יצרניות הסמארטפונים ממשיכות למקד את מאמציהן בשוק הביניים, המקום שבו ניתן לרשום את ההתקדמות המשמעותית ביותר מדור לדור: בעקבות ההצלחה המרשימה של ה-Nothing Phone 2a באסיה, החליטה החברה הבריטית לפתוח את הדור החדש שלה דווקא עם השקת שני דגמי הביניים בסדרה - 3a ו-3a Pro (הפעם בחרו בפרו במקום פלוס). אז מה ההבדל ביניהם והאם שווה להשקיע עוד קצת בשביל הדגם המתקדם? בדקנו.
עיצוב ומבנה
אחד המאפיינים הבולטים שמבדילים את מכשירי הנאת'ינג מהתחרות הוא העיצוב הייחודי שלהם, ושני הדגמים החדשים ממשיכים את הקו של קודמיו: שלושה פסי תאורה אחוריים המסודרים סביב מערך הצילום, וגב חצי-שקוף שמעניק הצצה מדומה לחלקי החומרה הפנימיים, כולל ברגים וחלקים מתכתיים חשופים.
בפועל, מדובר יותר באסתטיקה שמושפעת ממראה הרכיבים, מאשר בחשיפה אמיתית של קרביו של המכשיר. כך או כך, מבחינתנו מדובר באחד העיצובים היותר מרעננים שיש כיום בשוק הסמארטפונים.
לסקירה קיבלנו שני מכשירים בצבע שחור (באדיבות באג), כאשר דגם הפרו מגיע גם בצבע אפור, והדגם הרגיל מגיע גם בלבן או בכחול. לטעמנו הצבעים הבהירים לעומת הגרסאות השחורות מדגישים טוב יותר את העיצוב הייחודי מאחור, אך בכל מקרה הגוונים שנבחרו מחמיאים למכשיר ולא גורמים לו להיראות מצועצע.
המסך הקדמי בשני המכשירים זהה לחלוטין - AMOLED בגודל 6.77 אינץ', עם רזולוציית 1080x2392 פיקסלים, קצב ריענון של 120 הרץ ותמיכה ב-HDR. נתוני הבהירות שופרו ביחס לדור הקודם והם מגיעים לפיקים (Peak Brightness) אזוריים של 3000 ניטים בתכני HDR.
שני הדגמים מצטיינים בנוחות השימוש והאחיזה בהם, והם מציגים עמידות טובה גם בפני נפילות ופגיעות. בנוסף, חל שיפור גם ברמת ההגנה מפני מים ואבק, שהפעם מגיעה בתקן IP64 (אמנם הגנה בסיסית, אך בכל זאת שדרוג לעומת הדור הקודם). עם זאת, חשוב לציין שישנם מתחרים בטווח המחירים הזה שמציעים תקני עמידות גבוהים יותר.
לעומת ה-Phone 2a, שהציע מסגרת אלומיניום מחוספסת ונעימה למגע, המסגרת של ה-3a מרגישה חלקה יותר, כמעט כמו פלסטיק. גם מבחינת משקל ועובי נרשם צעד קטן לאחור: ה-3a שוקל 201 גרם, לעומת 190 גרם בדגם הקודם, בעוד גרסת ה-3a Pro מטפסת ל-211 גרם.
העלייה במשקל ובעובי אינה מקרית, והיא נובעת ממערך הצילום החדש - Phone 3a כולל כעת מצלמת טלפוטו נוספת, בעוד שגרסת ה-Pro מציעה שדרוג משמעותי אף יותר עם מצלמת טלפוטו פריסקופית. מדובר בתוספות מרשימות שבאות לידי ביטוי גם בגב המכשיר וגם בתוצאות בשטח.
מערך הצילום של גרסת הפרו שוכן בתוך אי עגול הבולט החוצה באופן משמעותי, וזהו פרט שמוסיף למראה הייחודי של המכשיר, אך גם עלול להפוך אותו למעט מגושם, במיוחד כשמוסיפים מגן. 3a לעומת זאת שומר על צורת האליפסה המוכרת של קודמו, אך גם זו מעט בולטת יותר מהדור הקודם.
בנוסף, נאת'ינג הוסיפו כפתור פיזי חדש מתחת לכפתור ההפעלה בשם "Essential Key ", אבל למרבה האירוניה ולמרות השם, לדעתנו מדובר דווקא בכפתור לא ממש הכרחי. על תפקודו נרחיב בהמשך, אבל מבחינת המבנה הפיזי – הכפתור הזה עלול להקשות על שימוש במעמדים לרכב שתופסים את הסמארטפון מהצדדים, שכן הוא נוטה להילחץ בטעות כשמכשיר מהודק במעמד סטנדרטי.
נאת'ינג הוסיפו כפתור פיזי חדש מתחת לכפתור ההפעלה בשם "Essential Key", אבל למרבה האירוניה ולמרות השם, לדעתנו מדובר דווקא בכפתור לא ממש הכרחי
חומרה וסוללה
שתי הגרסאות זהות מבחינת החומרה מלבד מערך הצילום שעליו נרחיב בהמשך ותמיכה ב-eSIM, שקיימת רק בגרסת הפרו (וזה חבל, כי אין סיבה שמכשיר סלולרי בשנת 2025 יגיע ללא תמיכה ב-eSIM). כך שכל מה שנכתב בחלק הזה, רלוונטי לשני המכשירים.
כמענה לביקורות שקיבל ה-2a על כך שלא השתמש בערכת שבבים מבית סנאפדרגון, שני המכשירים קיבלו הפעם את ה- Snapdragon 7 Gen 3 של קוואלקום. לפי נאת'ינג, המעבד החדש אמור לספק שיפור של עד כ-33% בביצועים, אך יש להדגיש שמדובר בתרחיש אופטימי בלבד, שכן רמת השיפור בפועל תלויה מאוד בסוג העומס שמוטל על המעבד.
לעומת זאת, כרטיס המסך,Adreno 710, דווקא איטי במעט מהכרטיס שהיה בדור הקודם, אם כי הפער אינו גדול. בפועל, המעבר לסנאפדרגון לא יוצר הבדל משמעותי: המעבד מעט יותר מהיר וחסכוני בסוללה, אך הגרפיקה מעט פחות מרשימה. לדעתנו, חבל שנאת'ינג נכנעו ללחצים ועברו בחזרה לסנאפדרגון.
כמו שכבר התרגלנו לראות בדור הנוכחי של מכשירי הביניים, חוויית השימוש חלקה ומהירה. פתיחת המצלמה והמעבר להקלטת וידאו מתבצעים במהירות, ולא נתקלנו בתקיעות או עיכובים מיוחדים במהלך העבודה. אם אתם צריכים סמארטפון בעיקר בשביל וואטסאפ, גלישה ברשתות החברתיות ומענה לשיחות, לא תרגישו שום הבדל בין ה-3a לבין סמארטפונים יקרים יותר.
לצד זאת, לא היינו ממליצים על המכשיר כבחירה ייעודית לגיימרים, למרות שאפשר ליהנות מביצועים טובים ברוב המשחקים - כל עוד לא מצפים להריץ אותם על ההגדרות הגבוהות ביותר. הרמקולים המובנים הפתיעו אותנו לטובה: מדובר בשדרוג משמעותי לעומת הדגם הקודם, והם אפילו מצליחים להתחרות באיכות עם רמקולים של סמארטפונים יקרים בהרבה.
נפח הסוללה נותר ללא שינוי מהדור הקודם ועומד על 5,000 מיליאמפר-שעה, וגם הפעם שני המכשירים לא כוללים אופציה לטעינה אלחוטית. לצד זאת, מהירות ההטענה המרבית בשניהם עומדת על 50 וואט, מה שמאפשר להטעין את הסוללה מ-0 ל-100 אחוזים בפחות משעה.
אם אתם צריכים סמארטפון בעיקר בשביל וואטסאפ, גלישה ברשתות החברתיות ומענה לשיחות, לא תרגישו שום הבדל בין ה-3a לבין סמארטפונים יקרים יותר
תוכנה
המכשיר מגיע עם ערכת הנושא Nothing OS 3.1 המבוססת על אנדרואיד 15. מדובר בחוויית אנדרואיד כמעט נקייה לחלוטין, עם מינימום אפליקציות "זבל" (Bloatware), אך עם כמה תוספות ייחודיות, בעיקר סביב מערכת הגליפים. למשל, ניתן להגדיר תאורת LED מותאמת אישית שתלווה רינגטון מסוים עבור אנשי קשר ספציפיים.
במקביל, נאת'ינג מאפשרת גמישות גבוהה בארגון קיצורי הדרך וההתראות, וערכת הנושא שלה מציעה אלטרנטיבות אסתטיות ומרעננות לאופן סידור והגדרת המערכת.
אבל אולי הדבר החשוב מכל - החברה מוכיחה שאפשר ליהנות מאפשרויות AI מתקדמות גם בלי להוציא הון: לצד כלים מוכרים כמו ג'מיני ו"הקף כדי לחפש" (Circle to Search) של גוגל, התווסף למכשיר כפתור חדש בשם Essential Key , שמביא עמו חידוש מעניין בתחום הבינה המלאכותית בסלולר.
בלחיצה קצרה הכפתור יצלם את המסך, ובלחיצה ארוכה יותר הוא גם יצלם תמונה של המסך, וגם יקליט במקביל סאונד, בין אם אתם תדברו ובין אם מדובר בסאונד של סרטון למשל (אלא אם ביטלתם את האפשרות הזו בהגדרות). כל "זיכרון" כזה נשמר ב- Essential Space, מעין אזור לניהול תזכורות, ובו תוכלו לראות תמלול של מה שהקלטתם (נכון לכתיבת שורות אלו הפיצ'ר לא פעיל בעברית), ואפילו לקבל סיכום אוטומטי של מה שצולם.
לעיתים, המערכת תזהה משימות מתוך ההקלטות ותציע להזכיר לכם אותן – פיצ'ר יעיל במיוחד לבלוגרים, אנשי תוכן או סתם משתמשים שרוצים לתעד לעצמם רעיונות ומשימות. אנחנו למשל צילמנו מסך מתוך ספוטיפיי עם תאריך יצירה של אלבום שמעניין אותנו, והמערכת יצרה עבורנו תזכורת אוטומטית ליום שבו אותו אלבום יוצא. עם זאת, יש כמה מגבלות: לא ניתן כרגע להגדיר לכפתור פונקציה אחרת (רק לכבות אותו), וכל לחיצה מקרית יוצרת "זיכרון" חדש, וזה קורה לא מעט. בנוסף, הממשק של ה- Essential Space עדיין לא אינטואיטיבי יותר מדי ודורש שיפור.
מערך צילום
כעת הגענו להבדל העיקרי (אם כי לא גדול במיוחד) בין שני המכשירים, ולסיבה להבדל במחיר בין השניים. בעוד ששני המכשירים מגיעים עם מצלמות ראשיות של 50 מגה-פיקסל, יש ביניהם כמה הבדלים שכדאי להכיר.
נתחיל מכך שמצלמות הטלפוטו שונות בין שני המכשירים. דגם הפרו כולל עדשת טלפוטו פריסקופית 3x עם חיישן 50 מגה-פיקסל, המבוססת על חיישן Sony LYTIA 600, וממוקמת מאחורי עדשה וכוללת מפתח צמצם f/2.55. כצפוי, העדשה הזו מצוידת במייצב אופטי (OIS).
לעומת זאת, ב-3a הבסיסי יש עדשת טלפוטו "שטוחה" מסורתית עם זום 2x, עדשה עם מפתח צמצם f/2.0, וחיישן 50 מגה-פיקסל של סמסונג. בנוסף, המצלמה כוללת מייצב אלקטרוני (EIS) בלבד, ללא מייצב אופטי. העדשות האולטרה-רחבות בשני המכשירים זהות - בשתיהן תמצאו חיישן Sony IMX 355 עם שדה ראייה של 120 מעלות.
מצלמות הסלפי דווקא שונות בין הדגמים. ב-Phone (3a) Pro יש מצלמת סלפי של 50 מגה-פיקסל המסוגלת גם להקליט וידאו ברזולוציה של 4K. לעומת זאת, ב-Phone (3a) הרגיל יש מצלמת סלפי של 32 מגה-פיקסל בלבד. בפועל, ביצועי המצלמות דומים למדי, אך ה-Phone (3a) Pro מעט טוב יותר – במיוחד כשמדובר בשמירה על פרטים בצילומים בתוך מבנים או בזום. ובצדק, כי מערך הזום שלו מתקדם יותר.
מסקנות
על-אף שלא בכל התחומים הדור החדש של מכשירי הביניים של חברת נאת'ינג מצליח להתעלות על קודמו – שני המכשירים מציעים לא מעט שדרוגים, בעיקר במערך הצילום (ובעיקר בגרסת הפרו). ובעוד שמחירי ההשקה של ה-2a היו לטעמנו מעט מנותקים מהמציאות, תגי המחיר של ה-3a וה-3a Pro הרבה יותר רלוונטיים ומצליחים להיות תחרותיים בשוק הביניים הישראלי הרווי.
למי שלא זקוק ליכולות זום מתקדמות או לתמיכה ב- eSIM (למרות שזה כבר הופך לסטנדרט בימינו) - הדגם הבסיסי, שמגיע במחיר התחלתי של 1,349 שקלים, מספק תמורה מצוינת למחיר. בהתאם, מי שרוצה מערך צילום מעט מתקדם יותר ו- eSIM, יהיה מאוד מרוצה מגרסת הפרו, אך עבורה תצטרכו לשלם כבר 1,949 שקלים.
כך או כך, מדובר ללא ספק באחד ממכשירי הביניים המרעננים והמוצלחים שיצא לנו לנסות לאחרונה, ויהיה מעניין לראות מה נאת'ינג מבשלים בספינת הדגל שלהם שצפויה לצאת הקיץ.
