ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, משגר אזהרה חריגה לחברות טכנולוגיה ישראליות המתמחות בקידום ברשתות חברתיות לקראת הבחירות, שלא יתנו יד למבצעי השפעה בלתי כשרים עבור המפלגות המתמודדות לכנסת. עוד נודע כי מעבר לאזהרה, באח"מ מתכוונים גם להיפגש עם אותן חברות ולפנות לנוספות כבר השבוע.
לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet הגיע מכתב שעליו חתום בלט, שנשלח בשבוע שעבר לחברות טכנולוגיה ישראליות המתמחות בקידום ברשתות החברתיות. חלק מהשירותים בתחום כוללים קניית עוקבים ולייקים, בניית תדמית של הצלחה או מתקפות והכפשות של היריב באמצעות יוזרים פיקטיביים.
החשש: השפעה על הבחירות הקרובות
בתחילת חודש אוגוסט השנה פורסמו תוצאות מחקר של "פייק ריפורטר", שחשף רשת של פרופילים פיקטיביים שפעלה לקידום מועמדת לפריימריז בליכוד בקבוצות פייסבוק ירושלמיות, כאשר עשרות פוסטים ותגובות בקבוצות פייסבוק מקומיות קראו לתמוך בה והציגו אותה כמי שנהנית מאהדה רחבה בקרב תושבי העיר.
התחקיר חשף כי מאחורי "גל התמיכה" הזה עומדת רשת של משתמשים פיקטיביים שפעלה באופן מתואם: פוסטים קראו לעוקבים לעקוב אחרי המועמדת ברשתות החברתיות, ובתוך זמן קצר הופיעו תגובות של "משתמשים" רבים שהרעיפו עליה שבחים יוצאי דופן.
אולם בדיקת הפרופילים העלתה דפוס פעולה ברור: רובם נפתחו זמן קצר לפני הפריימריז, עשו שימוש בתמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, וכמעט שלא כללו פעילות אישית או חברים אמיתיים. בנוסף, המשתמשים היו "חברים" זה של זה ופעלו בתיאום מלא: האחד מפרסם את התוכן והשאר מפרגנים מיד. יש לציין שהמועמדת לא זכתה, על אף מבצע ההשפעה.
כעת, החשש הגדול הוא שבבחירות הקרובות המפלגות לא יהססו להשתמש בשיטות דומות ובכל "טריק מלוכלך" או בשיטות של האדרה עצמית המבוססות על בוטים פיקטיביים ברשתות, כדי לשרת את הקמפיין שלהן. אגף החקירות והמודיעין נערך כבר חודשים לקראת הבחירות כדי לנטר פעילות של מדינות זרות או גופים עוינים המנסים להשפיע על הבחירות בישראל, כולל מבצעי השפעה של גורמים ישראליים במטרה להשפיע על המצביעים.
באגף החקירות אומרים כי "מערכת הבחירות של שנת 2026 צפויה לטמון בחובה אתגרים טכנולוגיים ואחרים, שעמם לא התמודדנו בעבר, בכל הנוגע לאפשרות לביצוע עבירות פליליות שיגרמו לפגיעה בתקינות הליכי הבחירות ובטוהר הבחירות, ואגב כך גם באמון הציבור בהליך הדמוקרטי. משטרת ישראל נערכת להתמודדות זו".
במרכז: ניצב בועז בלט
(צילום: דוברות המשטרה)
המשטרה מזהירה מאחריות משפטית
במשטרת ישראל רואים בחברות הטכנולוגיה שותפות מרכזיות בהגנה על המרחב הדיגיטלי ועל אמון הציבור, ומעודדים אותן להתנהלות אחראית ומפוקחת בתקופת הבחירות. במכתב שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", כתב ניצב בלט: "מצאתי לנכון להאיר את עיניכם לפוטנציאל הטמון בשימוש לא חוקי במערכות טכנולוגיות, הן להפצת תוכן כזב והן לדרכי הפצה לא חוקיות, היוצרות מצגי שווא באשר למקור המידע או לאמיתותו.
"בנוסף, רציתי להביא לפניכם סימנים מחשידים ולתת מספר המלצות להיערכות, על מנת להימנע מלשתף פעולה עם בקשות שעלולות להגיע אליכם ויש בהן משום עבירה פלילית, תוך שימוש בחברתכם ככלי להפעלת מערכות אוטומציה, בוטים וחשבונות מרובים, המאפשרים הפצה מהירה ומתואמת של תכנים בהיקפים גדולים, להפצת מידע כוזב, יצירת מצגי תמיכה מלאכותיים, התחזות והסתרת זהות הגורמים הפועלים".
בנוסף מדגיש ניצב בלט כי "סיוע בהסתרת זהות, עקיפת מגבלות או המשך מתן שירות לאחר שהתעורר חשד ממשי עשויים להקים אחריות משפטית לחברה בהתאם לנסיבות. כך גם הימנעות מבירור חשד ממשי עשויה להילקח בחשבון בבחינת האחריות, מבלי לגרוע מהצורך בבדיקה פרטנית לפי דין".
באגף החקירות חיברו מקבץ של סימנים מחשידים אשר יש להתייחס אליהם:
- התקשרויות או דפוסי שימוש המתאפיינים בהפעלה מתואמת של מספר רב של חשבונות, זהויות או מספרי טלפון שנחזים להיות מה שאינם; יצירת תכנים, תגובות או פניות שנחזות להיות אמיתיות בהיקפים חריגים; הפצת מסרים פוליטיים הנחזים לפעילות אנושית עצמאית, אף שמקורם במערך אוטומטי או מתואם ולא באנשים קיימים.
- שימוש בזהויות בדויות או בפרטים שאינם תואמים את זהות מזמין השירות; כאשר מתבקשת הסתרת זהותו של המזמין, של מממן הפעילות או של הנהנה ממנה; וכן כאשר ההתקשרות מתבצעת באמצעות מתווכים, חברות קש, גורמים מחוץ לישראל או שרשרת ספקים שאינה עולה בקנה אחד עם טיב השירות המבוקש.
- בקשה לשימוש במאגרי מידע אישיים, ברשימות מספרי טלפון או בנתוני משתמשים שמקורם אינו ברור ואינם גלויים לכול; כאשר הפעילות כוללת התחזות לאדם, למועמד, למפלגה, לרשות ציבורית או לאמצעי תקשורת; כאשר מופץ מידע כוזב או מטעה בדבר מועד הבחירות, מקום ההצבעה, אופן ההצבעה או זהותם ועמדותיהם של גורמים המשתתפים בהליך הבחירות.
- ניסיונות לעקוף מגבלות קצב, מנגנוני אימות, אמצעי אבטחה, כללי שימוש של פלטפורמות או מערכות שנועדו לזהות פעילות בלתי אותנטית; וכן שינויים חדים ובלתי מוסברים בהיקף הפעילות, במספר החשבונות, באזורי הפעילות, בתוכן המופץ או בזהות הגורמים המנהלים את ההתקשרות.
עוד מדגישים באגף החקירות כי "אין במאפיין בודד כדי ללמד בהכרח על פעילות אסורה. עם זאת, הצטברות של סימני אזהרה, סתירות בהסברי הלקוח, הימנעות ממסירת פרטים בסיסיים או המשך פעילות לאחר שהתעורר חשש ממשי באשר לתכליתה, דורשים בדיקה מוגברת, ובמקרים המתאימים גם הגבלה, השעיה או הפסקה של השירות ודיווח, בהתאם לדין ולתנאי ההתקשרות".
במקרים של חשש לפגיעה בטוהר הבחירות או לעבירות מחשב, יש לפנות למשטרת ישראל או לחוליית קשרי חוץ בחטיבת הסייבר. שיתוף פעולה, זיהוי מוקדם של חשדות והפעלת מנגנוני בקרה עשויים לצמצם פגיעה אפשרית בתקינות ההליך הדמוקרטי.
