עד לפני שנה נחשבה חברת הסטארט-אפ הלונדונית Builder.ai לכוכב עולה בתחום הבינה המלאכותית המתעצם. ב-2023 אף נבחרה לאחת משלושת החברות "החדשניות ביותר" בבריטניה בתחום, והשיגה מימון של 445 מיליון דולר משלל משקיעי צמרת, כולל מיקרוסופט, רשת ההשקעות של קטאר, ואפילו חממת ההשקעות של הענקית סופטבנק.
עד שהתרסקה בימים האחרונים. הסיבה: סוד אפל גדול שהסתירו המייסדים בהצלחה מפתיעה - מאחורי "הבינה המלאכותית" של החברה לא עמדה, כמובטח, טכנולוגיית למידת מכונה מתוחכמת, אלא 700 מהנדסים בשר ודם, המועסקים על-ידה בהודו.
הבטחה למהפכה בבניית אפליקציות
מה שהתחיל כסיפור סינדרלה של חדשנות ועתידנות, מסתמן כעת כמצג-שווא מפחיד, המעלה שאלות נוקבות לגבי ה"הייפ" סביב הבינה המלאכותית, ועל היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים סביב החברות העוסקות בפיתוחה.
Builder.ai, שנוסדה בשנת 2016, זכתה לפופולריות רבה לאחר שהבטיחה ושיווקה לאורך שנים ארוכות כלי מהפכני, אשר הופך בניית אפליקציה לפעולה פשוטה להפליא, שלא דורשת אפילו כתיבת קוד, כמו משחק ילדים ממש. היא הציגה את סייעת הבינה המלאכותית שלה, "נטשה", כמי שמסוגלת לבנות תוכנה בעזרת נתונים מינימליים בלבד שהוזנו אליה - בדומה לחיבור לבני לגו.
בראש החברה עמדו סאצ'ין דב דוגאל, יזם כריזמטי, בוגר אימפריאל קולג' בלונדון, המכנה את עצמו "אשף ראשי", ולצידו כיועץ קרוב סוראב דהוט - שניהם בשנות הארבעים לחייהם. בדיעבד התברר, כי שמו של דהוט נזכר כבר בעבר בהקשרים של חקירות פיננסיות בהודו. המשקיעים הנלהבים לא פשפשו בארכיונים, ומיליונים זרמו לקופת החברה, שהציגה חזות של הצלחה מסחררת.
"אנחנו הופכים את בניית האפליקציה לקלה כל-כך", מבטיח עדיין אתר החברה הפעיל ברשת, "עד שכל אחד יכול לעשות זאת. החזון הוא שלך. התוכנה שלך. אנחנו פשוט בונים את זה". החברה טענה, כי להפעלת הכלי שלה אין צורך כלל בידע טכני, שהרי "בינה מלאכותית פירושה שאנחנו יכולים לבנות הכל בצורה חסכונית יותר ובמהירות".
הגילוי המפתיע: "700 מהנדסים כתבו קוד שהוצג כ-AI"
מי שפוצץ את הבלון בשבועות האחרונים הוא ברנהרד אנגלברכט, מייסד Ebern Finance, חברה בריטית המתמחה ביעוץ פיננסי ברחבי העולם. בפוסט מפתיע שהופץ בהרחבה ברשת החברתית X טען אנגלברכט, כי Builder.ai היא למעשה לא חברת בינה מלאכותית, אלא חברה המשווקת עבודת מיקור-חוץ ("אאוטסורסינג"), שמבצעים עבורה כ-700 מהנדסים בהודו.
לדבריו, הזמנות התוכנה של לקוחות החברה נותבו לצוותים ההודיים, שכתבו את הקוד באופן ידני, בעוד שהחברה הציגה את הפלט כאילו נוצר על-ידי AI. אנגלברכט טוען, כי רבים מהיישומים שיצרו ההודים נכתבו בקוד מסורבל והיו קשים לתחזוקה. "כל המערך באמת נראה כמו בינה מלאכותית אמיתית", כתב, "אלא שזה לא היה".
לפי הטענות, החברה השתמשה במונח "בינה מלאכותית" רק ככלי שיווקי ("AI-washing") כדי למשוך משקיעים ולקוחות, בעוד שהמוצר עצמו התבסס במידה רבה על כוח אדם זול. הפוסט הודהד בהמשך בכלי תקשורת טכנולוגיים מובילים בכל העולם.
מצבה הפיננסי של Builder.ai החל להידרדר במהירות עוד לפני הפרסומים, לאחר שחדלה לשלם החזרים על הלוואה שלקחה בסך 50 מיליון דולר. המלווה, חברת ויולה קרדיט (Viola Credit), הגיבה בתפיסת 37 מיליון דולר מחשבונותיה, מה שהותיר אותה בלי יכולת לשלם שכר לעובדיה או להמשיך בפעילות. בניסיון להחזיר את אמון המשקיעים הוחלף המנכ"ל המייסד דוגאל במנכ"ל החדש מנפריט רטיה, שמצידו פיטר את רוב העובדים והחל בהליכי פשיטת רגל בכל המדינות שבהן פעלה.
קריסה מהדהדת והחשש מפני השפעת ה"הייפ" של מהפכת ה-AI
לפי אתר בלומברג, חלק מכספי החברה מוחזקים בכלל בהודו, וגם הם הוקפאו בשל חשדות פליליים להלבנת כספים ולהונאות בהלוואות של שני ראשיה. לפי הדיווח, המצטט עובדים לשעבר, החברה ניפחה את נתוני המכירות ביותר מ-20% במספר הזדמנויות, ואף זייפה עסקים פיקטיביים עם סטארט-אפ מדיה חברתית מהודו, בשם VerSe.
שתי החברות חייבו זו את זו באופן קבוע כמעט באותם סכומים, למרות שאף אחת מהן לא סיפקה בפועל את המוצרים והשירותים. אגב, בין המשקיעים ב-VerSe – חברות גולדמן זאקס וגוגל. דוגאל ודהוט מכחישים את האשמות נגדם.
נכון להשבוע, Builder.ai נמצאת בהליכי חדלות פירעון רשמיים בבריטניה, ובית המשפט מינה לה מנהל שיעריך אם ניתן להציל משהו מנכסיה. אתמול הביעה קבוצת סטנקביצ’יוס האירית למסחר פיננסי את רצונה לרכוש את נכסיה הנותרים, כולל הדומיין ומסד נתוני הלקוחות.
בפוסט שפרסמה בלינקדאין, הודיעה Builder.ai כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם המנהל והודתה לעובדיה ולשותפיה על תמיכתם. היא גם הודתה, שהחלטות העבר הותירו אותה "מעבר לנקודת ההתאוששות".
אולם קריסתה המהדהדת של Builder.ai חורגת בהרבה מעבר לגורלה של חברת סטארט-אפ בריטית אחת, ומעוררת כבר גלי הדף רחבים ודיונים סוערים בכל רחבי העולם; היא מלמדת על ההתלהבות המוגזמת, הבלתי מבוקרת, שבה אנחנו מקבלים חידושים טכנולוגיים, ועל הסכנות שהיא נושאת בחובה.
מעבר לכך, האירוע הציף את הלחץ העצום בו נמצאים סטארט-אפים, שצריכים להפגין שימוש בטכנולוגיות AI כדי לגייס הון, מה שמוביל אותם לעיתים קרובות לניפוח יכולות ולמצגי שווא.
מתברר, כי בתחום הבינה המלאכותית החדש יחסית, התלהבות המשקיעים עולה לעתים קרובות על המציאות הממשית, ואפילו המנוסים שבהם נופלים בפח. אנליסטים רבים טוענים כיום, שחברות רבות בתחום צמחו מהר מדי, ללא יסודות פיננסיים חזקים מספיק, ובעיקר -בלא שיציגו פיתוחים חדשניים באמת.
