אנבידיה, החברה שהפכה לפנים של מהפכת הבינה המלאכותית העולמית, לא מסתפקת רק במכירת החומרה שמניעה את העולם - היא דורשת מעובדיה להפוך לצרכנים הכבדים ביותר שלה. בהקלטה מתוך שיחה פנימית שהגיעה לידי "ביזנס אינסיידר", נשמע המנכ"ל והמייסד, ג'נסן הואנג, מגיב בחריפות לדיווחים לפיהם מנהלים בחברה ניסו לבלום את השימוש המואץ בכלי אוטומציה מחשש לתקלות.
השינוי של עמק הסיליקון
על פי הדיווח, השיחה התקיימה מיד לאחר פרסום הדוחות הכספיים לרבעון האחרון, בו הציגה ענקית השבבים הכנסות שיא של 57 מיליארד דולר. כשנודע להואנג כי ישנם דרגי ביניים הממליצים לעובדים להמעיט בהסתמכות על כלי AI, תגובתו הייתה חדה: "השתגעתם? אני רוצה שכל משימה שניתן לבצע באמצעות אוטומציה של בינה מלאכותית, תבוצע על ידה".
דבריו של הואנג משקפים שינוי תפיסתי עמוק בעמק הסיליקון. אם בעבר כלי AI נתפסו כ"תוסף פרודוקטיביות" אופציונלי, כעת הם הופכים לדרישת סף מקצועית. הואנג הנחה את המהנדסים להמשיך ולהשתמש בפלטפורמת הקידוד Cursor, עורך קוד מבוסס AI שצובר תאוצה בקרב מפתחים, ולשכלל את השימוש בו גם כשהתוצאות אינן מושלמות.
אנבידיה אינה לבד במערכה הזו, כאשר גם בחברות אחרות מתגלה תמונה דומה של "התחמשות פנימית". כך למשל מיקרוסופט ומטא החלו בתקופה האחרונה לקשור את השימוש בכלי AI להערכות הביצועים של העובדים; גוגל הנחתה את צוותי ההנדסה לשלב את המודלים הגנרטיביים שלה כחלק אינטגרלי מתהליכי הכתיבה והבדיקה של קוד; ואמזון בוחנת כעת לפי הדיווחים הטמעה רחבה של הכלי Cursor בעקבות דרישה שהגיעה "מלמטה", קרי מהעובדים עצמם.
"תהיה לכם עבודה"
מדובר בעצם במרוץ כפול: לא רק מי ייצר את המודל או השבב הטוב ביותר, אלא מי יצליח לייעל את הארגון שלו בצורה האגרסיבית ביותר. עם זאת, אחת השאלות הבוערות בקרב עובדי ההייטק, בישראל ובעולם, היא האם הדרישה לאוטומציה מוחלטת היא הקדמה לגל פיטורים. החשש אינו תלוש מהמציאות; רק לאחרונה הודיעה HP על קיצוץ של עד 6,000 משרות כחלק מהמעבר לאוטומציה מבוססת AI.
אולם, הואנג מציג גישה הפוכה, המכונה לעיתים "פרדוקס ג'בונס" (התייעלות המובילה לעלייה בביקוש). אנבידיה צמחה מ-29,600 עובדים בסוף שנת הכספים 2024 ל-36,000 עובדים כעבור שנה אחת בלבד. לדברי הואנג, החברה עדיין נמצאת במחסור של כ-10,000 עובדים כדי לעמוד ביעדי ההתרחבות שלה במתקנים החדשים בטאיפיי, שנגחאי וארה"ב.
"אני מבטיח לכם, תהיה לכם עבודה", הרגיע הואנג את עובדיו בשיחה. המסר ברור: ה-AI לא נועד להחליף את המהנדסים של אנבידיה, אלא לאפשר להם לעמוד בקצב הפיתוח הבלתי אפשרי שהשוק דורש, ולמנוע צווארי בקבוק אנושיים בדרך לפריצות הדרך הבאות. המשמעות היא ששליטה בכלי AI גנרטיביים היא כבר לא "סתם" יתרון בקורות החיים, אלא הכרח הישרדותי בארגונים המובילים.
המסר של הואנג ברור: ה-AI לא נועד להחליף את המהנדסים של אנבידיה, אלא לאפשר להם לעמוד בקצב הפיתוח הבלתי אפשרי שהשוק דורש
המצב בישראל
ומה בישראל? ההנחיה החד משמעית של ג'נסן הואנג, "אוטומציה או כלום", מהדהדת בעוצמה במסדרונות מרכזי הפיתוח של החברה בארץ. עבור אנבידיה, ישראל היא הרבה יותר מעוד נקודה על המפה; זהו מרכז המו"פ השני בגודלו של החברה מחוץ לארה"ב.
הפעילות הישראלית, המפוזרת בין יקנעם, תל אביב, תל חי, באר שבע ורעננה ומעסיקה קרוב ל-5,000 (לפי מספרי החברה), אחראית באופן מסורתי על "הצנרת" של עולם ה-AI: מעבדי התקשורת (DPU) ממשפחת BlueField ומתגי ה-Spectrum. מוצרים אלו הם קריטיים לתעבורת דאטה האדירה במרכזי נתונים, אך פיתוחם דורש דיסציפלינה שונה מזו של פיתוח תוכנה רגיל.
בעוד שמתכנתי אפליקציות יכולים לאמץ בקלות כלים כמו Cursor, המהנדסים בישראל עוסקים רבות בתכנון שבבים (Hardware Design) ואימות שבבים (Verification). בתחומים אלו, טעות של AI אינה מסתכמת ב"באג" שניתן לתקן בעדכון גרסה מהיר, אלא עלולה להוביל לייצור שבב פגום בעלות של מיליונים.
למרות זאת, אנבידיה ישראל נחשבת לחלוצה גם בתחום זה. החברה הטמיעה בשנה האחרונה את ChipNeMo - מודל שפה גדול פנימי שפותח באנבידיה. המודל מסייע למהנדסים הישראלים לכתוב סקריפטים לבדיקת שבבים, לסכם דוחות באגים ולייעל את תהליכי ה-Backend של תכנון הסיליקון. דרישתו של הואנג, אם כן, דוחפת את הצוותים המקומיים להעביר עוד ועוד אחריות ל-ChipNeMo ולכלים דומים.
עם זאת, הקמת מחשב העל Israel-1, שנועד לשמש תשתית פיתוח מקומית ולשרת את האקו-סיסטם הישראלי, דורשת כוח אדם מיומן שלא ניתן להחליף כרגע בכלי אוטומציה מלאים. נראה כי בטווח הקרוב, המהנדס הישראלי יקבל "עוזר אישי" דיגיטלי שיכתוב עבורו את הקוד השחור, כדי שהוא יוכל להתמקד בפתרון בעיות פיזיקליות מורכבות. השאלה כעת אינה האם המהנדסים ביקנעם ישתמשו ב-AI, אלא האם כלי ה-AI יצליחו לעמוד בקצב של המהנדסים הישראלים.
