טאיוואן מחזרת אחר ישראל. זה הרושם שמתקבל בהמשך לראיון עם נציגת המדינה (מקבילה לשגרירה) בישראל בראיון בלעדי שפורסם השבוע ב-ynet. מדינת האי, הנמצאת תחת איום מתמשך מצד שכנתה-אחותה-אויבתה סין, מעוניינת לשמר את היכולת שלה להתמודד עם תרחישי קיצון כמו פלישה צבאית או ניסיון השתלטות בכוח.
לשם כך היא קידמה דרך חברת הענק TSMC הסכם ששוויו כ-100 מיליארד דולר עם ממשל טראמפ. מטרתו - להפוך את TSMC, ובעיקר את טאיוואן עצמה, לנכס אסטרטגי אמריקאי ובכך לסייע לה לשמור על עצמאות מדינית מול בייג'ינג, שעדיין רואה בה מחוז מורד וחלק בלתי נפרד מסין.
בלב תעשיית השבבים העולמית
תעשיית ההייטק הטאיוואנית מתמקדת בייצור של רכיבי חומרה, והיא מספקת שירותים אלה לכמעט כל חברות השבבים הגדולות בעולם - מקוואלקום, אנבידיה, סמסונג, ברודקום ומדיה-טק המקומית ועד אינטל ואפילו חברות טק שמפתחות את שבביהן כגון אמזון (דרך אנפורנה הישראלית) או מיקרוסופט וגוגל.
בעבר היא גם ייצרה מחשבים ואלקטרוניקה, אבל ענקיות הייצור הטיוואניות פגטרון, פוקסקון, קומפאל, וויסטרון ואחרות העבירו מאז את רוב המפעלים שלהן לסין, הודו, וייטנאם ותאילנד. לצד זאת, ייצור השבבים נותר ברובו באי עצמו, ומסיבות ברורות.
ההסכם עם טראמפ מיועד להעביר חלק ניכר מיכולת הייצור של TSMC לארה"ב. הרעיון הוא להתחבב על טראמפ ולשכנע אותו שטאיוואן היא שותף חשוב עבורו. כעת טאיוואן מזמינה את ישראל להשתלב במהלך שהיא טווה.
השגרירה אבבי לי לא ממש הרחיבה על משמעות ההזמנה, אבל אפשר לשער שהיא כוללת שילוב של טכנולוגיה ישראלית - בעיקר בתחום השבבים - במוצרי ומפעלי TSMC , כמו גם הזמנה להשתלב במחקר והפיתוח במדינה. יכול להיות שבטאיוואן רוצים גם לראות אם ישראל תרצה להושיט יד לארנק דרך המשקיעים ויזמי ההייטק הרבים שמחוברים למדינה, ובכך לסייע ל-TSMC בהשקעות שלה בארה"ב.
יש לציין כי בשנת 2023 חלה ירידה משמעותית בסחר הסחורות בין ישראל לסין. היקף הסחר הכולל ירד בכ-17% והסתכם ב-17.538 מיליארד דולר, לעומת 21.08 מיליארד דולר בשנת 2022. הייבוא מסין ירד מ-15.83 מיליארד דולר ל-13.12 מיליארד דולר, והייצוא מישראל לסין ירד מ-5.25 מיליארד דולר ל-4.41 מיליארד דולר, ירידה של 16%.
3 צפייה בגלריה
נשיא סין, שי ג'ינפינג. בבייג׳ינג כנראה לא יאהבו את המהלך
(צילום: ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS)
ירידה זו מיוחסת בין היתר לחוסר ודאות כלכלי, ביטחוני ופוליטי בישראל במהלך השנה, כולל השפעת הרפורמה המשפטית והמצב הביטחוני. כלומר עבור ישראל, גם אם סין תעניש את המדינה ותפחית מהיקפי הייצוא, לא מדובר במכה אנושה. אבל היא כן תכאב.
כך או כך, עבור ישראל מדובר בבוננזה פוטנציאלית, שכן ניתן יהיה לקבל דרך שיתוף הפעולה הזה גישה ייחודית לתעשיית החומרה החזקה בעולם וכך לבזר את תחומי ההייטק המקומיים. אינטל כידוע צפויה לעבור עוד מספר שנים שחונות עד שאולי תצליח להתייצב, ומעבר לה רוב התחום הישראלי בפיתוח חומרה מתמקד במחקר ופיתוח.
הוספה של שותפות (ואולי אפילו בנייה של מפעל ייצור שבבים של TSMC בארץ) יכולה לסייע למוחות הישראלים העוסקים בשבבים לקבל מתחרה נוסף שישפר את המיצוב שלהם. בנוסף המיקום של ישראל באמצע הדרך בין אירופה, אסיה וצמוד למדינות המפרץ וסעודיה העשירות הופך אותה לצומת מרכזי פוטנציאלי ברכבת השבבים העולמית. נקודה למחשבה.
