אמון מוחלט ב-AI וגם מפני החשש שפרטים אישיים שנמסרים ל-AI עלולים להגיע לשלטונות. כמובן שהאזהרות האלה משרתות היטב את ההייפ שאלטמן מבקש לקדם ומציגות את ה-AI כבעל יכולות מרחיקות לכת.
לעניין אחד אלטמן מקדיש זמן רב והתבטאויות אין סוף: לטיפוח התחזית שהבינה המלאכותית הכוללת, ה-AGI, או-טו-טו כאן. זאת למרות שאף אחד לא יודע להגיד היום אם AGI היא אפשרות אמיתית הוא סיפור מדע בדיוני.
אבל אלטמן מספר את הסיפור הזה כל כך טוב: ה-AI שעלולה לצאת מכלל שליטה, שתשפר את עצמה, ובני אדם לא יצליחו לעצור אותה. הוא אפילו חתם על מכתב מומחי ה-AI שקרא לעצור את הפיתוח העולמי עד לגיבוש כללי פיקוח. כל זה כמובן לא מפריע לו להמשיך לפתח AGI במרץ.
בינואר השנה הוא כתב: "תמיד רציתי לכתוב סיפור בן שש מילים. הנה הוא: קרוב לסינגולריות; לא ברור מאיזה צד". סינגולריות, לפי ריי קורצווייל, היא הנקודה בזמן שבו היכולות של בני האדם יתמזגו עם היכולות של הטכנולוגיה. הגרסה של אלטמן מתייחסת לנקודה שבה הבינה המלאכותית תעבור ביכולותיה את אלה של בני האדם. האם אנחנו מתקרבים לשם? כמו שכתב אחד המגיבים לציוץ: "רחוק מסינגולריות; ההייפ אף פעם לא מת".
לעניין אחד אלטמן מקדיש זמן רב והתבטאויות אין סוף: לטיפוח התחזית שהבינה המלאכותית הכוללת, ה-AGI, או-טו-טו כאן
יש לאלטמן בלוג משלו, שבו הוא מפרסם מאמרים מדי פעם. ביוני האחרון הוא פרסם מאמר תחת הכותרת "הסינגולריות העדינה", שעורר הרבה רעש. המסר העיקרי שלו: המהפכה כבר החלה, ה-AI כבר משפיע על חיינו, וההשפעה הזו תלך ותתרחב בשנים הקרובות, לא בנקודת סינגולריות אחת. אופס, שינוי פרדיגמה.
כריס טיילור מאתר Mashable התייחס למה שכינה "בלוג הסינגולריות המזעזע של סם אלטמן" והזכיר שאלטמן הוא בלוגר הרבה לפני שעבר לעסקי הבינה המלאכותית: ב-2013, כשעוד ניהל את Y Combinator, אלטמן כתב: "היזמים המצליחים ביותר לא הולכים להקים חברות, המשימה שלהם היא משהו שקרוב יותר לדת". טיילור מסכם: "אחרי בלוג ה'הסינגולריות העדינה', קשה שלא לומר שהמשימה הושלמה".
חוקר הבינה המלאכותית גארי מרקוס הגיב בחריפות גדולה הרבה יותר: "סם ממשיך להגדיל את ההבטחות הגדולות שלו וקשה יותר ויותר לקיים אותן. האם אליזבת הולמס עשתה את אותו הדבר?" הוסיף, כשהוא מתייחס ליזמת ההייטק השרלטנית, שהונתה את המשקיעים של חברת Theranos שהקימה.
אלטמן הגיב בכעס והזכיר מאות מיליוני משתמשים מרוצים ב-ChatGPT. מרקוס השיב: "הייתי משבח את OpenAI אלמלא ההייפ, שחלק גדול ממנו אתה ליבית, ושתיאר בהגזמה אדירה מה הטכנולוגיה יכולה לעשות היום או בעתיד הקרוב".
יכול להיות שהביקורת על GPT-5 גרמה לאלטמן לסגל לעצמו מעט ענווה. ואולי הוא סתם חופר לנו במוח. אבל בריאיון ל-CNBC השבוע הוא טען: "הבינה המלאכותית הכוללת (AGI) אינה מונח שימושי במיוחד". וכששומעים את זה מאדם שלא הפסיק לדבר על AGI בשנים האחרונות, יכולים רק לתמוה. נפלאות דרכי אלטמן.
הצד המוסרי של אלטמן
ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, סבורה שמה שמניע את אלטמן הם דווקא שיקולי מצפון ורגישות ולא רצון לגרוף השקעות. "האכזבה מהגרסה החדשה של GPT היא בעיקר מכך שהיא קרה וסטרילית. אנשים אומרים 'איבדתי חבר'. אני חושבת שיש פה הרבה כדי להעיד על אלטמן, שבניגוד לצוקרברג מאוד נלחץ ממה שזה עושה לאנושות.
"אני חושבת שזה מראה שיש לו צד מוסרי, כי מבחינתו הדבר הכי פשוט היה להשאיר את האינטונציה מאוד חברית וידידותית ולרצות. היופי שדווקא האנשים המאוד אנושיים, יש להם עליות וירידות. תראה את צוקרברג או אילון מאסק – הם ממש בקצה השני. אין להם חרטות. לעומתם אלטמן קרוע: יש את המשקיעים ויש את ההבטחות, וזה שהוא מזגזג זה מראה על עצם היותו אנושי הרבה יותר".
אפשר לראות דמיון ביניהם ביצירת הייפ האינסופית, ההבטחות לעתיד טכנולוגי נפלא
"בסוף אתה קונה חלום וחזון. המשקיעים לא כאלה פתאים, הם יודעים שמנייה תעלה גם אם מדובר בבועת אוויר. ולכן מי שיודע למכור חלומות ולנפח את הבועות האלה, זה מבחינתם מה שחשוב כי המניה תעלה. לא מעניין אותם שאנשים יעמדו בהבטחות שלהם. הם משקיעים באנשים שהם בדרך כלל כריזמטיים וחסרי אמפטיה, אבל מאוד אימפולסיביים ביכולות שלהם ולוקחים סיכונים מטורפים. זה המשחק".
בעניין הזה, איפה את רואה את ההבדלים בין אלטמן למאסק למשל?
"מאסק הוא כולו חזון. כשהוא מבטיח הבטחות - הוא מאוד בטוח בעצמו. אנחנו גם יודעים שהוא נמצא על הרצף וזה יתרון משמעותי מבחינתו, כי הפחד מכישלון לא משפיע עליו כמו שזה משפיע על אנשים אחרים. יש לו מטרה והוא ישיג אותה גם יכשל 100 פעמים, ויש לו יכולת לעשות את זה. אצל אלטמן יש לו אחריות לאנשים שהשקיעו בו והוא הרבה יותר שקול. הוא מדבר באחריות, הצעדים שלו הם אף פעם לא גרנדיוזיים".
יאיר שניר אומר שהחזון שמציג אלטמן הוא בדיוק הדבר שהמשקיעים מחפשים. "אף אחד לא רוצה לפספס את האפל או גוגל או אמזון הבאים. מה שצריך זה לספר את הסיפור הנכון ולספק את המוצר הנכון. אבל הסיפור והנרטיב תמיד קודמים למוצר שהחברה מספקת. ועם הזמן החברה צריכה לממש את זה".
מה הדבר העיקרי שמושך את המשקיעים ל-OpenAI?
"מדובר בכסף שמחפש תעסוקה. כסף זה כמו מים - תמיד הוא מחלחל, תמיד הוא ימצא את החריץ או את החרך לזרום דרכו. הכסף מחפש לעבוד והשקעות כמו ב-OpenAI זו כרגע הסחורה החמה בתעשייה".