אם יש פורמט מוצרים שלא זכה עדיין להתייחסות בסדרות הגיימינג של היצרניות המובילות הם כמובן הטאבלטים. וזה מוזר, כי טאבלטים מהווים דווקא מכשיר מעולה לפורמט הזה. עד כה ראינו מחשבי גיימינג, סמארטפוני גיימינג וכמובן קונסולות ניידות כמו הסוויץ' של נינטנדו, ה-Steam Deck, ה-Rog Ally של אסוס או ה-Legion Go של לנובו, אבל טאבלטים? יוק.
אבל הנה, גם זה משתנה עם השקתם של שני טאבלטים מעניינים במיוחד - אסוס ROG Flow Z13 , שהוא לכל דבר ועניין מחשב ווינדוס בפורמט טאבלט, וה-Legion Tab של לנובו, שחוזר בדור השני שלו. יאמרו המבקרים שלא מדובר במוצרים חדשים לחלוטין, לפחות לא במקרה של הטאבלט של לנובו. אבל גם הדור הראשון של האסוס לא היה מבריק והיה יותר ניסוי בתצורה. כעת שני המועמדים מגיעים אלינו בוגרים יותר, ועם הרבה יותר ביטחון עצמי.
בשביל מה לי טאבלט?
הרעיון של טאבלט גיימינג הוא מכשיר נייד שלא מוגבל רק למשחקים כמו במקרה של הקונסולה, ושיש לו מסך יותר גדול משל סמארטפון. מכיוון שרוב מחשבי הגיימינג הניידים בדרך כלל שוקלים לא פחות ממחשב שולחני - לפחות אלה שמתהדרים ביכולות להריץ כותרי AAA - טאבלטים עשויים לספק את אלו המחפשים גיימינג קומפקטי וקל בדרכים.
כלומר הטאבלט משלב בין כל העולמות - גם קל מספיק, גם מסך גדול מספיק למשימות כמו צריכת מדיה או שימושים מקצועיים יותר, וגם מפרט שמאפשר להריץ משחקים בנוחות. אבל למרות שהפורמט של שני המתחרים שבדקנו דומה, בבסיסו הם מייצגים שתי אסכולות שונות - האחת ווינדוס והשנייה אנדרואיד. לא ננסה להבין כאן על איזו מערכת הפעלה עדיף לשחק, זו כבר העדפה אישית, אבל כן אפשר לנסות להבין מה עדיף אם כבר בחרתם בטאבלט כזה.
חיית כיס או גימיק? ROG Flow Z13 (2025)
ה-ASUS ROG Flow Z13 הוא טאבלט גיימינג היברידי שמנסה להיות גם נייד וגם חזק. החברה ממשיכה לנסות לשכנע אותנו שטאבלט יכול להיות מכונת גיימינג רצינית עם ה-ROG Flow Z13, והדגם הנוכחי אכן דוחס חומרה מרשימה לגוף קומפקטי אך עדיין יקר להחריד. אז מה מקבלים תמורת הכסף (הרב) שלכם?
טאבלט הגיימינג של אסוס מייצג קונספט ייחודי בעולם המחשוב הנייד מבוסס ווינדוס, המשלב את הניידות של טאבלט עם העוצמה של מחשב נייד מתקדם. הוא מנסה לגשר על הפער בין קלות השימוש של טאבלט - לבין הביצועים הגבוהים הנדרשים למשחקים מודרניים וליישומים עתירי משאבים.
בבסיסו של ה-ROG Flow Z13 (2025) עומד מעבד AMD Ryzen AI Max+ 395, המבוסס על ארכיטקטורת Zen 5 וכולל 16 ליבות עיבוד ו-40 יחידות מחשוב גרפי Radeon 8060S. מעבד זה מציע זיכרון LPDDR5X במהירות 8,000MHz, שיכול להגיע עד 128 גיגה-בייט, מה שמאפשר ניהול משאבים יעיל בין המעבד לגרפיקה.
הטאבלט מצויד במסך 13 אינץ' Nebula Display ברזולוציית 2560x1600 עם קצב רענון של 180 הרץ, בהירות של עד 500 ניטים וכיסוי של 100% מטווח הצבעים של סכימת DCI-P3. המסך תומך גם בטכנולוגיות AMD FreeSync Premium ו-Dolby Vision. לאחסון, הטאבלט מציע כונן SSD PCIe Gen 4 NVMe בנפח 1 טרה-בייט.
הסוללה מגיעה בקיבולת 70 וואט-שעה, וזמן השימוש שלה עומד על כ-10 שעות ויותר בהתאם לאופי השימוש. מבחינת קישוריות, הטאבלט תומך ב-Wi-Fi 7 וב-Bluetooth 5.4. הוא כולל גם מגוון חיבורים, כגון USB-C, USB-A, HDMI וקורא כרטיסי microSD. בנוסף, הטאבלט מגיע עם מקלדת ניתקת בעלת תאורה אחורית עם תאורת RGB ומעמד מתכוונן עד 170 מעלות.
ביצועי הגיימינג של ה- Z13 זכו לשבחים רבים בסקירות. הגרפיקה המשולבת מבוססת על שבב Radeon 8060S ומציגה רמות ביצועים הדומות לכרטיס הגרפי RTX 4060 של אנבידיה (לפחות על הנייר). במבחני ביצועים, הטאבלט השיג תוצאות מרשימות והוא מסוגל להתמודד היטב עם משחקים מודרניים ברמת AAA בהגדרות גבוהות.
במבחני ביצועים, הטאבלט השיג תוצאות מרשימות והוא מסוגל להתמודד היטב עם משחקים מודרניים ברמת AAA בהגדרות גבוהות
בהשוואה לדור הקודם של Flow Z13, ניכר שיפור משמעותי בביצועים, במיוחד בהשוואה לדגמים שכללו מעבדי אינטל וכרטיסי RTX. עם זאת, אחת מנקודות התורפה היא ביצועי Ray Tracing, שעדיין פחותים בהשוואה לכרטיסים גרפיים ייעודיים של אנבידיה. כמו כן, ישנה אי-עקביות מסוימת בביצועים בהרצת משחקים ישנים יותר ולא מותאמים.
חוויית השימוש במשימות יומיומיות נוחה וגמישה, אבל לאו דווקא בזכות פורמט הטאבלט. המקלדת הניתקת נוחה להקלדה ולגיימינג, ומשטח המגע גדול ונוח לשימוש. מסך המגע האיכותי תומך בעט סטיילוס והתצוגה שלו היא מהמרשימות שראינו במחשב נייד בגודל הזה.
עם זאת, עדיין מדובר בטאבלט שמשקלו הכולל עובר את ה-1.2 ק"ג. אז נכון שכמחשב מדובר במשקל קל יחסית וגם גודלו הקומפקטי תורם לניידות נוחה, אבל כטאבלט זה כבר פחות מרשים, ומצאנו שקשה להחזיק אותו ביד יותר מכמה דקות בלי להרגיש מאמץ.
חיי הסוללה הסבירים מאפשרים שימוש ממושך ללא צורך בטעינה תכופה, אך עם זאת, מיקום החיבורים בחלק העליון של הצד השמאלי עלול להיות לא ארגונומי, והמקלדת עלולה להיות פחות נוחה לשימוש על הברכיים. בנוסף, התאורה האחורית לא מספיק בהירה במקלדת לטעמנו. עיצוב הפרימיום ואיכות הבנייה טובים מאוד, אבל הפורמט עם המעמד המתכוונן עשוי לא להתאים לכל אחד.
היתרון העיקרי בטאבלט של אסוס הם הביצועים הגבוהים במיוחד במעבד ובגרפיקה המשולבת. אך למרות שעל הנייר השבב הגרפי מכה כרטיסי גרפיקה ייעודיים - בפועל זה לא כך. בגלל שמדובר בפורמט בו כל הרכיבים דחוסים מאוד ועלולים להתחמם יתר על המידה, אסוס מורידה את הביצועים בעת עלייה בטמפרטורה - בפועל זה מיתרגם לביצועי GPU מוחלשים יחסית בהשוואה לניידי גיימינג ייעודיים.
הוא גם סובל ממשקל ועובי משמעותיים בהשוואה לטאבלטים רגילים. חיי הסוללה בינוניים ביחס למחשב ייעודי. עוד בעיה? איכות השמע ומצלמת הרשת בינוניים. כמו כן חיבור המקלדת שמבוסס על מגנט אמנם חזק למדי, אבל חיבור וניתוק תכופים מן הסתם ישחקו את המחבר.
הרגלית יציבה בטווח מסויים, אבל אי אפשר לעבוד עם הטאבלט על הברכיים בגלל המשקל של המסך. כמו כן ספק הכוח גדול יחסית לטאבלט. החלק המכאיב במיוחד הוא התמחור הגבוה מאוד של המכשיר, שמגיע בארץ ליותר מ-12,000 שקל בהתאם לתצורה.
ברמת המחיר הזו אפשר להתווכח על התמורה שהוא מספק. אמנם יחס הביצועים למחיר מרשים, אך הוא פחות מרשים ממחשבים ניידים באותו טווח מחירים. ניתן למצוא ניידי גיימינג מסורתיים המציעים ביצועים טובים יותר, או לפחות דומים, במחיר נמוך יותר. תוכלו אפילו לרכוש מחשב נייד איכותי וקונסולה ניידת בנפרד במחיר דומה, מה שמטיל ספק בכדאיות הכלכלית של ה-Flow Z13.
לסיכום: עבור מי שמחפש טאבלט הוא כבד מדי, עבור מי שמחפש מחשב נייד שמאפשר גם פרודוקטיביות הוא קצת מוגבל, ונותרו רק כאלה שאוהבים את הרעיון של מחשב גיימינג נייד בפורמט שמאפשר לקחת אותו לכל מקום - גם אם לא ניתן להשתמש בו בקלות. בסופו של דבר זה מוצר נישה וקשה לנו להאמין שהוא יוכל לספק מענה טוב לרוב הגיימרים. הוא עשוי להתאים בעיקר ליוצרי תוכן שמחפשים עוצמה וניידות קיצונית וגם אוהבים לשחק מדי פעם.
הקומפקטי והלוהט: Lenovo Legion Tab
אז אחרי שמצאנו שטאבלט גיימינג מבוסס ווינדוס אולי אינו הרעיון הטוב ביותר, בואו נעבור לקיצון השני. אם חשבתם ש"גיימינג" ו"טאבלט" חייבים לבוא במארז מגושם, לנובו רוצה שתחשבו שוב. ה-Legion Tab הוא הניסיון של החברה לדחוס יכולות גיימינג מבוססות אנדרואיד למכשיר קומפקטי שאפשר (כמעט) להחזיק ביד אחת.
הוא לא בא להתחרות ראש בראש במפלצות כמו ה-Steam Deck או ה-ROG Ally, אלא לתת פתרון נייד ואיכותי למי שרוצה לשחק במשחקי מובייל או לצרוך מדיה ברמה גבוהה בדרכים, ולא מסתפק בסמארטפון קטן. אז מה יש בפנים?
המפרט הטכני של Lenovo Legion Tab החדש אולי לא מרשים כמו זה של האסוס או של סמארטפוני גיימינג, אבל לדעתנו יש בו מספיק כוח לענות על הדרישות. המסך הוא גולת הכותרת במכשיר עם פאנל LCD בגודל 8.8 אינץ' ברזולוציית +QHD חדה (2560x1600 פיקסלים), קצב רענון מהיר של 165 הרץ ובהירות של 500 ניט (900 ניט בבהירות מקסימלית). הוא גם תומך ב-Dolby Vision ו-HDR10 לחוויה ויזואלית משופרת.
הלב הפועם של הטאבלט הוא מעבד ה-Snapdragon 8 Gen 3 של קוואלקום. אמנם לא השבב הכי חדש בשוק של 2025, אבל עדיין מדובר במעבד חזק מאוד שמסוגל להתמודד בקלות עם כל משחק אנדרואיד שתריצו עליו, וגם עם משימות מולטימדיה תובעניות אחרות.
המעבד הגרפי המובנה במעבד הראשי מספק ביצועים גרפיים מצוינים למשחקי מובייל, וכדי לשמור על העניינים תחת שליטה - יש מערכת קירור עם תא אדים (Vapor Chamber) לשמירה על ביצועים יציבים גם תחת עומס. עוד תקבלו זיכרון RAM מסוג LPDDR5X נדיב יחסית המגיע ל-12 גיגה-בייט (יש גם גרסה עם 16 גיגה-בייט), כלומר מהיר די והותר לריבוי משימות ומשחקים כבדים. תקבלו כאן אחסון של 256 גיגה-בייט מסוג UFS 4.0 המהיר.
עם זאת, אין חריץ הרחבה לכרטיס MicroSD, מה שאומר שתצטרכו לעקוב אחרי נפח האחסון שלכם מקרוב. כטאבלט מודרני תמצאו כאן את כל תקני הקישוריות העדכניים: תמיכה ב-Wi-Fi 7 המהיר וב-Bluetooth 5.4. החיבורים הם היכן שלנובו הפתיעה לטובה – יש שני חיבורי USB-C, אחד מהם הוא USB 3.1 Gen 2 שתומך גם ב-DisplayPort 1.4 (כלומר, אפשר לחבר אותו למסך חיצוני), והשני הוא USB 2.0 המשמש בעיקר לטעינה או חיבור אביזרים.
ב- Lenovo Legion Tab אין חריץ הרחבה לכרטיס MicroSD, מה שאומר שתצטרכו לעקוב אחרי נפח האחסון שלכם מקרוב
הסוללה מגיעה בנפח 6,550 מיליאמפר-שעה, עם תמיכה בטעינה מהירה יחסית של 45 וואט ומספיקה לכמה שעות משחק טובות, תלוי בעוצמת התאורה והמשחק. עוד כולל המכשיר זוג רמקולים סטריאופוניים שעברו כיוונון על ידי JBL, עם תמיכה ב-Dolby Atmos מספקים סאונד היקפי ומרשים (כמובן יחסית לגודל).
מערכת הפעלה היא כמובן אנדרואיד (14) עם הממשק המותאם של לנובו, Legion OS/ZUI, שכולל מצבי ביצועים לגיימינג. כמו בסמארטפוני הגיימינג, מדובר במצבים שאמורים לאזן בין השימושים השונים - הפניית משאבים למסך ולמעבד הגרפי בזמן משחק או חיסכון בסוללה וכו'.
וכן יש גם מצלמות, אם זה ממש חשוב לכם בטאבלט גיימינג; הראשית בת 13 מגה-פיקסל + 2 מגה-פיקסל עם מצב מאקרו מאחור, ומצלמת סלפי בת 8 מגה-פיקסל מקדימה. אל תצפו לאיכות של סמארטפון דגל, אבל לצורך צ'אט עם שחקנים אחרים או שיחות וידאו האיכות יותר מטובה.
וכעת אנחנו מגיעים לנקודה החשובה, והיא העיצוב והמידות: הטאבלט מגיע עם מבנה מתכתי איכותי, בעובי של 7.8 מ"מ ומשקל של כ-350 גרם, והוא בהחלט נייד ונוח לאחיזה ממושכת יחסית. בשורה התחתונה: ה-Lenovo Legion Tab הוא טאבלט אנדרואיד משודרג וחזק שמכוון בעיקר לגיימרים ניידים שלא רוצים מכשיר גדול מדי.
הוא מציע שילוב מצוין של מסך איכותי, ביצועים חזקים (לאנדרואיד), קישוריות טובה (כולל יציאת וידאו!) ועיצוב קומפקטי ואיכותי. הוא לא יריץ לכם משחקי AAA של PC, אבל בשביל משחקי אנדרואיד, אמולטורים וצריכת מדיה בדרכים – הוא בהחלט אופציה מעניינת. והמחיר? כ-2,289 שקלים.
אנחנו כנראה נבחר באנדרואיד
לטעמנו התשובה כאן פשוטה - טאבלט האנדרואיד Legion Tab של לנובו מספק הרבה יותר יתרונות בכל הנוגע לגיימינג וניידות. הטאבלט של אסוס (ותסלחו לנו אם אנחנו לא קוראים לו מחשב, למרות שבפועל זה מה שהוא)לעומת זאת, מנסה לרקוד על יותר מדי חתונות בבת אחת.
ווינדוס עדיין לא ממש שימושית ללא עכבר או מקלדת, ולמרות החומרה החזקה - בפועל המבנה הדחוס מונע את השימוש בכל העוצמה שהחומרה מאפשרת. אז אם אתם מחפשים טאבלט גיימינג, אנחנו ממליצים לכם להתמקד באנדרואיד או באייפד. בסביבת ווינדוס ייקח עוד זמן עד שמישהו יפצח את הקונספט ביעילות.
