זעיר, אבל יעיל: בסין הציגו כלי טיס בלתי מאויש שגודלו סנטימטרים ומשקלו זעום. המטרה המוצהרת: איסוף מודיעין בשדה הקרב מבלי להתגלות. ובעוד מומחים במערב מזהירים מההשלכות על הפרטיות ומפקפקים ביעילותו הצבאית המיידית ("הסוללה כנראה לא תחזיק מעמד"), באוניברסיטה צבאית יוקרתית במחוז חונאן שבסין בה נחשף הפיתוח, חושבים אחרת.
כאילו נלקח מסרט מד"ב
היתוש-רובוט עשוי להיראות כלקוח מסרט מדע בדיוני: רחפן ריגול זעיר, שתוכנן לבצע משימות מעקב חשאיות מתחת לאף של האויב. בשידור של רשת הטלוויזיה המרכזית של סין (CCTV) באמצע החודש, נראה הכטב"ם הזעיר מונח על קצות אצבעותיו של חוקר, כמעט בלתי נראה לעין. "רובוטים זעירים מסוג זה מתאימים במיוחד למשימות מיוחדות, כמו איסוף מודיעין בשדה הקרב", אמר ליאנג חשיאנג, סטודנט באוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיות הגנה שהציג את הפיתוח בכתבה בטלוויזיה הממשלתית הסינית.
ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות אפשרה לדחוס חיישנים, סוללות ורכיבים אלקטרוניים למסגרות קטנות מאי פעם, ופתחה עולם שלם של אפשרויות, החל ממשימות חיפוש והצלה באזורי אסון ועד לשימושים צבאיים. ואכן, הנתונים הטכניים של הרחפן הסיני החדש מרשימים: אורכו 2 ס"מ בלבד, רוחבו 3 ס"מ, ומשקלו נמוך מ-0.2 גרם - קל יותר באופן משמעותי מאטב נייר ממוצע.
מרוץ החימוש הזעיר
עם זאת, סין אינה היחידה שחוקרת את התחום. במערב, פיתוחים דומים נמצאים בשלבים שונים כבר שנים. פרויקט ה-"RoboBee" של המעבדה למיקרו-רובוטיקה באוניברסיטת הרווארד, למשל, הוא רובוט דמוי דבורה הממריא באמצעות נפנוף כנפיים 120 פעמים בשנייה. מטרת הפרויקט היא לשגר בעתיד נחילים של רובוטים כאלה למשימות כמו האבקה מלאכותית או סיוע במבצעי חילוץ.
בזירה הצבאית, המערב כבר מפעיל בשטח כטב"מים זעירים, כאשר הדוגמה הבולטת ביותר היא ה"צרעה השחורה" (Black Hornet), שפותח במקור בנורבגיה ומיוצר כיום על ידי חברת Teledyne FLIR Defense האמריקנית.
הדגם החדש ביותר, Black Hornet 4, מסוגל לשהות באוויר יותר מ-30 דקות, לשדר תמונות וידאו ותמונות תרמיות למרחק של עד 3.2 קילומטרים, והוא נמצא בשימוש בעשרות צבאות ברחבי העולם. אגב, גם כוחות מיוחדים של צה"ל עושים שימוש ברחפנים זעירים.
יעילות מוגבלת, פוטנציאל אדיר
למרות ההתקדמות המרשימה, אנליסטים במערב מצננים את ההתלהבות ומעריכים כי ההשפעה המיידית של "רחפן היתוש" הסיני על שדה הקרב תהיה מינימלית. "ההשפעה של רחפן בגודל כזה תהיה זניחה, בעיקר בשל הקיבולת המוגבלת שלו, הטווח הקצר וחיי הסוללה הקצרים שניתן לשער שיש לו", אמר ברייס בארוס, עמית מחקר בפרויקט טרומן לביטחון לאומי בוושינגטון ל"ניוזוויק". אולם יש לציין שגם לזה יש פתרון בדמות ניסוי שערכו בארה"ב עם חרקים חיים שהוצמד אליהם הציוד - עם זאת לא מדובר כרגע בפיתוח שנמצא בשימוש.
טימותי הית', חוקר הגנה בכיר במכון ראנד, הוסיף כי "אם סין תצליח לייצר רחפנים בגודל יתוש בכמויות גדולות, היא תוכל להשתמש בהם למשימות מודיעין, מעקב וסיור, במיוחד במקומות שרחפנים גדולים יותר מתקשים לגשת אליהם, כמו בתוך מבנים".
הדאגה העיקרית, עם זאת, אינה נוגעת רק לזירה הצבאית. התפתחות טכנולוגית זו מעלה חששות כבדים לגבי פגיעה בפרטיות ופוטנציאל לשימוש פלילי. היכולת להחדיר מכשיר צילום והאזנה זעיר ובלתי נראה כמעט לכל חלל פרטי מהווה איום משמעותי.
השאלה הגדולה ביותר, לדברי בארוס, היא כיצד טכנולוגיות אלו ישתלבו באסטרטגיה הצבאית הרחבה של סין, במיוחד בשילוב עם בינה מלאכותית. הפוטנציאל האמיתי אינו טמון ברחפן בודד, אלא בפריסה של נחילים שלמים, שיפעלו יחד, יתקשרו ביניהם ויספקו יתרון מכריע בלוחמה א-סימטרית נגד כוחות קונבנציונליים גדולים יותר. העתיד, כך נראה, לא רק קטן יותר - הוא גם חכם ומתואם הרבה יותר.
