גל אנטישמיות חסר תקדים שוטף את הרשתות החברתיות מאז ה-7 באוקטובר, ודוח חדש של עמותת CyberWell חושף תופעה מדאיגה במיוחד בה גורמים שונים עוסקים בהכחשת הטבח עצמו, תוך שימוש בטקטיקות המזכירות הכחשת שואה קלאסית. לפי הדוח, כמעט מחצית מהפוסטים המכחישים טוענים שישראל ביימה את המתקפה, והפלטפורמות מתקשות להתמודד עם התופעה.
התבססות של נרטיב הכחשה מתוחכם
בדוח שלה, עמותת CyberWell, הפועלת לניטור ומאבק באנטישמיות ברשת, מציגה תמונת מצב קשה ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2025. הנתונים חושפים זינוק דרמטי בתכנים אנטישמיים מאז טבח 7 באוקטובר, אך גרוע מכך – התבססות של נרטיב הכחשה מתוחכם, הדומה באופן מטריד למנגנוני הכחשת השואה המוכרים.
והמספרים מדאיגים - בשלושת השבועות שלאחר הטבח נרשמה קפיצה של 86% בתכנים אנטישמיים ברשת (בהשוואה ל-25 הימים שלפני). מגמה זו נמשכה מאז, וב-11 החודשים שלאחר מכן נרשמה עלייה ממוצעת של כ-36% של אותם התכנים. במקביל, חלה הקצנה באלימות, כאשר קריאות ישירות לפגיעה ביהודים הוכפלו ועמדו על 13.3% מהתכנים האנטישמיים שנבדקו, לעומת 5.1% בלבד בשנה שקדמה לכך.
מהנתונים עלה עוד כי 47% ממכחישי הטבח טוענים כי ישראל היא זו שביימה או תכננה את מתקפת הטרור ("False Flag"). טענות אלו נפוצו ברשתות חברתיות רבות מאז, כאשר 33% מהפוסטים מכחישים את עצם ביצוע הזוועות על ידי חמאס, כולל מעשי אונס. במקביל, 10% רומזים שישראל "הרוויחה" מהמתקפה, נתון שהכפיל את עצמו מאז ינואר 2024.
דפוסים של הכחשה
הדוח מדגיש כאמור את הדמיון בין שיטות הכחשת מתקפת 7 באוקטובר לטקטיקות קלאסיות של הכחשת שואה. אלו כוללות שימוש בתיאוריות קונספירציה (למשל, טענות שקריות על כך שצה"ל הרג את רוב הישראלים בטבח), הכפשות קולקטיביות נגד יהודים וישראלים, וניסיונות למחוק את הסבל היהודי ולהפוך את הקורבנות לתוקפים. מטרת ההכחשה, אז והיום, היא דה-לגיטימציה והכשרת הקרקע לאלימות נוספת, זאת כאשר מחקרים ודיווחים נוספים מאשרים את התפשטות תיאוריות הכזב הללו ברשתות.
לצד זאת, ישנן גם כמה מגמות חיוביות נקודתיות. טיקטוק הייתה הראשונה להכיר רשמית בהכחשת הטבח (כולל הכחשת מעשי אונס) כתוכן אסור. גם מטא (פייסבוק ואינסטגרם) עדכנה את מדיניותה והכירה במתקפת חמאס כמעשה טרור. עם זאת, מנתוני CyberWell וגורמים נוספים עולה כי קיימים פערים עמוקים בין המדיניות המוצהרת לבין האכיפה בפועל.
כך למשל נמצאו פערים באחידות האכיפה - בעוד שרוב הפלטפורמות אוכפות מדיניות מפורשת נגד הכחשת שואה (שיעורי הסרה גבוהים יחסית: 92% בטיקטוק, 74.8% במטא, 68.3% ב-X), אין מדיניות מקבילה וחד-משמעית לגבי הכחשת הטבח ב-7 באוקטובר. מבחינת תוצאות בשטח נמצא שהיעדר הגדרה ברורה מוביל לאכיפה חלקית בלבד של תכנים המכחישים את הטבח, כאשר שיעורי ההסרה של תכנים אלו נמוכים משמעותית, במיוחד בערבית (שם מראש האכיפה חלשה יותר).
עוד נמצא כי האלגוריתמים עצמם משמשים כמקדמי שנאה - תוכן ההכחשה לא רק שמופץ כמעט באין מפריע, אלא לעיתים מקודם על ידי האלגוריתמים של הפלטפורמות השונות, מה שמקשה על משתמשים לזהות אותו כשקרי ומזיק, ומנציח תפיסות אנטישמיות.
ולא מדובר בתופעה חדשה: בעשור האחרון נחשפו לא מעט קמפיינים בעייתיים שהושתלו ברשתות החברתיות על ידי גורמים בעלי אינטרס, לעיתים פוליטיים. רבים מהקמפיינים הללו תוכננו בקפידה כך שיתאימו לאלגוריתמים של הפלטפורמות, במטרה להגיע לקהלי יעד מדויקים ולהעצים את ההשפעה שלהם. אחת הדוגמאות הבולטות מהזמן האחרון היא אישור של מודעות אנטישמיות על ידי הסניף הגרמני של פייסבוק.
"אנחנו ב-CyberWell קוראים לכל הפלטפורמות במדיה החברתית, להכיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים במתקפת 7 באוקטובר כאירוע שחייב להיות כלול במדיניות נגד הכחשת אירועים אלימים", אומרת טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ומייסדת העמותה. "הכחשה היא כלי היסטורי למחיקת כאבם של יהודים ולחיזוק האנטישמיות. אנו מצפים מכל הפלטפורמות לנקוט בצעדים חריפים נגד התבטאויות של הסתה, שנאה ואנטישמיות באופן שיטתי ומלא".
"המציאות הדיגיטלית החדשה מחייבת התייחסות דומה לזו של הכחשת השואה – הכרה, הגדרה ברורה ואכיפה נחושה מצד הפלטפורמות, לפני שהשקרים יתקבעו וההסתה תגלוש מהרשת לרחובות", מסכמת כהן מונטמאיור.
