בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת מטא (Meta), בעלת פייסבוק ואינסטגרם. המבקשים, ביניהם ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, ומשקיעה חובבת, טוענים כי מטא מאפשרת "גל של הונאות רשת" המכונה "העוקץ האלגוריתמי", המבוסס על מנגנוני הפרסום הממומן ברשתות החברתיות שבבעלותה.
ד"ר קוגל, מבכירי הפתולוגים בישראל, טוען במסגרת הבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן ויעל ויזל ממשרד קלעי, רוזן ושות', כי בחודשים האחרונים גילה שמודעות ממומנות ברשתות החברתיות של מטא משתמשות בשמו, בדמותו ובקולו כדי לקדם מכירה של תכשירים בריאותיים מפוקפקים. לטענתו, פרסומים אלו הציגו "ראיונות" מזויפים ותמלול דברים שכביכול אמר, במטרה לרתום את המוניטין והסמכות הרפואית שלו לקידום הונאה.
בהמשך, נטען, הופצו גם סרטונים בטכנולוגיית דיפ פייק (DeepFake), בהם הוצגה דמות מזויפת של ד"ר קוגל המדברת בקולו האמיתי, הממליצה על מוצרים מפוברקים נוספים במטרה לגנוב פרטי אשראי מאנשים. בעקבות פרסומים אלו, הגיעו אליו פניות רבות מאנשים שנחשפו למודעות, חלקם בבקשה לבירור פרטים וחלקם בתלונות על חיובים גבוהים מהצפוי. ד"ר קוגל הצהיר כי "שמי הטוב הינו נכס יקר מפז עבורי. בהיותי ראש המכון לרפואה משפטית, אני מעיד באופן תדיר בבתי משפט ומתעסק בסוגיות הרות גורל ומשמעות. אמינותי ומהימנותי הם קריטריונים מרכזיים".
הבקשה הוגשה גם על ידי מורה ומשקיעה חובבת, הטוענת כי נפלה קורבן לעוקץ כלכלי במניות אליו נחשפה באמצעות פרסום ממומן בפייסבוק ובאינסטגרם. במסגרת ההונאה, היא שוכנעה לרכוש מניות של שלוש חברות בסך מצטבר של אלפי דולרים, שקרסו כולן כחלק מתרגיל העוקץ, וגרמו לה הפסדים ניכרים. ההונאה הזו שדווחה ב-ynet לפני מספר שבועות התבססה על עוקץ פיננסי בשיטה של "הרצת מניות".
"כשל מערכתי ברור": טענות נגד מודל הפרסום של מטא
לטענת המבקשים, מטא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפשטות הונאות הרשת המתוחכמות. הם מציינים כי המודל העסקי של מטא מבוסס ברובו המוחלט על הכנסות מפרסום מקודם, מה שיוצר, לטענתם, "אינטרס מובהק" שלא לטפל בצורה אפקטיבית בתופעה. נטען כי מטא נמנעת מנקיטת צעדים מתחייבים להתמודדות עם התופעה ואינה מונעת פרסום מקודם להונאות ואינה מנטרת במהירות וביעילות את ההונאות המפורסמות.
לבקשה צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר בתחום התנהגות משתמשים במדיה הדיגיטלית, שכתב: "הממצאים מצביעים על כשל מערכתי ברור: מודל כלכלי שמעודד הפצת הונאות, טכנולוגיה שמחזקת אותן, והימנעות עקבית מהפעלת פתרונות אפקטיביים. כל אלו מעידים כי הפלטפורמה אינה מרחב ניטרלי אלא תשתית פעילה להונאות, המנצלת את מבנה הרשתות החברתיות, את הבינה המלאכותית, ואת ההקשרים החברתיים של המשתמשים. כל עוד לא ישתנו התמריצים או הסנקציות, התופעה צפויה להימשך ואף להחריף".
מנגנון ההונאה עובד במספר שלבים עיקריים. הבקשה מפרטת את השלבים המרכזיים שבהם מקודמות ההונאות ברשתות החברתיות:
שלב ראשון: הנוכלים פותחים חשבון ייעודי בפייסבוק או באינסטגרם, או משתלטים על חשבון קיים, ונוקטים פעולות כדי לשוות לו חזות אותנטית, כגון בחירת תמונת פרופיל ושם של גורמים רשמיים או ברי סמכא.
שלב שני: הנוכלים יוצרים ומפיצים תוכן פרסומי שנועד לקדם את ההונאה, במקרים רבים תוך שימוש בטכנולוגיית DeepFake כלומר ייצור של סרטונים מזויפים על ידי כלי בינה מלאכותית.
שלב שלישי: התוכן המניפולטיבי מופץ כפרסום ממומן ברשתות החברתיות. מנגנוני המיקוד הפרסומי של מטא מאפשרים לנוכלים להכין עשרות רבות של גרסאות לסרטונים המפוברקים ולהציגם בהתאמה אישית לקבוצות אוכלוסייה שונות, בהתאם לתחומי העניין וההעדפות.
שלב רביעי: הפרסום מוביל את קורבן העוקץ ללחוץ על המודעה או לפעול בהתאם להנחיות, והוא מועבר לדף נחיתה חיצוני בו מוצג אפיק ההשקעה או הרכישה המוצע לו לכאורה. בחלק מהמקרים, ההונאה מסתיימת בשלב זה עם ביצוע תשלום או מסירת פרטים אישיים; במקרים אחרים, היא כוללת קשר ישיר ומתמשך עם נציגי הנוכלים.
המבקשים טוענים כי הם מייצגים שתי קבוצות נפגעים של עוקץ מסוג זה: אלו שזהותם זויפה לצורך קידום ההונאה, ואלו שנחשפו לפרסומים הזדוניים ונפלו קורבן להונאה.
