האם אתם משתמשים ב-ChatGPT או דומיו כדי לכתוב עבודות ולהשלים משימות? אם כן, יכול להיות שאתם אנשים עם פחות מצפון. מחקר חדש מצא שסטודנטים בעלי מצפון נוטים פחות להשתמש ב-ChatGPT לעומת חבריהם חסרי הבושה.
3 צפייה בגלריה
משתמשים הרבה ב-GPT בלימודים? אתם כנראה פחות מצפוניים מחבריכם
משתמשים הרבה ב-GPT בלימודים? אתם כנראה פחות מצפוניים מחבריכם
משתמשים הרבה ב-GPT בלימודים? אתם כנראה פחות מצפוניים מחבריכם
(צילום: shutterstock)
במקביל נמצא שיש קשר בין שימוש בצ'אטבוט לבין תכונות אישיות כמו יעילות וארגון ונוירוטיות. מדובר בניסיון ראשון לחקור את הקשר בין שימוש בבינה מלאכותית לבין תכונות אישיותיות של סטודנטים.

האם השימוש ב-ChatGPT משפיע על התוצאות האקדמיות?

מרבית המחקרים בחודשים האחרונים מתמקדים בהשפעה של השימוש ב-ChatGPT על התוצאות האקדמיות ועל רמת הלימודים, זאת כאשר במחקרים מסוימים נמצא שהשימוש ב-ChatGPT מניב ציון דומה או גבוה יותר מאשר עבודה עצמית של הסטודנט.
במחקר שהתפרסם ב- JAMA Internal Medicine נמצא ששימוש בגרסאות מתקדמות של GPT הביא לציונים גבוהים יותר ב-4 נקודות ומעלה לעומת עבודות שנכתבו על ידי סטודנטים אנושיים. עוד עלה מהמחקר שככל שהגרסה של הצ'אטבוט הייתה מתקדמת יותר, כך הוא הצליח יותר להתחמק מזיהוי על ידי כלים שנועדו לזהות שימוש אסור ב-AI.
שימוש בגרסאות מתקדמות של GPT הביא לציונים גבוהים יותר ב-4 נקודות ומעלה לעומת עבודות שנכתבו על ידי סטודנטים אנושיים
על רקע זה מעניינות תוצאות המחקר האישיותי, שכן הוא מדגיש את הדינמיקה הפסיכולוגית העומדת מאחורי אימוץ בינה מלאכותית ומעורר שאלות לגבי ההשפעה של התהליך על חוויית הלמידה ועל המוטיבציה של הסטודנטים.
המחקר פורסם בכתב העת Education and Information Technologies ודווח לראשונה באתר Psypost. הוא נערך בקרב 326 סטודנטים לתואר ראשון משלוש אוניברסיטאות בפקיסטן והתבסס על תשובות שלהם שנאספו בשלוש נקודות זמן לאורך השנה.
החוקרים התמקדו בשלוש תכונות אישיות מוכרות: מצפוניות, פתיחות לחוויה, ונוירוטיות, שיש להן רלוונטיות להצלחה בלימודים. כך למשל, סטודנטים בעלי מצפון נוטים להיות מאורגנים וממוקדים בהישגים, לסטודנטים שפתוחים לחוויות יש סקרנות אינטלקטואלית ויצירתיות וסטודנטים נוירוטיים מגלים חרדה וחוסר יציבות רגשית.
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן (ימין), מציג את o3
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן (ימין), מציג את o3
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן (ימין), מציג את o3. המודלים המתקדמים של החברה למדו להתחמק היטב ממערכות זיהוי AI
(OpenAI)

יותר מצפון, פחות שימוש בכלי AI

מהמחקר עלה כי התכונה הבולטת ביותר שקשורה לשימוש ב-ChatGPT הייתה המצפוניות: סטודנטים מצפוניים יותר השתמשו פחות בכלי AI, והעדיפו להסתמך על יכולותיהם. החוקרים העריכו כי הדבר נובע מכך שאותם סטודנטים נוטים למשמעת עצמית גבוהה יותר ורתיעה מקיצורי דרך.
השפעת הפתיחות לחוויות על השימוש ב-AI הייתה פחות מובהקת. מצד אחד מדובר בסטודנטים שאוהבים להתנסות בטכנולוגיות חדשות כמו ChatGPT, אך מצד שני הם מעריכים במיוחד מקוריות וחשיבה עצמאית, מה שאולי מנטרל את ההשפעה הראשונה. עם זה נמצא שבעלי פתיחות השתמשו יותר ב-AI כשחשו שדרך קביעת הציונים אינה הוגנת.
גם השפעת הנוירוטיות התגלתה כפחות מובהקת. סטודנטים נוירוטיים עשויים להשתמש ב-ChatGPT כדי להפחית אי וודאות בתשובות שלהם, אך מצד שני עלולים לדאוג שמא התשובות האלה אינן מדויקות או שהשימוש שלהם ב-AI חוגר מהמותר ולכן עבודותיהם יפסלו.
מהמחקר עלה כי התכונה הבולטת ביותר שקשורה לשימוש ב-ChatGPT הייתה המצפוניות: סטודנטים מצפוניים יותר השתמשו פחות בכלי AI, והעדיפו להסתמך על יכולותיהם
אולי זה לא יפתיע איש, אבל המחקר מצא קשר בין שימוש ב-AI לבין שלל תכונות שליליות: יותר סטודנטים שהשתמשו ב-AI דיווחו על מסוגלות עצמית אקדמית נמוכה, כלומר חשו שאינם מסוגלים להצליח בעצמם.
הם גם חשו "חוסר אונים נלמד", כלומר שגם אם יתאמצו לא יצליחו בכוחות עצמם. מסקנת החוקרים היא ששימוש ב-AI אולי מציע קיצורי דרך בטווח הקצר, אבל בהמשך הוא עלול להפחית את המוטיבציה של הסטודנטים, לפגוע בחשיבה הביקורתית וביכולת העצמית שלהם לפתור בעיות.

מעל לכל, סטודנטים רוצים להצליח

אבל האם העיסוק הזה בהשפעות ה-ChatGPT על נפתולי הנפש של הסטודנטים ישפיע על התנהלותם, כאשר הם יודעים שבלי השימוש ב-AI הציונים שלהם יהיו נמוכים יותר? מחקר מטא-אנליזה עליו דווח לאחרונה באתר המדעים Nature, אשר השווה בין תוצאות של לא פחות מ-51 מחקרים קודמים, מצא מתאם גבוה ביותר בין שימוש ב-ChatGPT לבין שיפור ביצועים אקדמיים.
3 צפייה בגלריה
סטודנטים בשיעור
סטודנטים בשיעור
בסופו של יום, סטודנטים פשוט רוצים לעבור בשלום את התואר
(צילום: Shutterstock)
המחקר, שהתפרסם ב- Humanities and Social Sciences Communications, מצא גם השפעה בינונית על שיפור תפיסת הלמידה ועל עידוד מיומנויות חשיבה (higher-order thinking). כמו כן נמצא שהשפעת ה-AI משמעותית יותר ככל שמשך השימוש בו מתארך.
עם זאת, נמצאו הבדלים משמעותיים בין השפעת ה-AI בתחומי הלמידה השונים: בעוד בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה ה-AI העלה את הציונים, במקצועות אחרים הוא השיג ציונים דומים או אפילו נמוכים יותר לעומת עבודה עצמית של הסטודנטים.
מסקנת החוקרים הייתה שיש לעודד שימוש ב-AI על ידי הסטודנטים אבל מוסדות החינוך צריכים לספק להם הנחיות והדרכות איך לעשות זאת ויש להתאים את המשימות שניתנות לתלמידים כך שיתמקדו בלמידה מבוססת בעיות.